הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
אנחנו רגילים לחשוב שכשבני זוג מתגרשים הרכוש שלהם מתחלק בניהם בחלקים שווים, ואם לא כל הרכוש, אז בטח שדירת המגורים, אבל לא מזמן קבע בית המשפט כי דירת מגורים דירת מגורים משותפת תחולק ביחס של 40% לבעל ו־60% לאישה לאחר הגירושים, בין השאר בשל פערי השתכרות והסתרת מידע מצד הבעל. עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה, מסבירה באילו מצבים תתאפשר חלוקת נכסים לא שוויונית בזמן הגירושים.
לדברי עו"ד לב, בחוק יחסי ממון ישנו סעיף המדבר על חלוקה לא שוויונית ברכוש במהלך הגירושין. "יש מקרים מסוימים שבהם זה מתאפשר", היא אומרת, "אך יש תנאים לכך".
"סעיף החוק", מוסיפה עו"ד לב, "אמנם מאוד ספציפי וקל לקריאה אבל למרות זאת ואף שהוא קצר, הוא מכיל סל של דברים שיכול להכיל סל של פרשנות. לכן בתי המשפט הלכו ופירושו את אותו הסעיף כך ואחרת, ונוצרה אנדרלמוסיה. פסק דין שיצא מפתחו של ביהמ"ש העליון, מפי השופט יצחק עמית, מנסה לייצר סדר בבלגן. השופט עמית מספק מתווה, רשימה של תנאים כאשר במידה והצדדים עומדים בהם הרי שאז ניתן לבצע חלוקה לא שוויונית. מה תהיה החלוקה בדיוק? זה כבר נתון לשיקול דעתו של השופט".
אם כך, מה הם התנאים המנחים לחלוקה לא שוויונית בגירושין?
עו"ד לב: "נתמקד לרגע בדירת מגורים. ניקח לדוגמא זוג שרכש במהלך הנישואין דירה שנרשמה על שמם בחלקים שווים בטאבו. והנה הם מחליטים להתגרש, האם יוכל אחד מהם לדרוש חלוקה לא שוויונית? אם למשל חיי הנישואים היו קצרים, והדירה נרכשה תקופה קצרה לפני מועד הקרע כאשר צד אחד הביא הון גדול יותר, תוצאה של הון שצבר עוד לפני הנישואים, אז כאן יכולה להיות עילה לחלוקה לא שוויונית אך לא תמיד זה יספיק, ובמרבית המקרים יצטרך אותו הצד לטעון לדברים נוספים שמצדיקים חלוקה לשוויונית".
מהו אותו דבר נוסף?
עו"ד לב: "למשל, אחד מסעיפי החוק נוגע לאלימות פיזית, כלכלית ורגשית. ולמעשה, מי שחווה לאורך תקופה אלימות שכזו מבן או מבת הזוג, ייתכן ויהיה זכאי לדרוש וגם לקבל חלוקה לא שוויונית של הרכוש. אם אותו הצד גם הביא יותר כסף לרכישת הדירה וגם חווה אלימות, אז ככל הנראה הוא יזכה לכך שדרישתו תתקבל. אלימות כלכלית ופיסית, בכלל אלימות כלשעצמה, לתקופת זמן ארוכה היא גורם לחלוקה לא שוויונית. יחד עם זאת, צריך להוכיח איזו פגיעה ועל סמך זאת מבצעים איזון".
עו"ד לב מוסיפה: "במידה ולא הייתה אלימות, אלא רק עודף כספי יש עוד תנאי שניתן על פיו לדרוש חלוקה לא שוויונית. למשל, אם בנוסף אותו צד גם השביח את הדירה מכספים שהביא עוד בטרם הנישואים. במקרה כזה יתחשבו בהשבחה כפקטור לצורך חלוקה לא שוויונית".
אם אחד הצדדים נשאר לגור בבית עם הילדים, הוא יכול לדרוש חלוקה לא שוויונית?
עו"ד לב: "אין קשר למי שנשאר להתגורר עם הילדים בנכס המשותף. בהיבט הזה, אם זה נכס יחידי ניתן לדחות פירוק שיתוף למועד מאוחר יותר אבל זה לא רלוונטי לחלוקה. כדי לצאת נגד חזקת הרישום של אותו נכס שרשום על שני הצדדים צריך להוכיח את הגורמים הללו".
עו"ד לב מציינת נדבך נוסף שהחוק מגדיר, והיא המטרה שהאיזון בין בני הזוג במהלך הגירושין יוביל לכך שיצאו במצב דומה, פחות או יותר, מהנישואין. "למשל", היא אומרת, "אישה שישבה בבית וגידלה את הילדים בעוד הגבר קידם קריירה, וצריך לחלק את הנכס בצורה שוויונית, בגלל שהוא ממשיך קריירה ומתקדם והיא לא תצליח להתקדם עוד, יכול להיות שהיא תקבל יותר כדי לייצר איזון בין הצדדים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר