הדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין הוגש היום (רביעי) לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים. מן הנתונים עולה כי 834 תלונות על שופטים הוגשו לנציב תלונות הציבור על שופטים. 15% מכלל התלונות נגד שופטים שבוררו על ידי הנציב נמצאו מוצדקות. 8% נוספים הסתיימו במיצוי הבירור, 7% הסתיימו בהפסקת הבירור, והרוב הגדול – 68% נמצאו לא מוצדקות. שני אחוזים נוספים הסתיימו בקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי.   

חלק גדול (37%) מתוך התלונות שנמצאו מוצדקות עוסקות בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. הנציב מעיר כי קיימת עליה משמעותית בשיעור התלונות על התמשכות ההליכים ומצביע על כך שלא ניתן מענה די הצורך להקל מעל העומס על השופטים. העומס על השופטים הביא את שופטת שלום לפתרון יצירתי. היא הסמיכה את הקלדנית להתחיל את הדיון בהיעדרה ולנסות להגיע להסכמות בתיווכה. במקרה אחר, שופט מחוזי לא נתן פסק דין במשך שנתיים וחצי ללא כל סיבה, והוא נחלץ מדין משמעתי רק עקב החלטתו לפרוש מכס השיפוט.

הנציב כותב בדו"ח כי ראוי לתת את הדעת לתופעה לפיה "שופטים מסוימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין".


שופט הוציא צו נגד אדם שנפטר

נציב תלונות הציבור מצא גם מחדלים מביכים בהתנהלות שופטים. כך למשל ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד וללא דרישת תגובה מהצד השני. חמור מכך, אותו אדם שהוצא נגדו הצו כבר נפטר והלך לעולמו כמה ימים לפני כן עקב מחלה קשה. עוד תוקף הנציב שופטת שנתנה צווי מעצר בסיטונאות בלי לבחון את עילות המעצר. השופטת כתבה בהחלטתה על כל העצורים בעניין מסוים כי לא התייצבו לחקירות קודמות ושיש קושי לאתרם.

זאת למרות שבין העצורים היו כאלה שמעולם לא נעצרו או נדרשו לחקירה או ניסו להתחמק. הנציב מציין כי מעיון בפרוטוקולים ובהחלטות בית המשפט עולה שמדובר בהעתק מדויק בין מקרה אחד לשני וכל ההבדל הוא בשם החשוד ובמספר התיק. הנציב קבע כי יש נוצר הרושם כי בית המשפט שימש "חותמת גומי" לבקשות המשטרה.
עוד עולה מהדו"ח, כי כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת, ובעניינם של 3 שופטים נוספים ניתנו 2 החלטות שבירור התלונה מוצה.
בית המשפט "המצטיין" לשנת 2017 הוא בית המשפט העליון. 27 תלונות הוגשו נגד שופטי העליון, אך אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת. מצטיין נוסף הוא מוסד הנציבות עצמו. למרות שעל פי חוק הוא מחויב לברר תלונה תוך שנה מזמן הגשתה, ממוצע בירור התלונות עומד על 81 יום בלבד. 
  
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מסרה ל"מעריב אונליין" בתגובה לדו"ח הנציב כי "החלטות הנציב, באשר הן, מקבלות את מלוא תשומת הלב של ראשי מערכת בתי המשפט. הן עוסקות במנעד רחב של נושאים ועל כן גם דרכי הטיפול בהחלטות הן מגוונות ואינן אחידות וזאת בין אם מדובר בתלונה שהתקבלה ובין אם מדובר בתלונה שהנציב מצא כי הטיפול בה מוצה. החלטה בתלונה שנמצאה מוצדקת מתויקת בתיקו האישי של השופט".

עוד הוסיפה הנשיאה חיות, "ישנן תלונות אשר עצם הטיפול בהן מתמצה עם קבלתן כמוצדקות ובאותם מקרים שבהם עולה מהחלטת הנציב כי יש צורך בטיפול ותיקון נוספים, בין אם מדובר ברמת הפרט ובין אם מדובר ברמה המערכתית, קובעים ראשי המערכת את דרכי הטיפול. כך למשל, בשל ריבוי תלונות בנושא עיכוב במתן פסקי דין בבית משפט מסוים, החליטו נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט לבצע בקרה אחר הטיפול בתיקים באותו בית משפט בשיתוף הנשיא הרלוונטי. במקרה אחר, הוכנה בשיתוף עם השופט תוכנית עבודה לטיפול בתיקים הממתינים להכרעה. בנוסף, ישנם מקרים בהם בעקבות החלטות הנציב, הוזמנו השופטים הרלוונטיים לשיחות בירור אשר בסיומן הוחלט על נקיטה באמצעים כגון: נזיפה, אזהרה חמורה וכדומה".