חקירת הרצח בדומא הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבה השב"כ עשה שימוש ב"אמצעים מיוחדים" נגד חשודים יהודים בטרור. השבוע ייאלצו שופטי המחוזי להכריע בשאלה אם ההודאות שהשיגו החוקרים קבילות. למרות התנהלותו בדלתיים סגורות ותחת מספר צווי איסור פרסום ותעודת חיסיון של השב"כ, הוא המשפט הכי מתוקשר במדינה, וביום שלישי יפסקו בו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בלוד. משפט הזוטא בתיק דומא הגיע לישורת האחרונה, והשופטים יצטרכו להכריע ביום שלישי הקרוב אם לקבל את ההודאות של עמירם בן אוליאל ברצח משפחת דוואבשה מכפר דומא ואת ההודאה של א', שותפו לתכנון הרצח.

ב־31 ביולי 2015 לפנות בוקר הוצתו שני בתים בכפר שבשומרון באמצעות שני בקבוקי תבערה: ביתו של מאמון דוואבשה וביתו של סעד דוואבשה. משפחתו של מאמון לא שהתה בביתה באותו זמן ולכן ניצלה, אך הבית השני היה מאויש. סעד, אשתו ריהאם ובנם עלי נפצעו אנושות ומתו כתוצאה מהשריפה.

על אחד הבתים רוססו כתובות גרפיטי שקראו “יחי המלך המשיח" ו"נקמה", ושורטט מגן דוד. החשד הוביל אוטומטית לפעילות תג מחיר של גורמי ימין קיצוני. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים רבים גינו את הרצח, ונשיא המדינה ראובן ריבלין החריף את הטון ואמר “בני עמי בחרו בדרך הטרור". רק לאחר ארבעה חודשי חקירה מאומצת הצליחו שב"כ והמשטרה לשים ידם על המפגעים ועצרו את עמירם בן אוליאל, שהודה ושחזר את המעשה. יחד איתו נעצר א', שהודה בתכנון הרצח.

המשפט טרם החל, אך גם התביעה וגם הסנגורים יודעים שביום שלישי למעשה ייחרץ דינם. אם השופטים יכירו בקבילות ההודאות, למרות הטענות כי הוצאו מהחשודים לאחר שהחוקרים השתמשו באלימות פיזית, אין להם סיכוי של ממש לצאת זכאים בדין. אך אם השופטים יפסלו את קבילות ההודאות, זיכוי הנאשמים נראה כוודאי, מכיוון שככל הנראה אין בידי התביעה ראיות פורנזיות והיא מסתמכת כמעט אך ורק על ההודאות והשחזור.

בעקבות פרסומים שונים פרסמה פרקליטות המדינה לפני כחודש הודעה לתקשורת שבה הבהירה: “עמדת המדינה הייתה ונותרה כי לא הופעלו עינויים במסגרת החקירה".

הכחשת הפרקליטות הרבה פחות תמימה מהאופן שבו היא נראית במבט ראשון: בחוק הישראלי מעולם לא הוגדר אילו מעשים נחשבים עינויים. גם בתי המשפט בישראל מעולם לא הגדירו זאת, כך שכמעט אין משמעות לקביעה שלא הופעלו עינויים במסגרת החקירה, אם אכן היו כאלה.

לכל אורך הדרך השב"כ והפרקליטות היו מוכנים לומר מה לא נעשה או איזו הגדרה איננה נכונה, אך סירבו להתייחס לשאלה החשובה באמת: באילו אמצעים השתמשו החוקרים כדי לחלץ הודאה מהעצורים. על פי פרסומים, האמצעים כללו סטירות, לחיצות, כיפוף הגב במשך זמן ממושך, עיקום הידיים ועוד.

פצצה מתקתקת

ההחלטה להשתמש ב"אמצעים מיוחדים", כפי שהם מכונים בשב"כ, לא הגיעה בקלות. השימוש באמצעים אלה איננו נדיר במיוחד אצל חוקרי שירות הביטחון, אך על פי הטענות זו הפעם הראשונה והאחרונה שהארגון הפעיל אותם נגד יהודים החשודים בטרור. עקב הרגישות והתקדים, ההחלטה התקבלה בצוותא עם היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין ובכירי משרדו. על בכירי השב"כ הופעלו לחצים גדולים מהדרג המדיני לפענח את הפיגוע הקשה, ואלה בתורם לחצו כדי לקבל אור ירוק מהיועמ"ש להשתמש באמצעים מיוחדים. וינשטיין התנגד והבהיר שעל פי פסיקת בג"ץ אין היתר משפטי לנקוט צעדים אלה כדי לפענח פשע, חמור ככל שיהיה, אלא אך ורק כדי לסכל פצצה מתקתקת. לפיכך, ראשי שירות הביטחון הכללי ויתרו על דרישתם.

אולם החודשים חלפו והתקדמות ממשית בפענוח הרצח לא הושגה. פריצת הדרך הגיעה ב־20 בנובמבר 2015: שני קטינים יהודים החליטו להוציא פיגוע נקמה נגד פלסטינים על רקע פיגועי טרור רצחניים שבוצעו באותה תקופה. השניים הגיעו ליישוב מזרע אל־קבליה מצפון לרמאללה והשליכו שני בקבוקי תבערה בוערים לעבר אחד מבתי הכפר בעת שבני המשפחה נמו את שנתם.

בידי השב"כ היה כעת קלף מנצח: הפצצה המתקתקת שביקש לראות היועמ"ש, החוליה שממשיכה להוציא פיגועי טרור שעלולים לגרום לקורבנות נוספים בנפש ואף להצית אינתיפאדה נוספת, אלא אם, כמובן, יקבל הארגון אישור להשתמש באמצעים מיוחדים כדי לסכל את תשתית הטרור.

כיום ברור שאין קשר בין מבצעי הפיגוע בדומא לבין זורקי בקבוקי התבערה בכפר מזרע אל־קבליה. האם שב"כ ידע זאת בזמן אמת? כנראה לעולם לא נדע. על כל פנים, האור הירוק לשימוש באמצעים המיוחדים הגיע ממשרד המשפטים, ולאחר התארגנות והכנות שארכו שבוע, עצר הארגון מספר פעילי נוער גבעות החשודים באירועי תג מחיר, בהם בן אוליאל ו־א'. על החקירה הוטל איפול מלא, צווי איסור פרסום הוצאו ועל החשודים נאסר לפגוש עורך דין.

השב"כ נקט צעדים קיצוניים ביותר מהיום הראשון, בהם הטעיית בית המשפט ומעצר שווא של א', בתואנה שקרית של הפרת צו מעצר בית מנהלי. בתחילה ניסו החוקרים לגרום לא' לחשוב כי הוא נעצר בשל עניינים פעוטים, ובתרגיל מדובבים מאיים במיוחד גרמו לו להודות בהשתתפותו ובידיעתו לגבי אירועי תג מחיר שונים. רק אחר כך נודע לו שהוא בחקירה על מעורבותו בפיגוע בדומא.

בשל המורכבות והבעייתיות המשפטית, חוקרי שב"כ המתינו 17 יום עד שהחריפו את עוצמת החקירות. במשך כל אותם ימים שתק בן אוליאל בחקירות וסירב לשתף פעולה. גם א' שמר על זכות השתיקה וסירב לענות לשאלות. כך, עד שהוחלט על עליית מדרגה. זמן קצר לאחר שהשתמשו - על פי הטענות - בעינויים בחקירתם, הודה בן אוליאל ברצח ואף סיפק פרטים שקושרים אותו לאירוע, אלא שלשב"כ זה לא הספיק.

בן אוליאל טען שפעל לבדו, אך שני עדים טענו בתוקף שראו שני מתנחלים זורקים בקבוקי תבערה לעבר בית משפחת דוואבשה. שב"כ היה משוכנע שא' לקח חלק פעיל ברצח ולפיכך המשיך בחקירות האינטנסיביות, אולם בן אוליאל דבק בגרסתו.

המכתב של סמוטריץ'

בינתיים עבר א' שלושה סבבים של חקירות קשות. בתחילה הודה הקטין שתכנן את הפיגוע יחד עם בן אוליאל והתכוון להוציאו לפועל בצוותא, אלא שנרדם. בהמשך שינה גרסה ואמר שביצע את הפיגוע יחד עם בן אוליאל. אולם פרטי ההודאה של א' סיבכו את התשתית הראייתית שגיבשו שב"כ והפרקליטות, ואלו החליטו לא לקבל את ההודאה השנייה ולא להעמיד את א' לדין על השתתפותו ברצח, אלא רק על תכנונו.

בכתב האישום נכתב במפורש כי אף שביקשו להוציא יחדיו את הפיגוע, התכנון המוקדם לא צלח, א' לא הגיע לנקודת המפגש ובן אוליאל החליט לבצע את הפיגוע לבדו, בניגוד לעדויות התושבים. אלא שחוקרי שב"כ שניהלו את התיק אומרים בצורה מפורשת בדיונים פנימיים שהם בטוחים שאת הפיגוע ביצעו שניים ושא' היה שותף מלא למעשה.

לכאורה התיק סגור. ככל הנראה, האמצעים המיוחדים שהופעלו נגד החשודים לא היו קיצוניים יותר מאשר אלה שהופעלו נגד חשודים ערבים בטרור שהורשעו בעקבות הודאתם - שהוכשרה בבית המשפט. הפרקליטות מוכנה לוותר על הודאות שהוצאו מהנאשמים בכוח, וככל הנראה תסתפק בהודאות שהוצאו לאחר מכן ללא אמצעים מיוחדים ובאווירה רגועה יותר.

אולם פרשת דומא מהווה בכל זאת תקדים משפטי: זו תהיה הפעם הראשונה שבה חשוד בטרור שהשתמשו נגדו באמצעים מיוחדים סירב למסור את ההודאה גם בפני חוקרי המשטרה ואף טען בזמן אמת בפני החוקר המשטרתי שהודה במעשה שלא עשה אך ורק בגלל עוצמת החקירות.

לאחר שנשבר בחקירתו, דרשו חוקרי שב"כ מבן אוליאל לחזור על ההודאה גם בפני חוקר המשטרה והוא הסכים. אך כאשר הגיע החוקר חזר בן אוליאל

לשמור על זכות השתיקה וטען בפני חוקר המשטרה שמדובר בהודאת שווא שהוצאה ממנו בכוח.

ממכתב ששלח ח"כ בצלאל סמוטריץ' לשרת המשפטים איילת שקד עולה כי לאחר שסירב בן אוליאל לדבר בפני חוקר המשטרה, נקרא שוב ראש צוות החקירה של שב"כ לחדר החקירות, ולאחר דין ודברים שב החשוד המרכזי לשתף פעולה ואף הסכים לבצע שחזור של ההצתה לאחר שהובהר לו שזו הדרך היחידה לסיים את החקירה.

על פי סמוטריץ', ראש צוות החקירה אמר לבן אוליאל: “אני רוצה לצאת לשטח, תעזור לי להשתכנע שזה הסיפור שלך, אני רוצה לגמור את החקירה. אתה לא רוצה לצאת - בוא נמשיך. אבל אני יש לי את הכלים שאני יודע להפעיל".

סמוטריץ' מצטט במכתבו לשקד גם את תגובתם של אנשי שב"כ להתרחשות שתוארה לעיל, שלדבריו מעידה על כך שהארגון אינו דובר אמת. "אחד מחוקרי

שב"כ טען כי ייתכן שבן אוליאל הסכים לדבר רק עם חוקרי השב"כ ולא עם חוקרי המשטרה, כי יש אנשים שמרגישים פחות בנוח לדבר עם חוקרי המשטרה.

זו טענה שלא תיאמן, שמלמדת כי השב"כ מסרב לומר אמת".

בכל אותו זמן רווחת ההשערה בקרב המתיישבים ופעילי ימין כי הרצח הוא חלק מסכסוך חמולות פנימי של תושבי דומא. הם מבססים את דבריהם על כך שחמישה בתים של בני משפחת דוואבשה בכפר עלו באש לאחר ההצתה הקטלנית. בכל המקרים האחרים טענו גורמי החקירה הישראליים כי אין חשד לטרור יהודי והשריפות נובעות מסיבות פנימיות שונות. ואכן, העובדה שבתי המשפחה עולים באש בזה אחר בזה, ובתוכם של עד הראייה בפרשת דומא, איברהים דוואבשה, ושל אחיו של העד השני, מוחמד ראקי דוואבשה, מעלה סימני שאלה.

“נאסר דוואבשה שורף את הבתים כדי לעשות רעש", אמר לי אחד מתושבי דומא והצביע על אחיו של סעד דוואבשה המנוח כאחראי להצתות. “הוא רוצה שלא יפסיקו לדבר על הרצח. אתה יכול לדבר עם שב"כ שיעצרו אותו?".

שב"כ: "החקירה התנהלה על פי חוק"

משב"כ נמסר בתגובה: "הנאשמים ועורכי דינם מנסים שוב ושוב להסיט את הקשב הציבורי והמשפטי ממעשי הטרור החמורים אשר בוצעו על ידי  ההתארגנות האמורה ולהפנותו נגד הלגיטימיות שבניהול החקירה לחשיפת מבצעיהם.

"יודגש כי החקירה המדוברת התנהלה על פי החוק ואמות המידה המקצועיות והמשפטיות המקובלות לסיכול התארגנויות העוסקות בהוצאת פיגועים חמורים עתידיים ותחת פיקוח משפטי ושיפוטי הדוק של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ופרקליטים נוספים המלווים את החקירה מקרוב, וכן של בתי המשפט, על ערכאותיהם השונות, בלמעלה מ־100 דיונים מסוגים שונים שנערכו במהלך החקירה בעניינם של עצורי ההתארגנות. שירות הביטחון הכללי יוסיף לפעול מתוקף האחריות שהוטלה עליו בחוק על מנת לסכל טרור ובתוך כך, להביא למיצוי הדין מול התארגנות זו".

tguvot@maariv.co.il