הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
עו"ד אילן כץ, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר ומומחה לדין הצבאי, מתייחס לסערת גיוס החרדים לצבא, ומסביר מהיכן בכלל הגיעה הנורמה שהם אינם מתגייסים לצבא בכלל. לדבריו, זהו העת לסייע לצה"ל וללוחמים ולחזק את כלל מערכת הביטחון.
מהי ההיסטוריה של חוק גיוס החרדים? מתי הכל התחיל, לאן זה מוביל? ובעיקר מה חייבים לעשות? לדברי עו"ד כץ, סוגיית הגיוס לחרדים מקורה עוד עם קום המדינה. "ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון", הוא מסביר, "הסכים כי 400 חרדים לא ישרתו בצבא בגלל ש'תורתם אמונתם' כאשר היה מדובר באמת בעילויים בתורה. והנה, במשך השנים ה-400 הפכו ל-4,000 ואז זינקו ל-40 אלף והפכו ל-80 אלף. למעשה, בכל 16 שנים אותה אוכלוסייה חרדית בגיל הגיוס מכפילה את עצמה. הם לא משרתים, ברובם. אך שיש כאלו שכן ויש גם מי שתורמים דרך שירות לאומי, מתנדבים בזק"א וכו'. התמונה העגומה בסופו של דבר היא שרוב רובם לא מתגייסים תחת חוק הגיוס שעבר שינויים רבים. השינוי המרכזי היה חוק טל והישרא-בלוף הזה קיים תחת כל הממשלות".
כיצד קרה שהסוגיה הזו התקבעה במשך השנים?
עו"ד כץ: "המסחטה החרדה הפוליטית הצליחה בכל השנים ככרטיס כניסה לקואליציה לסחוט את מי שעמד בראשות הממשלה, ולא משנה איזו ממשלה, לאורך עשרות שנים. מה שקרה במשך השנים, כמו שהייתה קונספציה שגויה שהובילה לאסון ה-7 לאוקטובר, הייתה קונספציה של שכנוע עצמי שבעצם החרדים לא מתאימים לגיוס וממילא הצבא לא יכול לעשות בהם שימוש וזה בלוף. אולם כעת, בעקבות המלחמה, אומר שר הביטחון יואב גלנט כי מצופה מכולם להיכנס מתחת לאלונקה".
כיצד משנה אסון ה-7 באוקטובר את התמונה?
עו"ד כץ: "האסון של 7 באוקטובר הוכיח כמה דברים. ראשית, האמירה ההזויה של מען דהוא שהטילים של החיזבאללה יחלידו במחסנים, השני הוא שצמצום הסד"כ בצה"ל, גם כוח אדם וגם סגירת אוגדות, הסתמכות על אמצעים טכנולוגים ומחסומים וגדרות, כל אלה לא מספיקים כדי לייצר צבא חזר. מה שקרה זה שהתברר שאי אפשר לאורך זמן, גם אם יש מתנדבים, לקחת את אותה אוכלוסייה שנוטלת במלוא החובות ולהטיל עליה את הכל. למרות זאת, בימים אלו מתוכנן חוק גיוס חדש ולמרבה הפלא יש בו שני אלמנטים בלבד: העלאת תקופת שירות החובה בהדרגה ל-3 שנים והכפלת משך ימי המילואים בחוק והעלאת השחרור של גיל המילואים מגיל 40 ל-45".
לדברי עו"ד כץ, הוכח בעבר שגדרות ומחסומים ואמצעים טכנולוגים יעילים ככל שיהיו אינם מהווים מחסום כאשר יש צבא לא כל שכן טרוריסטים שרוצים להיכנס לשטח המדינה ולנסות לחסל אותנו. "היום", הוא מוסיף, "יש קונצנזוס, לדעתי, לגבי שני דברים. הדבר הראשון הוא שאסור להסתמך על אמצעים טכנולוגיים כגורם ראשון במעלה. והדבר השני הוא שצריך כוח אדם. הסטטיסטיקה היא פשוטה: אם בגבול הדרום במקום אך לדעתי לא יותר מ-600 חיילים, כולל אנשי מנהלה- מול אלפי לוחמי חמאס. אם במקום היו 1,500 חיילים אני בטוח שתמונת המצב הייתה שונה לחלוטין".
המוטיבציה של הלוחמים היא כפי שהייתה בתחילת המלחמה?
עו"ד כץ: "המוטיבציה היא אותה מוטיבציה אבל איתה לא קונים במכולת. ככל שהמלחמה תתארך ואותם אנשי מילואים, בעיקר הסטודנטים והעצמאים, ימשיכו לשלם מחירים והמדינה לא נכנסת איתם יחד האלונקה אני בטוחה שנראה גם בקיעים משמעותיים במוטיבציה, ואני מקווה שלא נגיע לכך".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר