הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
שלושה חודשים חלפו מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר. הלחימה עדיין נמשכת, ועמם גם חיילי מילואים רבים שגויסו בצו 8 ואזרחים רבים שטרם חזרו לשגרה מלאה. המצב הסבוך מאתגר את המדינה בהיבטים רבים וכמובן שגם עסקית וכלכלית. במצב בו משתנות הנחיות פיקוד העורף באופן תדיר, במצב שבו חיילי מילואים רבים נעדרים ממקום עבודתם, הן כמעסיקים והן כעובדים, ובזמן שבו אין לרבים את מצב הרוח הנדרש על מנת לפקוד את בתי העסק, יש מי שמשלמים את המחיר. מאז החל מצב החירום הוצאו עובדים רבים לחל"ת, רבים גויסו, ואחרים נאלצים להתמודד עם הילדים שבבית. עו"ד מיכל ספקטור דנינו, המתמחה בדיני עבודה, מסבירה על הזכויות של עובדים ומעסיקים גם בתקופות חירום.
תקופת המלחמה מאתגרת את השגרה בדיני העבודה, שכן לצד הלחימה, החיים נמשכים. כך גם טיפולי הפוריות אצל נשים רבות. לדברי עו"ד ספקטור דנינו, כשם שבשגרה לא ניתן לפטר נשים שעוברות טיפולי פוריות ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, כך גם לא ניתן לעשות זאת כעת.
אך מה באשר להוצאה לחל"ת?
"צריכים להבין מה זה חל"ת", אומרת עו"ד ספקטור דנינו, "זו בעצם חופשה ללא תשלום. זה אומר ברגע שברגע שמעסיק מחליט להוציא אותי לחל"ת תנאי ההעסקה שלי נפגעים, שכן השכר של העובד מופחת באותה תקופה. כלומר, במקום לקבל שכר מלא העובד מקבל 75 אחוז מהשכר.
כיצד זה משפיע על עובדות שעוברות טיפולי פוריות? חוק עבודת נשים קובע שאישה שעוברת טיפולי פוריות והיא עובדת במקום העבודה מעל 6 חודשים והיא לא נעדרה לטובת הטיפולים ממקום העבודה, או לחילופין היא כן נעדרה ממקום העבודה לטובת הטיפולים שאז ותק העסקה לא נחשב במקרה הזה. במקרה הזה אסור לפגוע לה בתנאי ההעסקה או בשכר".
"השורה התחתונה", מוסיפה עו"ד ספקטור דנינו, "היא שחל"ת היא פגיעה בתנאי השכר וזה בדיוק העניין. החוק קובע שמעסיק שבעצם רוצה לפגוע לאותה עובדת בתנאי העסקה או בשכר, צריך לפנות לממונה על חוק עבודת נשים על מנת לקבל היתר שיתיר לו להוציא את אותה העובדת לחל"ת".
מה לגבי נשים שנאלצות להישאר ולטפל בילדים בגלל שהבעל או הגרוש במילואים? האם יש להן זכויות כלשהן?
עו"ד ספקטור דנינו: "החוק מתייחס בעניין זה לאישה שיש לה ילדים קטינים מתחת לגיל 14 או לחילופין ילדים מתחת לגיל 21 כאשר מדובר על ילד עם צרכים מיוחדים. במקרה הזה אותה עובדת מוגנת מפני פיטורים ככל והיא מחליטה להישאר בבית לצורך הטיפול באותם ילדים שהמסגרות שלהם סגורות. חשוב לציין שההגנה ניתנת רק לאחד מבין ההורים, כלומר לא יכול להיות מצב שבו שני ההורים יישארו בבית עם הילדים ויקבלו שכר מלא, גם לא לסירוגין. בכל מקרה המתווה קובע שהעובדת לא זכאית לקבל שכר, המעסיק הוא זה שזכאי לקבל פיצוי מעת המדינה על פי מתווה פיצויים שנקבע".
לא מעט בעלי עסקים ומעסיקים נקלעו לקשיים כלכליים כתוצאה מהמצב, האם הם יכולים לכפות חופשה על העובדים?
