שביתת הפרקליטים נמשכת זה היום ה-12 והערב (ראשון)הגישה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לבית הדין לעבודה בירושלים בקשה לצו מניעה נגד עיצומי הפרקליטים, בהנחיית שרת המשפטים איילת שקד. זאת לאחר שבימים האחרונים התנהל משא ומתן בין הצדדים, בו דרשו הפרקליטים להפסיק לחלוטין את עבודת נציבות הביקורת על הפרקליטות, עד שהנושא יוסדר בחוק.
בקרב הפרקליטים השובתים תקפו היום את שקד ואמרו כי "חבל שהשרה לא מגינה על הפרקליטים, כפי שהשר לביטחון הפנים מגן על התובעים המשטרתיים". השרה שקד מסרה כי "צר לי כי חרף המאמצים הרבים שהושקעו בהידברות עם ועד הפרקליטים, החליטו הפרקליטים שלא להפסיק את העיצומים". היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הוסיף כי "עיצומי הפרקליטים פוגעים באופן קשה ובלתי מוצדק בעבודת הפרקליטות ובייצוג המדינה בערכאות השונות".
בינתיים, השביתה המתמשכת מביאה לדחייה בדיונים, לעיכובים בביצוע החלטות ולכך שקולה של המדינה לא נשמע בין כתלי בית המשפט. בחלק מהמקרים הדיונים נדחים ובכמה אחרים ניתנו החלטות שלא במעמד המדינה. כך, למשל, דיון שהיה אמור להיערך היום במשפט השוחד של שר הביטחון לשעבר, בנימין בן אליעזר, נדחה בשל אי הגעת הפרקליטים.
בשבוע שעבר נדחה ערעור המדינה על קולת עונשו של אסיר, שהורשע בהעלמת עסקי הלוואות ונכיון שיקים במחזור של כשמונה מיליון שקל ונידון לשנת מאסר. שופטי העליון דחו את הערעור, מבלי לשמוע את עמדת המדינה, שנציגיה לא התייצבו לדיון. גם בתיקים חמורים יותר הפרקליטים לא מתייצבים. היום הם יעדרו מדיון הוכחות במשפט רצח מרדי מרדי, צעיר בן 27 שנורה למוות לפני שנה בטירה.
הפרקליטים נוקטים בשביתה, למעט מקרים יוצאי דופן, שמאושרים על ידי ועדת חריגים. בשבוע שעבר נדחה הדיון בבית המשפט העליון בערעור המדינה על עונשו של יניב נחמן, שנידון לשישה חודשי עבודות שרות לאחר שהורשע באונס ובמעשה מגונה בכוח. גם מהדיון בוועדת השחרורים של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, נעדרו נציגי המדינה בשבוע שעבר.
הפרקליטים שובתים במחאה על הצעת החוק של שרת המשפטים, איילת שקד, לעיגון נציבות הביקורת, שעברה בקריאה ראשונה. עורכת הדין סיון רוסו מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שהיא בין השובתים, מסבירה את המציאות של הפרקליטים, שהביאה למחאה. "המאבק הזה לא רק שלנו. זה מאבק על כוחו ועל חוסנו של הגוף הגדול ביותר שאמון על שלטון החוק בישראל, שמתמודד מדי יום בזירה מאד לעומתית, אם זה זה במישור הפלילי, מול ארגוני הפשיעה, ואם במישור האזרחי, כשהוא מגן על קופת המדינה ועל האינטרס הציבורי. כיום על כל שטות – רצים לגרסטל".
לדבריה, "הפרקליטים לא מתנגדים לביקורת. זאת דמגוגיה. אנחנו מאמינים בכוחה של ביקורת מערכתית, וכבר היום הפרקליטות מבוקרת. אנחנו מתנגדים לביקורת מגמתית, דרקונית, שהמודל שמוצע כיום בעניינה לא קיים בשום מקום בעולם, ושהשופט גולדברג כבר קבע שהיא לא חוקית. זאת ביקורת שאין בה איזונים, שלא מעודדת שיתוף פעולה, משום שהיא מאפשרת זליגה בין הפרטני לציבורי. מעבר לכך צריך לזכור שבהצעת החוק הנוכחית, מי שלא נמצא בפנים הם 90 אחוז מהכוח בישראל – המשטרה. אם אנחנו רוצים ביקורת מערכתית יעילה, שלא תרתיע את הגוף המבוקר, חייבים לספק לפרקליטים הגנות. אנחנו מבקשים למנוע את תופעת הש"ג".