הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
עבודה היא חלק בלתי נפרד מחיינו, אך היא טומנת בחובה גם סיכונים בריאותיים. חשיפה לחומרים רעילים, תנאי עבודה קשים, מאמץ פיזי מתמשך ועוד, עלולים להוביל להתפתחותן של מחלות מקצוע. מחלות אלו פוגעות בבריאותם של עובדים רבים, גורמות לירידה בכושר ההשתכרות ואף לנכות קשה. עו"ד עדי לוי, בעברו בביטוח הלאומי שימש כחוקר תאונות עבודה ומנהל ועדות רפואיות וכיום מומחה לנזיקין, מסביר מה מוגדר כמחלת מקצוע וכיצד תוכלו לקבל את הזכויות המגיעות לכם.
"כשאנחנו מדברים על תאונות עבודה", אומר עו"ד לוי, "אנחנו חושבים מיד על פועל שנופל מפיגום, שקיבל מכה חזקה ופונה לבית החולים, אבל המציאות רחבה יותר מכך. תאונות עבודה, מעבר לאירוע הנקודתי הזה שאנחנו מבינים שנפגענו תוך כדי עבודה, יכולות להתפתח עם זמן".
כדי להתמודד עם המציאות הזו, שבה העבודה לאט לאט שוחקת את הבריאות שלנו, לא אצל כולם כמובן, יצרו בבתי הדין לעבודה מושג חדש והוא "מחלת מקצוע". לדברי עו"ד לוי, למחלת מקצוע יש טווח רחב לעובדים שונים בנושאים שונים בהתפתחות המחלה.
עו"ד לוי: "כדי להבין איזו מחלת מקצוע נוצרת מאיזה מקצוע אפשר וצריך לדמיין ולהבין באיזה אברים משתמש אותו עובד. עובדי בניין, למשל, עושים שימוש בכלים רוטטים כמו למשל מקדחות, קונגו וכדומה כחלק מפעולות היומיום שלהם, כלומר יש שחיקה של כפות הידיים, המרפקים והכתפיים בצורה מסיבית יותר מעובד אחר במקצוע אחר. שרירי ועצבי האמה של אותם עובדים במידה ויפגעו יכולות להיחשב כמחלת מקצוע והם יוכלו להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולבקש שיכירו בפגיעה הזו. לתופעה הזו קוראים מיקרו-טראומה. כלומר, האיברים נשחקו תוך כדי ביצוע פעולות חוזרות ונשנות. או במקרה של עובדים עם כלים כמו שפירטנו, הפגיעה היא כתוצאה מהרטט של הכלי ".
עו"ד לוי מביא עוד כדוגמא מפעילי כלים הנדסיים, מי שנמצאים בסביבה של רעש מזיק, כך שהשמיעה נפגעת אך גם הכתפיים והצוואר נשחקים מהמאמץ הנדרש. "גם אצל עובדי הייטק ולמעשה כל עובדי עבודה משרדית יש מחלות מקצוע", מוסיף עו"ד לוי. "אצלם יש את עניין ההקלדה, בתסמונת שהפכה נפוצה ונקראת תסמונת התעלה הקרפלית. התסמונת הזו נוצרת כתוצאה מהשימוש במחשב ובעכבר, מעין דלקת כרונית שבמקרים מסוימים עלולה להגיע לכדי ניתוח. התסמונת הזו מכונה 'מחלת הקלדניות'. יש תסמונת נוספת שנוצרת בשל תנוחה לא נכונה של המרפק לאורך זמן רב בעבודה משרדית שנקראת טניס אלבו או גולף אלבו, גם היא נפוצה בעולם ההייטק. אדם בעבודה לא חושב על כך במהלך היום, אבל כתוצאה מפעולות שהוא מבצע מדי יום, איברים מסוימים נשחקים".
איך עובד תהליך ההכרה מול הביטוח הלאומי בפגיעות כאלו?
עו"ד לוי: "חשוב לדעת להסביר את הקשר הסיבתי, כלומר את הקשר בין הפגיעה לבין העבודה. עלינו להראות, ופה גם באה לידי ביטוי הניסיון והמקצועיות של המייצג, כי ישנו קשר בין הפעולות שעשית בעבודה לבין הפגיעה. למעשה מדובר במסע לא פשוט. צריך להוכיח לביטוח הלאומי את הקשר העמוק בין הפגיעה לפעולות שאתה עושה תוך כדי. סביר להנחי שאותו אדם יוזמן לחקירה בפני חוקר הביטוח הלאומי ומספיק שאומרים את התשובות הלא נכונות ולא מדייקים בדברים, ובאותו הרגע הביטוח הלאומי ידחה את התביעה והפעם הבאה שתוכל לקבל הכרה על הפגיעה תהיה רק בהמשך הדרך, והדרך תהפוך להיות ארוכה".
מתי בכלל צריך לפנות על מנת לקבל הכרה כנפגע עבודה?
עו"ד לוי: "התשובה הברורה שברגע שמתחילים הכאבים ומהתלונה הראשונה אפשר להגיש תביעה. כשמגישים את התביעה תוך כדי העבודה, לא צריכים להפסיק לעבוד. להפך, יש תביעות שמחייבות להגיש את התביעה תוך כדי העבודה ואסור להפסיק כדי לקבל את הפיצויים, למשל במקרים של חשיפה לרעש מזיק או טנטון שהוא רעש צפצוף בלתי פוסק. הנהלים של ביטוח לאומי, כמו גם הפסיקה מלמדים שבמידה והגשת תביעה לטנטון לאחר שהפסקת לעבוד, התביעה לא תאושר. צריך להגיד ביושר, שיש מי שבעלי ניסיון בתחום ודואגים לאותם עובדים כדי שיקבלו את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד".
מתי יש לפנות לעורך דין?
עו"ד לוי: "צריך לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, ברגע אתה מרגיש כאבים ואתה יודע שיש לך מגבלת כאב שמקשה על ההתנהלות היומיומית. חשוב לקבל עזרה משפטית כדי למצות את הזכויות שלך. כולנו משלמים ביטוח לאומי, שכירים קצת פחות ועצמאים קצת יותר, כשמגיע הרגע חייבים לקבל את הפיצוי או את הביטוח שעבורו שילמנו לאורך כל החיים. זה לא חייב להיות קשה ולכן צריך שיהיה ליווי מקצועי ומנוסה".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר