הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל שב ועולה לסדר היום הציבורי הנושא של חקיקת חוק המאפשר עונש מוות למחבלים. במסגרת הוויכוחים הרבים, אף נידונה ההצעה בכנסת וגררה אחריה סערה של ממש, בין נציגי עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר לבין נציגי משפחות החטופים שביקשו להמתין עם הסוגייה כל עוד החטופים נמצאים בעזה.
אולם, לדברי עו"ד ניר יסלוביץ, מומחה לדין פלילי ולמשפט בינלאומי, ישראל לא באמת זקוקה להוסיף חוק עונש מוות למחבלים כדי לגזור גזר דין מוות.
"למדינת ישראל", אומר עו"ד יסלוביץ, "יש כיום ארסנל של חוקים שמאפשר להשית עונש מוות. בטרם נחקוק חוק נוסף צריך לבדוק מה תהיה ההשפעה שלו, אנחנו צריכים לשאול מה תהיה ההשפעה על אותו אדם שיודע שהוא בא לפגע בעמנו, האם אם הוא יודע שצפוי לו עונש מוות, זה מה שימנע או שירתיע אותו מלפגע? אני ממש לא בטוח בכך".
לדברי עו"ד יסלוביץ, לא בכדי, אף שישראל יכולה לעשות כן, היא לא עשתה שימוש בעונש המוות. "אני חושב שאם אכנס לראשם של גדולי מערכת הביטחון", הוא מוסיף, "הם לא ימליצו לעשות שימוש בארסנל החוקים שלנו שמאפשר עונש מוות על מנת לרצות את הציבור. צריך לאמץ ובאמת להתחיל להחיל את העונש הזה, אם אנחנו נדע שמערכת הביטחון תמליץ לעשות שימוש בעונש המוות כי יש בזה בכדי להרתיע. המדינה לא עושה שימוש בחוקים כדי לרצות דעת ציבור, כך לא מתנהג מנהיג".
במדינת ישראל יש אפשרות להטיל עונש מוות?
עו"ד יסלוביץ: "בוודאי".
אז מדוע מבקשים לדון ולחוקק שוב?
עו"ד יסלוביץ: "יש היום הקבלה שאני מסכים איתה, בין חמאס לבין הנאצים. מבחינתנו, בין השניים אין הבדל. יש מי שאומרים שהמעשים שנעשו ב-7 באוקטובר מזכירים ולא בכדי, את מה שחווינו בשואה, מעשי נבלה שצריך לבוא חשבון עם כל מי שהעז לפגוע בעמנו. אם נדע שנבוא איתם חשבון בעונש מוות וזה מה שירתיע אז צריך לאמץ זאת. אך לא בטוח שזה אכן כך, יתכן ואותו בן נבלה, אף יקבל חיזוק לבצע פיגועים, ולכן לא רק שזה לא ירתיע אותו, אולי אף יעודד אותו".
מה ההבדל בין מדיניות החיסולים לחוק עונש מוות למחבלים?
עו"ד יסלוביץ: "אנחנו לא יכולים לעשות הקש שווה בין מדיניות החיסולים של ישראל שבאה בעצם למנוע מאותו מפגע ופצצה מתקתקת להגשים את אשר הוא חפץ בו. הוא פצצה מתקתקת, זה לא שווה ערך לשפיטה של מערכת של הרכב שופטים שבא ואומר מה העונש שיש לגזור על אדם שכבר ביצע את המעשה, אלו מקרים שונים שלא ניתן להשוות – אחד הוא מניעה והשני הוא לתת את הדין המגיע למפגע".
כיצד מחליטים על מתן עונש מוות למחבל?
עו"ד יסלוביץ: "מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום, תקנה 52. תקנה זו מאפשרת לביה"ד צבאי להשית עונש מוות. במדינת ישראל, בצו של אלוף אין בעיה להקים כבר היום בלוד, כפי שהיה בעבר, ביה"ד צבאי שישפוט את אותם מחבלים. מי שיושב בהרכב פשע חמור כזה הוא בעל דרגת סגן אלוף ומעלה ומי שמורה על הקמת בית הדין הצבאי במיוחד בלוד זה בצו של אלוף ומעלה. במידה ותהיה הכרעה פה אחד של הרכב פשע חמור להשית גזר דין מוות, כך יהיה. היום יש לנו כבר את החוק שמאפשר את זה. דוגמא לכך היא פרשת הלינץ' ברמאללה, אותו יום שחור שבו ראינו את המחבלים עם דם על הידיים. באותו מקרה ביה"ד הצבאי לא הצליח להגיע להסכמה פה אחד וזה מה שמנע מאותם מחבלים לעלות על הגרדום".
למעשה, מקום המדינה ועד אמצע שנות ה-90, תחילת שנות ה-90 נגזרו 10 עונשי מוות על מחבלים, אך אף אחד לא בוצע, וכל העונשים הומתקו למאסר עולם. "יש פה", מסביר עו"ד יסלוביץ, "התנגשות בין שני דברים נפרדים. בתור העם היהודי אנחנו מאמינים שמי בעצם גוזר את דינו של אדם, בין אם לחיים ובין אם למוות זה אלוהים, ובדומה לשאר המדינות – רק בבלרוס יש עונש מוות מכל מדינות האיחוד האירופי, אם אנחנו רוצים להיות דומים לבלרוס אני לא בטוח. מצד שני, אנחנו רוצים לגזור את הדין שמגיע למי שפגע בנו".
לדברי עו"ד יסלוביץ, מערכת הביטחון צריכה כבר היום לשבת על המדוכה ולהחליט האם חוק עונש מוות יסייע למדיניות המניעה שלה. "השיקול צריך להיות האם זה ירתיע או שמא יגביר את פעולות המפגעים על מנת להגשים את שאיפותיהם לפגוע בישראלים. אני לא יודע את התשובה לכך וזזו מסקנה שמערכת הביטחון צריכה לגבש".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר