במהלך השבוע האחרון, התרחשו ברחבי הארץ למעלה מ-90 שריפות, כשלגבי 30 עולה חשד כי מדובר בהצתות מכוונות, כך אמר הערב (ראשון) גורם במשטרה ל"מעריב אונליין". עד כה, ביצעה המשטרה כ-30 מעצרים של חשודים. מעצרם של 23 מהם הוארך בבתי המשפט השונים, כאשר קרוב ל-20 מהעצורים הם ערבים ישראלים. "נכון לעת עתה, לא נמצא קשר בין ההצתות שהתרחשו במהלך הימים האחרונים ברחבי הארץ, ונראה יותר כי מדובר באירועים נקודתיים", אמר הגורם. 



לדבריו, המשטרה מינתה מעבר לצוות החקירה המיוחד, קצין בודק בדרגת סנ"צ שמנסה למצוא קשר בין האירועים, מנתח כל אירוע לגופו, וניזון ממידע שהוא מקבל מהמחוזות השונים. אותו קצין מביא מידע שברשותו אל המחוזות, בוחן את הראיות והממצאים מכלל הזירות, ומנסה לאתר ראיות או קשר נסיבתי בין כלל האירועים השונים. 



אותו גורם הוסיף כי "המשטרה משקיעה את כל יהבה במקרים שבהם נתקבל מידע מודיעיני מוקדם, או במקרים שבהם מסתובבים חשודים בזירות אירוע. מדובר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לביצוע חקירות מהירות, בבתי החשודים וביצוע מאסרים".



נוסף לכך, במשטרה הדגישו כי יש צורך להבחין בהבדל המשמעותי בין דיווח המתקבל משירותי הכבאות, שמדווחים על אירועים במספר מוקדים המשתייכים לאותה זירה, בזמן שמשטרת ישראל מתמקדת באזור נרחבים יותר. לדוגמה, השריפות בחיפה נכללות כמוקד שריפה אחד.



עד כה, המחוז הנפגע ביותר הוא מחוז צפון, לאחריו מחוז חוף הכולל בתוכו את העיר חיפה, ואחרונים ברשימה, מחוז יו"ש וירושלים. "עד כה, כפי שציינו, האירועים הם נקודתיים, אולם מבחינתנו אנו עושים את הכל כדי לאשש או לשלול אפשרות שמדובר ביד מכוונת או אירועי טרור לאומניים", נמסר.



לשאלה האם המשטרה העבירה למס רכוש ממצאים לפיהם השריפות בחיפה ובזיכרון יעקב מקורן בהצתות, מה שגרם למס רכוש לפעול מול התושבים, התייחס אותו גורם והשיב: "מי שקובע את נסיבות הדליקה, לפחות בשלב הסמוך לאירוע, הוא קצין בדיקות משירותי הכבאות. אנחנו מקבלים את הממצאים שנאספים על ידו מהזירה, ובשלב הזה מתחיל הליך חקירתי. למס רכוש העברנו הערכה וחשד, לפיו לפחות על פי הנתונים הראשונים קיימת סברה שבאותם אירועים מדובר בהצתות, אם כי חשוב להדגיש שלא מדובר בקביעה סופית או מוחלטת".



על פניו, הגורמים המשטרתיים מחזקים את הסברות בראיות, המתקשרות לעדויות אותן מוסרים החשודים. העצורים ממתינים כעת לכתבי אישום, ולאחר מכן להרשעה, שתהיה הגושפנקא האחרונה, לפיה ייקבע האם מדובר בהצתה מסיבה של אירוע טרור לאומני, או שמא לא מדובר בהצתה כלל.



במשטרה מבקשים להבהיר כי הם רואים באירועים הללו עבירות חמורות ביותר, שהעונש בגינן הוא 15 שנות מאסר. במקרים של הצתת מבנה ציבורי, העונש בגינו יעמוד על כ-20 שנות מאסר.