הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
התובע דרש פיצוי של 100 אלף שקלים על פגיעה בשמו הטוב ובעסקו אך השופטת קבעה שהפוסט היה ביקורת לגיטימית ושהתובע לא הוכיח את הנזק שנגרם והורתה לו לשלם לנתבע 20 אלף שקלים עבור הוצאותיו.
הסיפור התחיל בחג שבועות של שנת 2020, בשיא התפרצות נגיף הקורונה ומיד לאחר הסגר הראשון, כשהנתבע הזמין חופשה דרך האינטרנט עבור משפחתו בצימר של התובע. לטענת הנתבע, הם נקשרו בעסקה על פי תמונות שהוצגו באתר הצימר, אך כשהגיעו למקום נדהמו מהמצב המחפיר של החדרים והמתקנים שהוזמנו שכלל אינם דומים למה שהוצג באתר האינטרנט.
הנתבע טען שהוא קיבל חדרים מלוכלכים, שירותים עם עובש, כיור שבור, מראת זכוכית תלויה באופן מסוכן, מנגל עם פחמים בתוך ארון הבגדים בחדר השינה, מצעים עם כתמים, רצפת בריכה מלוכלכת ועוד. הנתבע הודיע לתובע שהוא רוצה לבטל את העסקה ולקבל החזר כספי מלא. התובע סירב תחילה, אך לאחר מכן הסכים להשיב לנתבע רק מחצית מהסכום. יומיים לאחר מכן, הנתבע פרסם בפייסבוק פוסט שכותרתו “חברים… תזהרו רמאי!!!”. בפוסט הוא מתאר את האירוע ומזהיר את הקוראים לבדוק היטב כל צימר לפני ביצוע התשלום ואף צירף תמונות וסרטון של הצימר המדובר.
בפוסט כאמור, תיאר הנתבע כי הוא נתעב מהצימר המטונף. הוא האמין באמיתות דבריו ומתוך כוונה להזהיר אחרים, כי בהזמנת חופשה בצימר יש לבדוק מצב הצימר לפני ההגעה. הפוסט קיבל מעל 40 תגובות וזכה ל- 21 פעולות שיתוף. התובע הרגיש שהפוסט פוגע בשמו הטוב ובעסקו והגיש תביעה בה הוא טען שהנתבע דיבר דברי לשון הרע במטרה להשפילו ולבזותו תוך הצגתו כאדם שקרן ורמאי.
עוד טען שהנתבע יצר מצג שווא, סילף העובדות ופרסם שקרים במטרה להתנקם בו שלא הסכים להחזיר לו את כל הסכום. התובע טען שהנתבע העצים הפגיעה מהפוסט על ידי שתייג תכניות צרכנות, רשויות המס ומשרד הבריאות. הוא טען שהפוסט גרם לו לנזק כלכלי ונאלץ לשנות את שם הצימר.
הנתבע טען מנגד באמצעות עו"ד שי גבע כי התביעה קנטרנית והוגשה כתגובה לתביעה הקטנה שהנתבע הגיש בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, בה דרשו השבת יתרת התשלום ששילמו עבור הצימר ופיצוי על הפרת ההסכם ונזק לא ממוני. עו"ד שי גבע: הפוסט היה ביקורת לגיטימית שמשקפת את המציאות ושהוא פרסם אותו מתוך כוונה להזהיר את הציבור ולהגן על עניין אישי כשר. הנתבע הציג תמונות המוכיחות את ההבדל בין מה שהוזמן לבין מה שהוא קיבל וכן, הציג צילום מסך מאתר הצימר של התובע, שמראה שהוא לא שינה את שם הצימר בעקבות הפוסט.
השופטת נבילה דלה מוסא, שדחתה את התביעה, קיבלה את טענותיו של עו"ד שי גבע וקבעה כי מתקיים היסוד של עניין ציבורי. "הפרסום, נועד לשם אזהרת הציבור מפני הזמנת אותו מקום אירוח, אשר התמונות שהוצגו בפרסום שונות מהמצב בפועל. הפרסום יכל היה לסייע לציבור אשר סומך על הפרסום שברשת, לגבש עמדה אמיתית ביחס לאותו מקום אירוח.
בשים לב גם לכך, שבאותה העת הייתה מגפת הקורונה, וקיימת חשיבות רבה לניקיון וחיטוי, בעיקר במקום המשמש לאורחים שונים", נכתב בפסק הדין. "שוב הוכיח בית המשפט כי חוק איסור לשון הרע אינו אמצעי לסתימת פיות ומניעת ביקורת, וכי לקלות בה מוגשות תביעות מעין אלה יש מחיר כבד" סיכם עורך הדין שי גבע. המשמעותית בחיינו וצריך לעשות אותה ביסודיות ובמקצועיות".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר