כמאה אזרחיות ואזרחים הגישו היום (ראשון) עתירה לבג"ץ לגבי הסדרת פעולתה של הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל. העותרים טענו בעתירה, כי "המפעלים המסוכנים ביותר בארץ, פועלים תחת מעטה סודיות, ללא פיקוח, ביקורת או אפילו תחת חקיקה. המצב הנוכחי – מסוכן".

מגיש העתירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והוועדה לאנרגיה אטומית, עו"ד איתי מק, אומר כי "כל חוק שייחקק מן הסתם ישמור מידה של עמימות מסוימת לגבי מלוא היקף פעילות הוועדה, אך יש לקוות שלפחות סמכויותיה, המבנה שלה, והפיקוח על פעולותיה יוסדרו בחקיקה".

לטענת העותרים, למרות שהוועדה הוקמה בסמוך לקום המדינה, תפקידיה ודרכי הפיקוח על פעילותה לא הוסדרו מעולם בחוק, אלא בצו הקמה מנהלי סודי שניתן על ידי ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ובהמשך באמצעות שורת החלטות ממשלה סודיות. אי הסדרת פעילות הוועדה לאנרגיה אטומית בחקיקה של הכנסת, מהווה לקונה יוצאת דופן המהווה פגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק במדינת ישראל. עוד נאמר, כי כפי שהוסדרה פעות השב"כ בחוק ב-2002, כך יש להסדיר גם את פעולתה של הוועדה לאנרגיה אטומית.

מנכ"לית התנועה הישראלית נגד גרעין, שרון דולב, אומרת, כי "העמימות שמאפיינת את פעולות הוועדה לאנרגיה אטומית הפכה לסכנה בפני עצמה עבור אזרחיות ואזרחי ישראל. הרחבת העמימות גם להיבטים הקשורים לבריאות התושבים וביטחונם, חסרת כל הצדקה". ח"כ לשעבר ויו"ר התנועה מוסי רז אמר, כי "לקראת שנתה השבעים של המדינה, כדאי שתתמסד ותסדיר בחוק את השימוש בטכנולוגיה גרעינית".

ואילו פרופ' אבנר כהן, מחבר הספר "ישראל והפצצה", אומר כי "הבג"ץ הזה נובע בעצם עקרון ומהות שלטון החוק. הנושא הגרעיני שרוי כיום מבחינה חוקית ודמוקרטית בארץ העלטה והעמימות, הוא פרוץ ומופקר מבחינת שלטון החוק". כהן, איש אקדמיה העוסק בנושאי הגרעין יותר משלושים שנה, הוסיף כי "חקיקה בנושא הגרעין, פירושה החלת שלטון החוק על נושא הרה גורל שכיום מצוי בתחום הדמדומים".