נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, מותח ביקורת חריפה ונוקבת על הפרקליטות: הסתירה ראיית זהב שהייתה יכולה לזכות את הנאשם מעבירת שוד חמורה. לתובעת בתיק, עו"ד דפנה אברמוביץ', יש היסטוריה של התנהלות בעייתית שזכתה לביקורת של בתי משפט שונים. לאחרונה, בעקבות תלונה אחרת, המליץ הנציב רוזן לפרקליט המדינה לנקוט נגד אברמוביץ' בצעדים משמעתיים, אך הפרקליטות בחרה לגבות אותה.
 

מראד פקיה, תושב הרשות הפלסטינית הואשם בשנת 2013 בעבירות שוד בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל שלא כחוק. פרקליטות מחוז ירושלים הסתמכה בקשר לעבירת השוד בעיקר על עדות מדובב, אשר שהה עם פקיה זמן מה בתא מעצר וטען לאמירות ובעיקר לסימוני ידיים מפלילים מצידו. המדובב, שימש כעד התביעה המרכזי, ועל פרטיו המזהים הוצאה תעודת חיסיון גורפת.
 

פקיה כפר בעבירת השוד, וסנגורו עו"ד קובי סודרי התמקד בקעקוע מהימנות עדות המדובב, כאשר לצורך זה הוא ביקש לברר ולהביא עובדות שונות הנוגעות לעברו, גם הפלילי וגם כמדובב במקרים אחרים.
 

המשפט התמשך זמן רב ובסופו זוכה פקיה על ידי שופט בית המשפט המחוזי משה דרורי, זאת לאחר שהתברר כי המדובב שיקר בעדותו בבית המשפט וכי בערכאות קודמות נקבע כי עדותו איננה אמינה. השופט דרורי בפסק הדין מתח ביקורת חריפה על התנהלת הפרקליטות בתיק. בעקבות פסק הדין פנה סנגורו בתלונה לנציב רוזן שכעת מפרסם את החלטתו. הנציב קבע בהחלטתו כי הפגמים שנפלו בהתנהלות הפרקליטות בתיק היו חמורים.

חיסוי "ראיית זהב" מההגנה


עו"ד סודרי טען בתלונתו, כי המדובב מטעם המשטרה שיקר בבית המשפט ביחס לקיומם של סימוני ידיים מפלילים מצדו של הנאשם. בזמן אמת ישבו שוטרים ותצפתו לתא המעצר אשר כלל לא ראו את סימוני הידיים להם טען המדובב. עובדת קיומה של תצפית השוטרים הוסתרה תחת תעודת חיסיון, והפרקליטות נמנעה מלגבות עדויות מהשוטרים התצפיתנים, אשר כאמור אף לא אחד מהם ראה סימוני ידיים מפלילים מצדו של הנאשם. 

הנציב רוזן קיבל את עמדת עו"ד סודרי וקבע כי "נפל פגם חמור בהתנהלות הפרקליטות באי חשיפתה את עצם קיומה של התצפית, שהינה, כאמור, בבחינת "ראיית הזהב" עבור ההגנה, כמו גם בהימנעותה מגביית עדויות השוטרים התצפיתנים".

מסירת מידע שגוי לבית המשפט ולהגנה


השופט דרורי הורה לפרקליטות לגלות מידע בדבר קביעות מהימנות של בתי משפט ביחס למדובב במקרים קודמים, לאחר שהסנגור גישש באפילה וביקש לקבל ממצאי מהימנות קודמים לגבי המדובב. תחילה הודיעה התובעת אברמוביץ' לסניגור כי "בתיקים בהם העיד המדובב, לא נקבעו ממצאי מהימנות לגביו". בהמשך המשפט, מידע זה התברר כשגוי. הנציב קבע כי הטענה מוצדקת וכי נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בעניין זה. 
 

בהתייחסותה הראשונה, טענה הפרקליטות כי תשובתה ניתנה על בסיס מידע שהועבר אליה על ידי גורמי המשטרה, האחראים על הפעלת המדובבים, ואשר ברשותם המידע על פעילותם. בהתייחסות מאוחרת יותר של הפרקליטות לתלונה נטען כי "המידע שהועבר כלל לא היה שגוי, וכי יש להבחין בין קביעה לפיה עד לא דייק – דבר שעלול לקרות גם בשל טעות שאירעה בתום לב - לבין קביעת חוסר מהימנות, שלמעשה מלמדת על חוסר תום לב מצדו של העד ועל רצון להסתיר אמת או לשקר".

הנציב דחה את עמדת הפרקליטות וכתב כי "עד תביעה זה שלא דייק בעדותו, הינו בבחינת עד שמהימנותו פגומה. תשובת המאשימה, כמו גם הצהרתה לבית המשפט ולהגנה – היו שגויות. מדובר היה בקביעת מהימנות, אשר ראוי היה כי תעבור לעיון ההגנה, כנדרש על פי החלטת ביהמ"ש, ולמצער – לעיון ביהמ"ש, כפי שנעשה מאוחר יותר". 

הימנעות הפרקליטות מלקיים אחר הוראות בית המשפט

עוד טען סודרי בתלונתו כי הפרקליטות נמנעה מלקיים אחר החלטות בית משפט, אשר הורו על חשיפת נתונים אודות שיטת הפעולה של המדובב בעבר. הנציב רוזן בבירור התלונה העלה כי חומר חקירה מהותי, שנתקבל במשרדי הפרקליטות, לא הועבר כנדרש וכצריך להגנה. "בסופו של יום, להגנה לא נמסרה כל הודעה בנושא. יתרה מכך, פראפרזה של פסק הדין שהועברה להגנה, בעניין מהימנותו של המדובב, לא כללה כל התייחסות, ולו ברמז, לעובדה כי במסגרת אותו פסק דין, מדובר היה בחילוץ הודאה בסימני ידיים על ידי המדובב. לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה. יתרה מכך, בירור התלונה העלה כי חומר חקירה מהותי, שנתקבל במשרדי הפרקליטות, לא הועבר, כנדרש וכצריך להגנה".

היסטוריה בעייתית של התובעת בתיק


אין מדובר בפעם ראשונה בה התובעת אברמוביץ' מסתבכת עם בית המשפט ועם הנציב רוזן. לאחרונה פרסם הנציב רוזן החלטה נוספת המבקרת את התובעת בתיק אשר לטענתו עקב רשלנותה הייתה עלולה לגרום להרשעת שווא בעבירת פדופיליה. שמה של אברמוביץ' לא צויין בהחלטה, ואף בפסק הדין המזכה את הנאשם, דרשה הפרקליטות מהשופט להורות על מחיקת שמה של התובעת מפסק הדין. בסופו של דבר, ניאות השופט דרורי למחוק את שמה מפסק הדין. בפרקליטות הוסיפו וטענו כי קיים צו איסור פרסום האוסר לפרסם כי אברמוביץי הייתה התובעת בתיק. 

לפני 7 שנים, הייתה אברמוביץ התובעת בתיק על עבירות מס. לאחר שנה וחצי, בית המשפט השלום בירושלים התיר לה להוסיף לאישומים עבירות נוספות. הנאשמים טענו לביטול כתב האישום מאחר שלעבירות האחרונות שנוספו לא התקיים שימוע כדין. עוד טענו הסנגורים כי אברמוביץ' לא העבירה לידיהם את חומר החקירה ולא הוציאה תעודת חיסיון. כמו כן, נטען כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר. במענה לכך, טענה אברמוביץ' כי העבירות החדשות נובעות מכתב האישום הראשוני ולכן לא היה צורך בשימוע וכי חומר החקירה הועבר במלואו. לגבי תעודת החיסיון, היא האמרה שהוציאה אך אינה מוצאת אותה. השופטת חנה מרים לומפ לא קיבלה את הטענות והורתה לה לשוב ולהעביר לסנגורים את מלוא חומרי החקירה, ואם ברצונה שלא להעביר חומר סודי עליה להגיש תעודת חיסיון.

אלא שהחלטת השופטת לא הספיקה ושוב הפרקליטה לא העבירה את החומרים ושוב הנאשמים ביקשו לבטל את כתב האישום. השופטת לומפ נתנה למדינה ארכה נוספת ואחרונה להגשת תעודת החיסיון. ושוב, הפרקליטה לא ביצעה זאת בזמן שהוקצב לה, והנאשמים ביקשו פעם נוספת לבטל את כתב האישום.


השופטת קבעה כי כלל המחדלים שביצעה הפרקליטה בעניינם של הנאשמים, בהם עיכוב בהגשת כתב האישום ואי מסירת חומרי חקירה ותעודת חיסיון, מובילים למסקנה כי יש להיענות לבקשת הנאשמים לביטול כתב האישום. השופטת מתחה ביקורת חריפה על התנהלותה של אברמוביץ', אשר דרסה ברגל גסה את הוראותיה. השופטת הסבירה כי החוק "מאפשר לבית המשפט לבטל את כתב האישום במקום שבו הגשתו או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

תגובת פרקליטות מחוז ירושלים: "מדובר בתיק משנת 2013 כתב האישום הוגש על סמך חומר הראיות, שכלל בין היתר טביעות כף ידו של החשוד על משקוף הבית בו ארע השוד האלים של הקשישה, אמירות מפלילות של הנאשם בפני המדובב וראיות נוספות. בהכרעת הדין שניתנה בשנת 2015 זיכה בית המשפט את הנאשם ופסק לו פיצוי כספי. כפי שגם ציין הנציב בהחלטתו, חלק מהלקחים כבר הופקו. הפרקליטות תלמד את הדוח באופן יסודי ותשלים את הפקת הלקחים בהתאם".