הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
לאחר הגירושין ופירוק התא משפחתי נקבעים דמי מזונות. אלה נועדו להבטיח את רמת החיים של הילדים המשותפים ולאפשר לקיים אותם בכבוד, תוך הקפדה על מתן מענה לצרכיהם השונים. חישוב דמי מזונות נעשה בהתאם למספר גורמים, וניתן לקבוע את סכום המזונות בהסכם בין ההורים, או בפסיקה של בית המשפט למשפחה ולחילופין בהכרעה של בית הדין הרבני. לדברי עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, בהחלט יש הבדל בין הערכאות השונות בקביעת דמי המזונות.
"נושא המזונות הוא נושא משמעותי בהליך הגירושין בין בני זוג ובפירוק התא המשפחתי. אני שומעת הרבה תלונות מצד המשלם ומצד מקבלי דמי המזונות, לפעמים הסכום גבוה ולפעמים הסכום לא מספיק, בהתאם לצד המתלונן. אני ממליצה לכל אותם זוגות מתגרשים לחשוב פעמיים לפני שמסלימים את התלונות. התחתנתם באהבה והילדים הם לא האשמים בגירושים שלכם. תמיד תחשבו על טובתם, זה ינטרל לכם את הכעסים".
איך מחשבים דמי מזונות?
עו"ד לב: "בביהמ"ש למשפחה מחשבים מזונות לילדים מגילאי 6-18 ע"פ שלושה קריטריונים. הקריטריון הראשון הוא היקף הסדרי השהייה של מי מההורים עם הילדים– הזמן שאנחנו מחלקים עם כל אחד מהילדים שלנו. קריטריון שני הוא היקף הוצאות הילדים – הוצאות אלו כוללות את המזון שלהם, הוצאות ביגוד והנעלה, המגורים (שכירות או משכנתא- מדור רעיוני, מסים– ארנונה מים חשמל, אינטרנט, גז וכו'). הקריטריון השלישי הוא היקף ההשתכרות של ההורים. כשאני אומרת היקף השתכרות זה כושר השתכרות. כמה אני מרוויח, או כמה הרווחתי בשנה הקודמת ואם אנחנו לא עובדים באותה השנה הולכים קצת אחורה.אם לא הרווחתי באותה שנה זה לא פוטר את ביהמ"ש מלבחון את כושר ההשתכרות שלנו גם אם ילך שנתיים שלוש אחורה. אישה שלא עובדת לא יכולה להיפטר מהמונח כושר השתכרות כי ילכו אחורה".
"לכך יש תוספות, שהן חינוך ורפואה. כאשר במידה ובני הזוג מרוויחים אותו הדבר, ואני מדברת על ביהמ"ש למשפחה, הרי שאז ההוצאה הזו תחולק בין הצדדים באופן שווה. ככל שפער ההשתכרות גבוה יותר, גם אותן הוצאות נלוות של חינוך ורפואה יקבלו פער – כך שצד אחד ישלם יותר מהשני".
דיברנו על האופן שבו מחושבים דמי המזונות בבית המשפט למשפחה, כיצד הם מחושבים בבית הדין הרבני?
עו"ד לב: "כל מי שעומד בפני גירושין יודע שאפשר לפנות גם לבתי הדין הרבניים. ביה"ד הרבניים עובדים ופוסקים בהתאם להלכות הקודמות למה שתואר כאן. הן קובעות שהחובה לזון את הילדים מוטלת על האב ועל האב בלבד עד גיל 15. לכן, כשהם בוחנים את המזונות הם מסתכלים על כושר ההשתכרות של האב, יש מזונות בסיסיים שעומדים על 1,400 שקלים לילד, מדור כפי שאנחנו תמיד מתנהלים –לשני ילדים 40 אחוז מדמי שכירות, לשלושה ילדים 50 אחוז ולילד אחד 30 אחוז. אם יש מכנתא, אז גם האחוזים האלה רלוונטיים, זה נקרא מדור רעיוני. דמי מזונות אלו נפסקים ומשולמים עד גיל 15 ומגיל 15 ואילך דמי המזונות הם מדין צדקה. הדיינים לוקחים את הקריטריון של היקף הסדרי הראייה של ההורים אבל לא נותנים לו משמעות כפי שנותן לו ביהמ"ש למשפחה, שזאת נוסחה מתמטית מאוד מדויקת".
"בביהמ"ש למשפחה", מוסיפה עו"ד לב,"פוסקים בדיוק כמו בביה"ד הרבני לילדים מתחת לגיל 6 –ואילו בשתי הערכאות פוסקים אותו הדבר מגיל 18 ועד השחרור מצה"ל. הפער הוא בגילאים שבאמצע, מה קורה אם מתגייס באיחור או אם עושים שירות לאומי - זה לשיקול ביהמ"ש. שם אנחנו יכולים לקבל את העמדה של השופט וככל שאנחנו נהיה יותר מיליטנטים ונביא יותר ראיות על היקף השתכרות, כך ביהמ"ש יטה לתת יותר משליש מדמי המזונות שנפסקו בבסיס".
האם ניתן לשנות במהלך השנים את גובה דמי המזונות במידת הצורך?
עו"ד לב: "החיים הם דינמיים ולפעמים יש שינוי נסיבות שמצריך לשנות את גובה דמי המזונות, לכאן ולכאן. לכן בהחלט ניתן לפנות ולבקש לשנות את דמי המזונות בשנית, בשלישית וברביעית, גם אם ניתן פסק דין. אבל על מנת שהבקשה הזו תתקבליש להוכיח שינוי נסיבות מהותי. ככל שהמזונות נפסקו במסגרת הסכם גירושין, רואים אותם צופי פני עתיד, גם כשהצדדים הסכימו להם כצופי פני עתיד והנטייה של ביהמ"ש היא לא לשנות, גם אם יש שינוי נסיבות, הם יחמירו במבחן ובמונח 'מהותי'".
מהי דוגמא לשינוי נסיבות מהותי?
עו"ד לב: "במידה והמסוגלת של ההשתכרות נפגעה בצורה שלא ניתן לשקם אותה, למשל בעקבות פגיעה בתאונת דרכים, זהו שינוי נסיבות. גם הוצאות הילדים יכולים להיות פקטור של שינוי נסיבות, אם חס וחלילה קרה משהו לילד שדורש הוצאות מיוחדות שהמדינה לא מכסה וההורים צריכים לכסות אותם. אבל זה צריך להיות מהותי וקריטי. ביהמ"ש הוא לא אכסניה של גחמות, של פתיחת הליכים משפטיים סתם כדי להתנגש אחד בשני, זה נגמר וזה כבר לא קורה".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר