"אם מדובר בפיקוח נפש - מה לי אם זה ערבי, מה לי אם זה יהודי": כך אמר היום (שני) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בדיון בעתירת בני משפחתו של הנער מוחמד אבו חדיר, להרוס את בתיהם של רוצחיו, בדומה לפעולה שנוקטת המדינה במקרה של מחבלים ממוצא ערבי. הדיון התנהל סביב השאלה האם יש לנקוט בהריסת בתים, שנועדה להרתעה, כאשר המפגעים יהודים. השופט הנדל אמר עוד כי "אם אנו אומרים שאנו מוכנים לעשות זאת לקבוצה מסוימת ולא לקבוצה אחרת, זה מעורר בעייתיות מסוימת".

השופט שאל את נציג המדינה, עורך הדין אבינועם סגל אלעד: "אם המטרה היא הרתעה, וזה יכול להרתיע, גם קבוצה קטנה יותר, שהורה ישים לב טוב יותר, למה זה נניח שזה יפעל נכון או ישפיע על התנהגות של ערבי אך לא על יהודי כששניהם מחבלים ושוקלים לעשות דברים נוראיים?" סגל אלעד ציין כי הריסת בתים ננקטת במקרים בהם משפחת המחבל אינה מגנה את מעשיו. "אני טיפלתי בלא מעט מקרים (של הריסות בתים, מ"ש) ואני לא זוכר מקרה אחד שהם אמרו שהם מתנערים מהמעשה, שהם מוקיעים את המעשה", אמר, זאת בניגוד לבני משפחות רוצחי אבו חדיר, ש"הביעו סלידה מהמעשה".

"הרתעה תחסוך חיי אדם"

השופט אליקים רובינשטיין אמר בעקבות הטיעון הזה, כי "יכול להיות שבחברה הערבית יש יותר תומכים, וההרתעה תהיה יותר חזקה מספרית. אבל עדיין, הואיל ויש גם קיצוניים גם בחברה היהודית, שעשו את הדברים הנוראיים האלה, גם אם ההרתעה תפעל רק על מספר קטן של אנשים, עדיין יחסכו חיי אדם".
עורך הדין סגל אלעד ציין כי ב-2016 אירעו שני פיגועים שביצעו יהודים כלפי ערבים, לעומת 2,000 מקרים הפוכים. "כשמדובר בחיי אדם לא הכמות קובעת", ענה לו השופט צבי זילברטל. נציג המדינה ציין כי אם יהיה "מגה פיגוע", שבו יירצחו עשרות אנשים ממוצא ערבי - במקרה כזה, תישקל הריסת בתי המפגעים. "גם חומרת הפיגוע היא שיקול", אמר, בהתייחס לאירוע בו נשרף נער בן 16 למוות. ההחלטה בעתירה נדחתה למועד אחר.

יוסף חיים בן דוד, הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר. צילום: מרק ישראל סלם
יוסף חיים בן דוד, הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר. צילום: מרק ישראל סלם


בית המשפט העליון נדרש לא אחת לסוגיית הריסת בתי מחבלים ערבים וקבע כי מדובר בצעד הרתעתי מידתי, אולם עד היום לא דן בהריסת בתי יהודים. בני משפחתו של אבו חדיר, שנרצח ביולי 2014, עתרו לבג"ץ, לאחר שמשרד הביטחון ענה בשלילה לבקשתם להרוס את בתי רוצחיו. לעתירה הם צירפו את תשובתו של משרד הביטחון לפנייתם, שפורסמה לראשונה במעריב.

בתשובת משרד הביטחון נכתב כי השוני בין פיגועים שמבצעים יהודים כלפי ערבים ביהודים לבין כאלה שמבצעים יהודים כלפי ערבים הוא עצום - ואינו מצדיק הריסת בתים במקרה של מפגעים יהודים. "בבוא המפקד הצבאי לשקול את הפעלת סמכותו, עליו לבחון את האפקט ההרתעתי שתיצור ההריסה כלפי מפגעים פוטנציאליים”, נכתב בתשובה. "בהתחשב בהיקף התופעה של ביצוע פשעי איבה חמורים במגזר היהודי, הצורך בהפעלת סמכות זאת אינו מתעורר".