הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
יש לא מעט מוקדי הפליית נשים, אבל יש אחד שכמעט ולא מדברים או מתייחסים אליו והוא כליאת נשים, במיוחד כשמדובר בנשים שהורשעו בעבירות כלכליות. נשים שנחשבות לנורמטיביות, אבל לרשותן עומד מתקן כליאה אחד בלבד קשה ולא אנושי במיוחד – נווה תרצה. וזו ההפליה: גבר שהורשע לראשונה בעבירה כלכלית יישלח למעין קייטנה בכלא חרמון המודרני, לעומתו אישה שמורשעת בעבירה דומה תישלח לגהנום של נווה תרצה.
לדברי עו"ד רלי אבישר רוה, מומחית לדין הפלילי, המצב בבית הסוהר לנשים הוא לא טוב, בלשון המעטה, כאשר הכל בהתאם לסדר העדיפויות במדינה.
"ההפליה", אומרת עו"ד אבישר רוה, "היא בכלל של נשים אסירות אל מול אסירים. מתקן כליאה אחד, נוה תרצה, מאוד ישן עם תנאים קשים. בעבר רצו להקים בית סוהר חדש לנשים שבנייתו אמורה הייתה להסתיים בשנת 2014, אך עדיין לא התחילו אפילו לבנות אותו. זה מראה משהו על סדר העדיפויות של המדינה. גם אין צפי, זה פשוט לא בסדר העדיפויות. נשים, אין להן מנוס אלא להיות בבית סוהר אחד, בניגוד לאסירים שיש מגוון של בתי סוהר ברמות אבטחה שונות. בגלל שיש כלא אחד אז רמת האבטחה בו היא מקסימלית, שכן לצד אותן נשים אסירות בעבירות צווארון לבן ומרמה יש אסירות מאוד מסוכנות בעבירות רצח, הריגה וכו'".
40 אחוז מהאסירות מכורות לסמים ולאלכוהול ומעל מחצית מהן זקוקות לטיפול פסיכיאטרי. אסירות חולות נפש משוכנות באותו תא עם אסירות שבריאות בנפשן. יש דרך לפתור זאת?
עו"ד אבישר רוה: "צריך להבין שהפרופיל של נשים עברייניות שונה לחלוטין מהפרופיל של גברים. הבסיס לביצוע העבירות אצל נשים, אצל מרביתן היא טראומה, או התעללות מינית או אלימות פיסית בילדות וזה הבסיס למרבית העבירות שמבוצעות בקרב הנשים, דבר שגם גורם לתחלואה כפולה פעמים רבות. כתוצאה מאותה טראומה נוצר מצב נפשי שלא היה מולד – כמו הפרעה נפשית כזו או אחרת ולכן, בכלל, כל הבסיס של הליך הטיפול וגם של הדברים האחרים מבוסס על הטראומה שהן עוברות. הטיפול הוא בשבחו של שירות בתי הסוהר, אך עדיין לא הגענו ליעד הרצוי. בעבר, כל ההליך הטיפולי היה כזה שדומה לאסירים דברים אך הדבר השתנה עם הזמן כי הבינו שיש צורך בהתייחסות שונה".
לדברי עו"ד אבישר רוה, לגבי עבירות צווארון לבן, קו פרשת המים היה פרשת אתי אלון. "פתאום", היא אומרת, "דובר על אישה נורמטיבית, ללא עבר פלילי, עובדת בנק וכו', ומעבר לכך שהיא נשלטה על ידי גברים, כי מאחורי העבירות החמורות עומד גבר, בכל זאת היא זו שביצעה שורה של מעשים חמורים והיא נכנסה לתקופת מאסר מאוד ממושכת. לאחר מכן הגיעו גם ציפי רפאלי ופאינה קירשנבאום. שופט העליון יצחק עמית התייחס לתנאי הכליאה של נשים ואמר שרק כ-10 אחוז מכלל האסירות הן אסירות של מרמה וצווארון לבן ואין להם יכולת להפרדה מוחלטת, אף שיש אגפים שונים".
עו"ד אבישר רוה מציינת, כי בסופו של יום מוצאות עצמן זו לצד זו בבית הסוהר, נשים נורמטיביות כמו ציפי רפאלי או אתי אלון, לצד רוצחות, מכורות לסמים ונשים החולות בנפשן. לדבריה, הדבר נלקח בחשבון בעת גזירת העונש. "בתי המשפט", היא אומרת, "ככלל, מתייחסים לענישת נשים באופן שונה מענישת גברים. יש הרבה התייחסות לעניין הקורבנות של נשים, דבר שפחות נותנים לו משקל אצל הגברים, אך נותנים משקל רב, ובצדק, אצל נשים. כאשר מדובר במאסרים קצרים, בייחוד בעבירות צווארון לבן, נוטה המערכת המשפטית להמיר זאת לעבודות שירות. הייתה נאשמת שהורשעה בפגיעה בדיני התחרות והוטלו עליה 18 חודשי מאסר. ביהמ"ש, ללא נימוק סביר, המיר את עונש המאסר בפועל לעבודות שירות בלבד. גם אצל קירשנבאום, חלק מההקלה בעונש מ-10 ל-7 שנות מאסר נבעה גם תוך התייחסות למצב הקשה בבית הסוהר נווה תרצה. כלומר ביהמ"ש נותנים לתנאים אלו משקל בעת גזירת העונש".
"צריך לזכור", מסכמת עו"ד אבישר רוה, "כי ישנם אגפים, כמו למשל אגף סביון, שבו נמצאות כל האסירות של עבירות צווארון לבן, נקיות מסמים ומועסקות, אך עדיין האינטראקציה בין האסירות היא אינטראקציה בין נשים חולות נפש לבין נשים נורמטיביות. אלו תנאים קשים ולכן זה משהו שצריך להעלות אותו בסדר היום ובסדר העדיפויות של המדינה".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר