עצומה של 40 דיקני משפט בעבר ובהווה מאוניברסיטאות ומכללות בישראל הקוראת לממשלה ולכנסת שלא לקדם את פסקת ההתגברות פורסמה בתחילת השבוע שעבר. בסופו של דבר החוק עבר בועדת שרים לחקיקה, אך תקוע מאז עקב התנגדותו של יו"ר כולנו משה כחלון. אולם מתברר כי בניגוד לרושם כאילו קיים קונצנזוס, גם בתוככי האקדמיה המשפטית מתנהל ויכוח חריף על פסקת ההתגברות. נוסף על כך, קיים ויכוח על השאלה אם משפטנים אמורים בכלל להביע דעה במחלוקת פוליטית או לחתום על עצומות פוליטיות.

את הדיון הצית פרופ' יהושע ויסמן, חתן פרס ישראל לחקר המשפט ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שהקשה מספר קושיות. "האם הצטרפות לפטיציה ("עצומה" בלועזית א.ג) שהמשתתפים בה נבחרו בשל ההתנסות שלהם בתפקיד כדיקן, מוצדקת כאשר נושא הפטיציה הוא נקיטת עמדה במחלוקת פוליטית שנתגלעה בציבור?" הקשה ויסמן, והוסיף: "האם ההתנסות בתפקיד דיקן תורמת ליתר הבנה בשאלות פוליטיות, בהשוואה לאזרח "מן השורה"? האם דיקן נבחר לתפקידו בשל כישוריו המיוחדים בשאלות פוליטיות, דבר המזכה אותו לנקוט עמדה, כ"דיקן", בשאלות כאלה?" עוד העלה תהייה על השימוש בכלי פופולרי של עצומה על ידי אנשי אקדמיה: "האם חתימה על פטיציה היא דרך ראויה לאקדמאי בבקשו לשכנע בצדקת עמדתו? האם לא חונכנו באקדמיה על כך שצדקת דעה מותנית במשקל הנימוקים שביסודה, ולא במספר החותמים עליה?".

פרופ' יוסף אדרעי דיקן משפטים באוניברסיטת חיפה השיב לפרופ' ויסמן כי "לא מדובר בשאלה פוליטית אלא בשאלה משפטית חוקתית טהורה, קשה ומורכבת. אם אזקק אותה, השאלה הפשוטה היא האם הכנסת היא כל יכולה?". על כך השיב לו שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן "האם בית המשפט הוא כל יכול? האם הוא יכול לשלול זכויות יסוד ולקבוע, למשל, שראש הממשלה איננו זכאי לייצוג בבית משפט (אם בעל תפקיד כלשהו החליט כך)? או לפרש חקיקה פלילית באופן המאפשר ומרחיב ענישה רטרואקטיבית? ומניין שדווקא בית המשפט (ולא הכנסת) הוא שצריך להיות הפוסק האחרון בשאלות יסוד לרבות שאלות שמצד אחד נוגעות לזכויות אדם של קבוצה אחת ומצד אחר לאופייה של המדינה ולזכויות של קבוצות אחרות?".

אדרעי ענה כי אכן גם בית המשפט אינו כל-יכול וגם הוא עלול לטעות, אלא שלדעתו מי שאמורה לתקן את טעויות בית המשפט העליון היא לא הכנסת אלא דווקא הוא וחבריו מהאקדמיה: "מטבע הדברים בית המשפט גם טועה וכנראה גם יטעה בעתיד ובשל כך – בין היתר – משלם המסים הישראלי מממן את שכרי, גם כדי שאלמד, גם כדי שאחקור וגם כדי שאשמש ככלב השמירה גם על בית המשפט העליון".

פרופ' יואב דותן, מומחה למשפט ציבורי ולשעבר דיקן בעברית תקף קשות את פרופ' מרדכי קרמינצר יוזם העצומה ובכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. דותן טען לצביעות ומשוא פנים מצדו של קרמניצר: "לפני כעשור שנים, בזמן כהונתי כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית כתבתי ל'הארץ' מאמר בענייני השעה, כאשר בתחתית המאמר צוין השיוך האקדמי שלי ותפקידי (כפי ש'הארץ' נוהג בדרך כלל, למיטב ידיעתי, לגבי מי שאינם נמנים על הכותבים הקבועים של העיתון). זמן קצר לאחר מכן, בישיבת מועצת הפקולטה, קם בתחילת הישיבה אחד המשתתפים, פרופ' מרדכי קרמניצר והוכיח אותי במלים קשות על מעשי.

הוא טען שאני מנצל לרעה את התואר דיקן באופן שיש בו להטעות את הציבור לחשוב שעמדתי מייצגת את עמדת כל חברי הפקולטה. הוא דרש ממני בתוקף, בהתאם, להימנע מלעשות שימוש בתואר זה בכל התבטאות שלי בציבור בעל פה או בכתב לעתיד לבוא". דותן הוסיף לתקוף: "והנה, עבר לו עשור שנים ואני למד שפרופ' קרמניצר שינה כנראה את עמדתו בנושא עקרוני זה. שהרי, הוא לא רק אחד החותמים על העצומה הנוכחית בתור 'דיקן' (לשעבר) של אותה פקולטה עצמה, אלא שהוא, אם הבנתי נכון מההתכתבויות, נמנה על יוזמיה של העצומה, כלומר הוא אף האיץ ושידל דיקנים אחרים להצטרף אליה ולחתום – כדיקני בתי ספר למשפטים – על היוזמה הזו".

דותן המשיך בביקורת הנוקבת: "אני תוהה מהו הרקע לשוני (או לשינוי) בעמדתו של פרופ' קרמניצר בנקודה זו בשני המקרים. ייתכן שהשוני נובע מהנושא שבו נגע כל אחד מהפרסומים. העצומה הנוכחית עוסקת בשאלת פסקת ההתגברות ואילו המאמר שפרסמתי בזמנו עסק בנושא שונה לחלוטין (פסקת ההתגברות...), וייתכן שחל שינוי בעמדתו כתוצאה מהשינויים הגלובליים או מהתחממות כדור הארץ או מסיבות אחרות".

חבר המל"ג והדיקן לשעבר ב"עברית" פרופ' ישראל גלעד שהצטרף לעצומה הבהיר כי אין חולק על נאותות של פסקת התגברות כלשהי וכל המחלוקת היא על מספר הח"כים הנדרשים לכך. "הסדר ה61 פוגע קשה ביכולת בית המשפט להגן על מיעוטים גם כשהם 49% מהאוכלוסיה" כתב גלעד. פרופ' אוריאל פרוקצ'יה לשעבר דיקן בעברית חלק עליו והבהיר שהוא מתנגד לפסקת ההתגברות אף ברוב של 120 ח"כים, כי ישנם דברים שאסור לעשות בשום רוב. על כך השיב לו פרופ' דניאל פרידמן: "השאלה היא מי מחליט מהם אותם 'דברים שאסור לעשותם בשום רוב'. יש הסבורים שבשום רוב אסור היה לפנות את תושבי ההתנחלויות בעזה מבתיהם".

פרופ' שחר יורם שלא צירף את שמו לעצומה, ביקש להרגיע את הרוחות הסוערות בין מתנגדי העצומה לבין תומכיה: "כולנו חיים יחד עשרות שנים וכולנו ראינו משם דברים שלא ראינו מכאן, ואחר כך חזרנו לראות אותם דווקא מכאן ולא משם כי היינו באותו רגע כאן ולא שם", אמר יורם וסיכם את הדיון: "לא יהיו ממילא מנצחים באף אחד מהוויכוחים שנפתחו ביומיים האחרונים אבל אנחנו עלולים לפצוע ולהיפצע מאד בתהליך. אנחנו זקוקים לכוחותינו לדברים יותר חשובים ואני מציע שנרגיע ונחזור לחיינו הרגילים".

דיקן שלא צירף את שמו לחותמים אמר ל'מעריב': "חלק ניכר מהחותמים היו אלה שיצאו כנגד ברק עצמו כשקבע שחוקי היסוד מאפשרים לבטל חוקים ובכלל שהוא אקטיביסט מדי. ועכשיו הם נגד פסקת ההתגברות. השקפה פוליטית ואינטרסים של קידום אישי יחד עם רצון להשתייך למחנה "הנכון" הם אלה שמכתיבים אם לחתום על העצומה ולא שום עמדה מקצועית קוהרנטית".