שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, שהיה היחיד מבין שלושת השופטים שדנו בערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הילדה תאיר ראדה וקבע כי יש לזכותו, הביע הערב (שני) עמדה שלפיה אין למהר לפסול את דעת המיעוט. דבריו נאמרו בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
 
לדברי דנצינגר, "חזקת החפות גוברת על דעת הרוב. אין לפסול את המשקל המזכה של דעת המיעוט, כי עיקרון דעת הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות". שופט העליון אמר את הדברים תוך שהוא מביע תמיכה בהצעת החוק של ח"כ רויטל סוויד, כי הרשעה ברצח תהיה פה אחד. לדבריו, "במשפט פלילי לא ניתן להגיע לוודאות מוחלטת. לעניות דעתי, אמון הציבור יגבר אם תאומץ גישה שמזכה נאשם בגלל דעת מיעוט ולו גם בשל שופט אחד. עיקרון הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות - שהוא עקרון יסוד במשפט פלילי".

השופט הודה כי "בוודאי שבכלא יושבים אנשים חפים מפשע. הנחת המוצא שלנו צריכה להיות שעדיף לפטור אלף חוטאים מלהרוג חף מפשע אחד". שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי סגל, חלק על השופט דנצינגר. סגל דן בתיק רצח הנערה חנית קיקוס, שהרשעת סולימן אל עביד בגינו עוררה מחלוקת ציבורית קשה. "הדו שיח שהתקיים בין השופטים, כשהם חלוקים בדעתם, לא היה אפשרי בדרך אחרת. איזו משמעות היתה לדו שיח הזה, אם אחד השופטים כבר זיכה?", אמר סגל.

יורם דנצינגר. צילום: ויקיפדיהיורם דנצינגר. צילום: ויקיפדיה

כזכור, העליון הכריע בערעורו של זדורוב בחודש דצמבר האחרון. חרף עמדתו של השופט דנציגר, שישב בראש ההרכב, השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל דחו את הערעור. השופט דנציגר כתב אז: "הצטברות הראיות מטילה צל כבד בשאלת חפותו. לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש לזכות את המערער מחמת הספק". דנציגר מצא שיש ראיות שעומדות בסתירה להודאות, ובהן חתך הסכין ועקבות הדם. הוא קבע שהממצא שהחתך על סנטרה של ראדה בוצע בידי סכין משוננת עומד בסתירה להודאות. בנוסף דנציגר טען שעקבות הנעליים הזרות בתא השירותים מפחיתות את עוצמת הראיות.
 

אסופת סילופים


מוקדם יותר בכנס פרקליט המדינה, שי ניצן, בחר להתמקד בנאומו בביקורת שמושמעת נגד הפרקליטות בחודשים האחרונים. ניצן עלה לבמה ואמר בלהט: "בימים אלה נמצאת הפרקליטות תחת מתקפה, שאין בה דבר וחצי דבר עם האמת. הגדילה לעשות הסדרה דיני נפשות, שהיתה רוויה בשקרים, באפקטים ויזואליים ובמוזיקה דרמטית. השמיצו את הפרקליטות, מדובר באסופת סילופים שהוגשו לציבור כתחקיר. זהו שפל חסר תקדים של כלי תקשורת בישראל, שאיפשר סידורה של סדרה זאת, עם קדימונים, סדרה כה בעייתית שבה מסיתים את הקהל נגד הפרקליטות ומציגים אותה כדיקטטורה. במהלך פרק שלם ניתנה במה למי שיש להם חשבון ארוך עם הפרקליטות. דמוניזציה של הפרקליטות ומערכת המשפט בכללה. נעשה כאן ניסיון בוטה לפגוע באחת מרשויות החוק החיוניות למדינה. לא נעשה כמעט שום ניסיון לברר עם הפרקליטות פרטים, בכך הוסרו כל הכללים של עיתונאות. לדבר הזה אין ערך".

לאחר מכן התייחס ניצן לסדרה "צל של אמת", שעוסקת ברציחתה של תאיר ראדה, ואמר: "מיד אחרי 'דיני נפשות' הגיחה לעולם סדרה נוספת, על רצח תאיר ראדה. סדרה זאת לא חידשה דבר, אלא עסקה כל כולה בחומרים ארכיוניים. הראיות שהביאו שישה שופטים להרשיעו בפסק דין של 300 עמודים, חלקן לא הוצגו כלל, חלקן תוך גימוד הבעייתיות שבהן. בלב הסדרה עדות שהוצגה כחדשה, אולם נבדקה ונשללה שנים קודם לכן. לאותו אדם לא הפריע לגור שש שנים תחת אותה קורת גג עם 'זאבה צמאת דם'. נמצא שהוא אינו יציב בנשפו, נמצא כי היה לו מניע לפגוע בה ובעיקר נמצא כי יש ראיות סותרות. אך מדוע העובדות חשובות? הרייטינג גבוה, כולם מדברים על הסדרה ודי לנו בכך. אכן 'צל של אמת' ולא יותר".



חברת הכנסת רויטל סויד אמרה כי "כשפרקליט מדינה אומר שכשמביעים ספקות בבית המשפט זה פוגע בדמוקרטיה - זאת הפגיעה האמיתית בדמוקרטיה", בהתייחסה למתקפה של ניצן. גם לשרת המשפטים לא נשארה סוויד חייבת: "שרת המשפטים מנסה להלך אימים על השופטים. ההתבטאות שלה מהבוקר היא אמירה אומללה. שומר הסף האחרון הוא בית המשפט. בואו נשמור עליו".

מאוחר יותר הגיבו יוצרי הסדרה בעמודי הפייסבוק שלהם. הבמאי ארי פינס כתב: "מי שיוצא נגד חופש הביטוי הוא הסכנה לדמוקרטיה. עצוב לי שזאת המדינה שבה אני חי". מיקה תדמור הוסיפה: "אבוי למדינה שבה פרקליט המדינה סבור כי חופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה. אני חוששת לחיות במקום בו להעביר ביקורת היא מה שמהווה סכנה לדמוקרטיה. מי שמסוכן הוא מי שלא מוכן להתמודד עם שאלות, עם הטלת ספק, עם סימני שאלה".