הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מלחמת חרבות ברזל העמיסה עוד יותר על הגירעון של מדינת ישראל ויצרה בור תקציבי. בניסיונות להגדיל את קופת האוצר, צפויים ברשות המסים לצאת במספר מהלכים בכדי להגדיל את גביית המס בעת המלחמה, בהם הליך של גילוי מרצון. מה המשמעות של הליך זה, עבור מי הוא רלוונטי והאם הוא כדאי? לדברי עו"ד סיימון יניב, יש בכך צדדים טובים ללא ספק, אבל "צריך להבין מה זה אומר ולבצע את ההליך בצורה נכונה".
מהו הליך גילוי מרצון?
עו"ד (רו"ח) יניב: "הליך גילוי מרצון כשמו כן הוא. ישנם אנשים שמחזיקים בנכסים, אם זה בארץ ואם זה מעבר לים, שלא מדווחים עליהם לרשויות. אם בגלל ששכחו לדווח, או אם בגלל שמדובר במתנה. יש מי שקיבלו בירושה נכסים שמעולם לא דווחו לרשויות, או מי שרכשו נכס בחו"ל, והיה להם קל או נוח שלא לדווח. ככלל, החל משנת 2003 כל תושב ישראלי חייב בדיווח על הכנסותיו מכל רחבי העולם ולא רק מישראל. אי הדיווח הוא אמנם נוח כי לא משלמים מסים, אך עם הזמן הקושי להסדיר הולך וגדל משום שהסכומים תופחים וקשה להסדיר את המחדלים. הליך גילוי מרצון צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בתקופת המלחמה, כשהסכום עשוי להגיע גם למיליארד שקלים. קופת האוצר משתוקקת למקורות תקציביים אלו ולכן ההליך לגילוי מרצון אקטואלי מתמיד ולכן גם מדברים על כך שבחודש הבא יפורסם הנוהל".
כיצד הלכה למעשה מתבצע הגילוי מרצון?
עו"ד (רו"ח) יניב: "הנוהל בא להסדיר למעשה את תשלומי המיסים על הנכסים וההכנסות שלא דווחו מול רשות המסים, במסגרתו אותו אזרח פונה אל הרשות ומצהיר על ההכנסות שעד כה לא דווחו. בהתחלה, לפחות מניסיון העבר, בצורה אנונימית ומבלי לחשוף את שמו ואת פרטי החייב. בהמשך, לאחר דין ודברים בין הצדדים נחתם הסכם במסגרתו נמסרים פרטי הפונה לגילוי מרצון על אותו הנכס או הנכסים ומשולם המס שהוחסר. הפרט החשוב ביותר - מובטחת לפונה חסינות מפני פתיחה בהליך פלילי כנגדו.
מניסיוני - בעבר כל הפונים כולם (למעט בודדים) פנו אנונימית. בדר"כ הפונים מעדיפים לפנות בליווי של עורך דין שמתמחה בתחום הזה, ופחות ברואי חשבון. הסיבה לכך היא שלרואה חשבון אין חובת חיסיון כלפי הלקוח. במידה וההליך למשל לא יצא לפועל, וככל שהרואה החשבון המלווה בשוטף את הלקוח נחשף להכנסות ונכסים שלא דווחו וההליך לגילוי מרצון לא הושלם מסיבות שונות (למשל במקרה של אי הסכמה על גובה המס החייב) עליו להפסיק את הטיפול בתיק ולעיתים אף לפנות לפקיד השומה בבקשה לביטול חוות הדעת שנתן על דוחות ההתאמה למס".
"כפי שציינתי, ההליך רלבנטי לקשת רחבה באוכלוסייה. בהליכים קודמים של גילוי מרצון, רבים מהמקרים שטיפלתי היו של ניצולי שואה וצאצאיהם שהחזיקו בכספים ונכסים שמקורם מ'רנטות' שהוחזקו ונוהלו בחשבונות בנק זרים (לרוב בשוויץ). היום, אני מעריך, שרבים מאלו שיפנו להליך יהיו דווקא 'המתעשרים החדשים', הייטקיסטים שקיבלו הכנסות בחו"ל ולא השלימו את המס החייב בישראל או מי שהרוויחו את כספם מהשקעות בקריפטו. במיוחד בעת הזו, כאשר ערך הקריפטו ובהם הביטקוין והאיטריום עלו בצורה משמעותית ומחזיקיו לא יודעים מה לעשות עם הכסף, בפרט כשהבנקים לא מקבלים אותו".
למעשה היתרון הגדול בהליך זה ההפטר מהעמדה לדין?
עו"ד יניב: "בדיוק וזו גולת הכותרת של ההליך. רבים מתחבטים בשאלה אם לשלם את המס ומאיפה להביא לכך את הכסף, אבל הם שוכחים פרט חשוב מאוד – ההליך נותן פטור מהעמדה לדין. כלומר, אתה מקבל אישור על כך שלא יוגש נגדך כתב אישום בעניין לעולם ויתרה מכך – הסדרת תשלום המס מקלה על מימוש הנכסים והנזלתם לכסף לשימוש עתידי. משרד המשפטים מעורב בהליך הזה והנוהל הוא באישורו. זו ההתנגשות בין המשרדים – מצד אחד משרד האוצר שמבקש להכניס כמה שיותר כסף לקופת המדינה, ומצד שני משרד המשפטים ששואל מדוע יש לתת פרס לעבריינים. תמיד היתה מתיחות שני המשרדים על הרקע הזה. הפעם, כנראה שההליך יצא אל הפועל בשל התקופה המאתגרת והצורך בכספים לקופת המדינה".
למי מתאים הליך של גילוי מרצון?
עו"ד יניב: "בתקופה האחרונה אנחנו עדים לפעילות מואצת בקריפטו, במטבע הדיגיטלי. אנחנו רואים שהמטבעות הללו, כמו אטריום או ביטקוין, תפסו תאוצה וכי השווי שלהם עלה. אנחנו נמצאים בשלב שבו המטבעות הגיעו למחיר שאולי שווה לממש אותם ולכן יש גם צורך לדווח על כך לרשות המסים. כל עוד רק מחזיקים בהם הצורך לדווח עליהם הוא רק ברמת הצהרת הון. אך ברגע המימוש, ואפילו כשמחליפים בין המטבעות, זה אירוע מס ומחויב בדיווח. כלומר, גם אם לא נפגשת בכסף, אתה צריך לשלם את המס. זוהי סוגיה שרבים לא יודעים ולא מודעים לה ולכן הם הופכים כך בעל כורכם לעברייני מס".
לדברי עו"ד יניב, לא רק הדיווח לרשות המיסים מכביד על מי שמחזיק במטבעות הדיגיטליים, אלא גם הניסיון הלכה למעשה לממש אותם לכסף מסורתי 'פיאט'. "לפני כשבועיים", הוא מספר,"עתרו כנגד רשות המסים מספר אנשים שביקשו לשלם את המס, אך כשהגיעו לבנק הוא לא הסכים לקבל את הכספים שמקורם בקריפטו. לא עזרו הטענות והבנקים סירבו בגלל חוק איסור הלבנת הון. נוצר מצב שבו רבים לא יכולים לשלם מסים כי אין מהיכן לממן את תשלום המס. זוהי בעיה קשה למשקיעים בקריפטו.
על רקע הסוגייה הזו וההליך האמור, פרסמה לאחרונה רשות המסים נוהל זמני, שהוא לא גילוי מרצון, אך הוא מאפשר במקרים שבהם הבנק של הנישום מסרב לקבל כספים שמקורם בקריפטו, להפקיד בהליך מוסדר את הכסף בחשבון של בנק ישראל, שישמש לתשלום המס. השאלה מה קורה עם הסכום נטו שנשאר לאחר תשלום המס? אם אני רוצה להביא את הנטו לארץ אני לא יכול, שכן המוסדות הכספיים יבקשו חוות דעת של מומחה בתחום שיאשר שמקור הכספים אינו מ'רכוש אסור' ועל כן, זו בעיה נוספת שיצטרכו הפונים לגילוי מרצון לפתור בהמשך".
"מניסיון בליווי לקוחות במתן חוות דעת למקור הכספים לבנקים", ממשיך עו"ד יניב, "לכל בנק או מוסד כספי יש את המדיניות שלו שעיקריה באים מתוך הוראות בנק ישראל ולאט לאט הבנקים למדו את התחום והאפשריות לקבלת כספים שמקורם מקריפטו הולכת ומתרחבת".
"כלומר", מוסיף עו"ד יניב, "הסוגייה לא מסתיימת בדיווח לרשות המסים, משום שבעל הקריפטו מעוניין גם בהעברת הכספים לבנק. וכאן, הבנקים מערימים קשיים. לטענת הבנקים, לא מספיק דיווח לרשות המסים אלא לפי חוק איסור הלבנת הון עליך להוכיח שמקור הכסף בפעילות חוקית ולגיטימית, כלומר שלא עסקת או הרווחת אותו בצורה לא חוקית – כמו גיימינג, הימורים וכדומה. אנחנו במשרדנו מתמחים במתן חוות דעת לכך שמקור הכסף הוא לגיטימי ומקורו לא בדבר עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, על מנת שאותם אנשים יוכלו להכניס את הכסף למערכת הפיננסית.
העולם נהיה מורכב, זה לא רק בישראל, כי כל העולם נלחם בהון השחור על בסיס ההבנה כי אין מוצא אחר. בסוף, כל מדינה שתאפשר להיות כר לתכנוני מס היא תפגע במדינות האחרות ולכן כל המדינות התכנסו ב-OECD או ארה"ב, וכופה על רשויות המס להחליף ביניהן מידע. היום אין דבר כזה סודיות בנקאית, זה לא קיים. היום רשויות המס פונות לשוויץ ומבקשות את המידע ומקבלות אותן".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר