ביום שישי בית הדין הבינלאומי בהאג נתן את החלטתו לגבי בקשת דרום אפריקה להוציא צווים זמניים נגד מדינת ישראל בהקשר של הלחימה בעזה. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, ייצג את מדינת ישראל בבית הדין. ברק התנגד להחלטות נגד מדינת ישראל, חוץ משתים: האחת חובתה של ישראל לחקור את הקריאות לרצח עם בעזה, והשנייה חובתה של ישראל להכניס סיוע הומניטרי לעזה. בהחלטתו, המשתרעת על פני עשרה עמודים, השופט ברק שטח את משנתו השזורה בילדותו, במהלכה היה עד לרצח עם אמיתי במהלך השואה - זאת בניגוד לעלילת הדם הנוכחית נגד מדינת ישראל.
ברק כתב: "רצח עם הוא צל על ההיסטוריה של העם היהודי, והוא שזור בחוויה האישית שלי. הרעיון שישראל מואשמת כעת בביצוע רצח עם קשה לי מאוד באופן אישי, בתור ניצול רצח עם. אני מודע באופן עמוק למחויבותה של ישראל לשלטון החוק כמדינה יהודית ודמוקרטית. במשך כל חיי, פעלתי ללא לאות כדי להבטיח שהמטרה והתכלית של אמנת רצח העם יתממשו בפועל, ונלחמתי כדי לוודא שרצח עם ייעלם מחיינו".
ברק התייחס לבקשת דרום אפריקה להוציא צו שיאסור על המשך הלחימה בעזה: "אילו נעתר בית המשפט לבקשת דרום אפריקה לשים קץ לאלתר של המבצע הצבאי בעזה, ישראל הייתה נותרת חסרת הגנה מול תקיפה אכזרית, ללא יכולת למלא את חובותיה הבסיסיות ביותר מול אזרחיה. זה היה מסתכם בקשירת שתי ידיה של ישראל, ובמניעת יכולתה להילחם גם על פי החוק הבינלאומי. בינתיים, ידיו של חמאס היו חופשיות להמשיך ולפגוע בישראלים ובפלסטינים כאחד".
בנוסף, ברק הסביר את החלטתו להצביע בעד שני צווים נגד ישראל - למרות עמדתו כי אין סבירות לרצח עם. ברק הצביע בעד הצו שדורש מישראל לחקור קריאות הסתה לרצח עם בעזה ב"תקווה שהצעד יעזור להפחית את המתחים" ויעצור ביטויים מזיקים מצד גורמים בישראל. ברק הוסיף: "שמתי לב להצהרות הנוגעות של כמה רשויות, שאני בטוח שיטופלו על ידי המוסדות הישראליים". בנוסף, ברק הסביר את הסיבה שהצביע בעד הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, הנעוצה בעמדותיו ההומניטריות "והתקווה שזה יקל על ההשלכות של הסכסוך המזוין על הפגיעים ביותר" במלחמה. ברק הוסיף כי "באמצעות צעד זה, בית המשפט מזכיר לישראל התחייבויות בינלאומיות חיוניות, שכבר קיימות ב-DNA של צבא ישראל. צעד זה יבטיח שישראל תמשיך לאפשר מתן סיוע הומניטרי לעזה, שאני רואה בו חובה".