הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בתחום דיני המשפחה, וביתר שאת בנושא של חלוקת זמני שהות וגובה דמי המזונות. בית המשפט העליון, במטרה לחתור לשוויון בין שני הצדדים של התא המשפחתי שהתפרק, קבעו הלכה מהפכנית ולפיה המשמורת משפיעה על גובה המזונות המשולמים עבור הילדים. עו"ד עיינה אונגר לטין, מסבירה כיצד זה עובד, ומה הבעיות שצצות בעקבות הלכה הזו.
תחום המזונות והמשמורת על הילדים עבר מהפכה בעקבות בע"מ 919/15 שהתקבל בבית המשפט העליון בשנת 2017. "בהחלטה זו של בית המשפט", אומרת עו"ד אונגר לטין, "שינו לחלוטין את כל דרך ההסתכלות של מזונות למול הסדרי שהות. עד אז היה מאוד ברור שגם אם אבות לוקחים על עצמם הסדרי שהות נרחבים, למשל פעמיים בשבוע עם לינה, אז גובה המזונות היה בממוצע ל-1,200-1,400 שקל לילד, כשהסכום מוכפל או משולש בהתאם למספר הילדים. לפעמים עושים קצת הנחה כי כל הילדים משתמשים באותה ארנונה או באותו תשלום חשמל. בג"ץ שינה את ההלכה ואת התמונה כולה. אגב, ההלכה של בג"ץ כבר הציצה בהחלטות של ביהמ"ש לענייני משפחה עוד לפני כן, אבל הפסיקה נתנה לכך את האישור הסופי".
לדברי עו"ד אונגר לטין, "אותו בגץ בא ואמר, מאחר והיום יש הרבה מאוד אבות שלוקחים את הילדים למחצית מהזמן, מה שלא היה נהוג בעבר, והם רוצים להיות שותפים וזה בסדר וגם לטובת הילדים, אז צריך לתת לזה ביטוי בתשלום המזונות".
האם ישנם פרמטרים נוספים מלבד זמני השהות?
עו"ד אונגר לטין: "מה שקובע בעצם זה פער ההכנסות בין הצדדים. נכון להיום פוסקים מזונות גם לאם, אם היא מרוויחה יותר גבוה ממנו ויש מחצית מהזמן אז אפשר לקבוע שהיא תשלם הוצאות חריגות גבוהות ממנו – הוא 30 אחוז והיא 70 אחוז למשל".
מה ההבדל בין דמי המזונות הנקבעים בבית המשפט לענייני משפחה לבין אלו הנקבעים בבית הדין הרבני?
עו"ד אונגר לטין: "ההחלטות המתקבלות בביהמ"ש למשפחה לא דומות בכלל להחלטות המתקבלות בביה"ד הרבני והן שונות לחלוטין. פעמים רבות כאשר מגיעה אלי אישה לייעוץ משפטי בהליך הפרידה, אני מציעה לה שלא להגיש את התביעה לקבלת דמי מזונות לביהמ"ש לענייני משפחה כי אם היא תפנה לביה"ד הרבני, הסכום שייקבע לה יהיה גבוה יותר. בית הדין הרבני לא פוסק כמו בית המשפט לענייני משפחה. בבית הדין הרבני מתייחס לנושא המזונות אחרת, דרך ההלכה היהודית והיא הקובעת. מחילים את הדין העברי בבתי הדין הרבניים, וגם אם יש משמרות משותפת, וגם אם אין פערי שכר גבוהים או שיש פער לטובת האישה, עדיין הגבר ישלם מזונות, הם לא מחייבים גם אישה במזונות. המשמעות היא שמה שביהמ"ש למשפחה היה מחייב הם לא מחייבים. כיום יש ויכוח אם יש לביה"ד הרבני בכלל סמכות לקבוע מזונות, ובכל הסוגייה של מרוץ הגשת התביעה, בג"ץ עתיד לפסוק בסוגיה בקרוב".
האם יש מי שמנצלים לרעה את ההלכה החדשה?
עו"ד אונגר לטין: "בוודאי שיש תופעה כזו. לעיתים נוצר מצב לא טוב, שבו יש בית עשיר ובית עני. גם אם בפועל אדם קבעו לו לשלם מזונות, עדיין יכול להיות מצב שהסכום שהוא משלם לא תואם את רמת החיים שהייתה קודם. בפועל, כמובן שברגע שאנשים מתגרשים הם צריכים להבין שזה לא לוקסוס כלכלי, להפך הולכים אחורה. אם פעם שתי משכורות מימנו את הבית, עכשיו זה מתפצל לשניים. עדיין לפעמים יכול להיות שצד אחד הוא הרבה יותר חזק כלכלית מהצד השני, אז גם אם הוא ישלם מזונות, ולא משנה אם זה גבר או אישה, עדיין יכולים להיווצר פערים כלכליים בכל אחד מהבתים – זה כשלעצמו לא יוצר שוויון".
עו"ד אונגר לטין מתייחסת גם לתופעה שבה אבות מעדיפים משמורת משותפת כדי להקטין את גובה המזונות שישלמו. כלומר, כשההתייחסות לסוגיה היא מבחינה כלכלית אישית ולא מתוך טובת הילד. "אנשים", היא מסבירה, "לא מבינים שבמשמורת משותפת מוטלת בזה חבות והיא חבות לא פשוטה. אם אתה קם בבוקר והילד חולה אתה לא יכול לבקש מהגרושה לטפל בו כדי שתלך לעבודה ושהיא תישאר בבית או תיקח לרופא. צריך להבין שמעבר לזכות הזו שאולי תשלם מזונות פחותים או לא לשלם מזונות כלל, יש לך חובות – לקחת לרופא, שביתות, מלחמות וכו'. גם בנושא הביגוד ובכלל רכישות לילדים, זה לא פעם מקור להרבה צרות שאנשים לא מודעים לכך. למשל, קבעו שהאם היא ההורה המרכז, אז היא קונה את הבגדים, אבל הבגדים לא מגיעים אל האב והוא כועס בשל כך. בסופו של דבר הוא מוצא את עצמו משלם על הבגדים שהאישה קונה וגם קונה בנוסף בגדים שיהיו אצלי. יש בזה הרבה בעיות אבל אני מקווה שבני זוג שחותמים על הסכם ומגיעים למצב שבו הם סיימו את המחלוקות ביניהם יצטרכו גם לחשוב ולא להיכנס לתוך הדברים הקטנים כמו ביגוד, צעצועים וכדומה, אבל לצערי זה קורה בהרבה בתים".
ילדים זה לא רק כסף
עו"ד אונגר לטין: "לא נעים להגיד אבל לא כל אחד יכול להיות הורה ולזה אין מבחנים. אנשים מתחתנים מתוך אהבה, משקיעים בזה הרבה כסף, אבל שוכחים מזה כשהם מתגרשים. אני ממליצה לכולם לנסות ולהפוך את הליך הפרידה ליפה יותר, לנעים יותר ופחות קטנוני, בגישור ובהסכמה. המקומות שאנשים מגיעים אליהם בגלל הגירושין ובגלל הרצון לא לשלם או לשלם פחות – זה משהו שהוא לטעמי, חבל. חבל על הכוחות, על הכסף, על האנרגיות הרעות, על הדם הרע שנשפך, על הילדים שנפגעים ופגועים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר