האם שוטר רשאי לדרוש מנהג לבצע בדיקת שתן או בדיקת דם, כאשר הוא חושד בו כי הוא נוהג תחת השפעת סמים. ובכן, התשובה לשאלה זו היא חיובית כל עוד אכן מתקיים "חשד סביר" אשר לפיו אותו נהג אכן נוהג תחת השפעת סמים. סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, קובע, בין היתר, כי מי שנוהג רכב כשהוא שיכור, על פי ההגדרה הקבועה בסעיף 64ב לפקודה, דינו מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 31(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

סעיף 64ב (א)(2) לפקודה קובע כי "שיכור" הוא גם מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. סעיף 64ב(ב) לעיל, קובע כי על מנת לדרוש מנהג דגימת שתן או דגימת דם לצורך איתור סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, נדרש כי לשוטר יהיה "חשד סביר" כי הנהג שיכור.

קיומו של "חשד סביר" שהתקיים אצל אדם אחר
מה הדין לגבי מצב דברים בו החשד הסביר לא התגבש אצל השוטר אשר עוצר בפועל את הנהג אלא חשד זה נמסר לו מאדם אחר אשר אצלו התגבש החשד. לדוגמא, שוטר אשר עוצר בפועל את הנהג ובו התגבש החשד והוא מזעיק שוטר אחר אשר ידרוש לבצע את הבדיקות בכדי לברר חשד זה אודות נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

אך כאשר נהג זה יובא לדין, השוטר אשר אצלו התגבש החשד יהיה חייב להגיע למשפט ולהעיד אודות חשד זה, כי רק אז בית המשפט יוכל לבחון באופן ישיר, ולא כעדות מפי השמועה, האם אכן אותו חשד עולה כדי "חשד סביר" במובנו המשפטי, כתנאי לחוקיות דרישת הבדיקה. אותו העיקרון חל גם ביחס למידע מודיעיני אשר הוא הבסיס לדרישה מנהג לבצע את הבדיקה.

"חשד סביר" שמתבסס על מידע מודיעיני
ההלכה היא כי "חשד סביר" יכול להתבסס על מידע מודיעיני הנוגע לנהג חשוד ולפי דבריו של בית המשפט: "במקרה הנוכחי, נעצר המערער ע"י שוטרים אשר החזיקו בידם מידע מודיעיני, שעל-פיו המערער משתמש בסמים ונוהג תחת השפעתו של סם. לדעתו של ב"כ המערער, מידע מודיעיני זה איננו די בו כדי להקים חשד סביר, אין זה המצב המשפטי הנכון."

וכן: "לטעמי, העובדה שקיים מידע מודיעיני יש בה בהחלט כדי להוות בסיס סביר לחשד של השוטרים שהעורר נוהג תחת השפעת סם לכן אפילו אם היו דורשים את בדיקת הסמים לפני הבאתו לתחנה, ומיד לאחר שהתברר שקיימת ידיעה מודיעינית כאמור, הרי שגם אז היו פועלים כשורה."

בסיס סביר לחשד אינו נובע דווקא מהתנהגות העורר באותו רגע בו נעצר. אם מתברר לשוטר שקיימת ידיעה מודיעינית שהעורר נוהג להשתמש ברכב תחת השפעת סמים, חובתו לבדוק עניין זה גם אם לא נראה לו שבאותה העת ממש העורר נמצא תחת השפעת סם. זאת מאחר שהשוטר איננו בעל מומחיות לקבוע במבט אם אדם נמצא תחת השפעת סם או לא.
לפניה ישירה אל עורך הדין יהונתן רבינוביץ, לחץ/י כאן

הצגת המידע המודיעיני או תמצית ממנו לבית המשפט לשם בחינת סבירות החשד
כאשר החשד הסביר מבוסס על מידע מודיעיני, אזי לצורך בחינת סבירות החשד, היה על המדינה להציג במסגרת ההליך המשפטי, את מקור החשד, דהיינו, את המידע המודיעיני, או פראפרזה ממנו (תמצית המידע שניתן למסור), הכוללת התייחסות לאמינות המקור. באופן זה יכול היה בית המשפט להתרשם אם מדובר במידע שהיה עליו להקים חשד סביר אצל איש המודיעין, אם לאו. 

וכך קבע ביהמ"ש לעניין זה: "לצורך בחינת סבירות החשד, היה על המדינה להציג במסגרת ההליך המשפטי, את מקור החשד, דהיינו, את המידע המודיעיני, או פראפרזה ממנו, הכוללת התייחסות לאמינות המקור. באופן זה יכול היה בית המשפט להתרשם אם מדובר במידע שהיה עליו להקים חשד סביר אצל איש המודיעין, אם לאו. איני נוטעת מסמרות בשאלה איזה סוג של מידע מודיעיני עשוי להקים חשד סביר, והדבר הוא תלוי נסיבות". מכאן, כי גם על פי עמדתו של בית המשפט העליון, מחויבת המאשימה להגיש לבחינתו של בית המשפט, את המידע המודיעיני הרלוונטי ולכל הפחות, את ה"פראפרזה" על המידע.

בתי המשפט לתעבורה זיכו מספר נאשמים, היות והמאשימה לא הוכיחה כי התקיים היסוד של "חשד סביר", טרם שנדרש הנאשם למסור דגימת שתן לאיתור סמים, ולכן דגימת השתן נפסלה ע"י ביהמ"ש ולא יכלה לשמש כראיה כנגד הנאשם.

עורך הדין יהונתן רבינוביץ (צילום: צילום עצמי)עורך הדין יהונתן רבינוביץ (צילום: צילום עצמי)

עורך דין יהונתן רבינוביץ מנהל פורום תעבורה, עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בכל סוגי עבירות התעבורה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לדיני תעבורה LawGuide.