עו"ד ספקטור דנינו: "יש להתייחס לכך שחל"ת באופן כללי צריך לעשות בהסכמה של העובד. ככל והחל"ת נעשה שלא בהסכמת העובד מדובר בחל"ת כפוי. חל"ת כפוי הוא בעצם הרעת תנאי העסקה לכל דבר ועניין. כאשר מעסיק מחליט להוציא את אותו עובד לחופשה כפויה, מבחינים בין שני מקרים – האחד כשמדובר בחופשה כפויה שהיא לא מוגבלת בזמן וארוכה והשני כשהחופשה מוגבלת בזמן. במקרה שבו החופשה אינה מוגבלת בזמן, אותו עובד יכול לראות את עצמו כמפוטר לכל דבר ועניין ואז מגיעים לו פיצויי פיטורים מלאים והוא זכאי לחתום אבטלה מהיום הראשון. כאשר מדובר בחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת וקצובה בזמן, גם אז זה הדבר ייחשב להרעת תנאי העסקה, כאלה שמקימים לעובד את הזכות להתפטר בדין מפוטר. אותו עובד יכול לסרב לחל"ת בגלל הרעת תנאים, לתת למעסיק הודעה מוקדמת ולהתפטר בדין מפוטר. פיטורים אלו מקנים לו את הזכות לפיצויי פיטורים מלאים ולחתום אבטלה מהיום הראשון".
אילו זכויות יש לעובד אם המעסיק אינו מצליח להתמודד עם המצב הכלכלי ומבקש לסגור את העסק?
עו"ד ספקטור דנינו: "מעסיק, גם אם הוא לא יכול כרגע לשלם שכר לעובד הוא חייב לבצע את הפיטורים בצורה מסודרת ועל פי החוק. כלומר, לזמן את העובד לשימוע כדין, לפרט את המצב ולפעול על פי החוק במתן הודעה מוקדמת ובתשלום כלל הזכויות המגיעות לעובד מכוח סיום יחסי העבודה, כמו פיצויי פיטורים מלאים, פדיון ימי חופשה וכו'".
האם יש הקלות לבני או לבנות זוג של משרתי מילואים?
עו"ד ספקטור דנינו: "אישה או לחילופין גבר שבן/בת הזוג שלו/ה נמצאים בשירות מילואים מעל חמישה ימים רצופים ויש להם ילדים קטינים בבית מתחת לגיל 13, זכאים כעובדים לקבל שעה פחות במקום העבודה, במשך כל תקופת שירות המילואים. חשוב לציין בעניין זה שהטבה זו ניתנת לעובדים המועסקים במשרה מלאה ולא במשרה חלקית".
האם לעובדים שחוששים להגיע לעבודה בגלל האזעקות והמצב ישנה הזכות שלא להגיע פיסית למקום?
עו"ד ספקטור דנינו: "לצערי, ככל שלמקום העבודה יש מרחב מוגן ופיקוד העורף לא אסר הגעה אליו, אז העובד מחויב להגיע למקום העבודה. יחד עם זאת, עובד שחושש להגיע למקום העבודה רשאי לעשות שימוש בימי מחלה צבורים, דרך פנייה לרופא המשפחה. עליו להסביר לרופא המטפל את הנסיבות שמקשות עליו ובכפוף להצגת אישור רפואי מרופא למעסיק בעצם להשתמש בימי מחלה צבורים לטובת הישארות בבית".
האם תקופת המילואים נצברת כוותק במקום העובדה?
עו"ד ספקטור דנינו: "בהחלט. חייל המשרת בשירות מילואים נחשב לעובד לכל דבר ועניין וותק ההעסקה שלו ממשיך להיצבר לו, כך גם לגבי כלל הזכויות הסוציאליות באותה התקופה. חשוב לזכור כי מעסיק אינו רשאי לפטר עובד שמשרת בשירות מילואים. המעסיק יכול לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון כדי לקבל היתר לפטר את אותו העובד והוא יצטרך להוכיח שהפיטורים אינם נובעים עקב שירות המילואים".
יש הטבות מסוימות לחיילי מילואים?
עו"ד ספקטור דנינו: "השכר שמשולם לעובד מילואים משולם לביטוח לאומי ישירות למעסיק והמעסיק מעביר את אותו השכר לעובד. על העובד להביא טופס מסוים למעסיק שמגיש זאת לביטוח הלאומי ושמשם מגיע התשלום. יחד עם זאת, השכר שמשולם לעובד בתקופת שירות המילואים מחושב על פי שכר הבסיס שמשולם לעובד בתקופה שקדמה לשירות המילואים, על פי ממוצע של 3 חודשי העסקה אחרונים בחלוקה ל-90 ימים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר