שורה של מפקדים לשעבר במלחמת יום כיפור עתרו לבג"ץ, בדרישה שיורה לארכיון מדינת ישראל ולמשרד ראש הממשלה לפרסם את כל החומרים והמסמכים בעניין המלחמה המופקדים בארכיון ושטרם פורסמו.

העותרים מבקשים להביא לעיונם במיוחד את הפרוטוקולים של ישיבות ממשלה, של הקבינט הלא רשמי של המלחמה, של התייעצויות מדיניות־ביטחוניות, ואת יומן ראש הממשלה מהתקופה הסמוכה לפרוץ המלחמה ובמהלכה.

בין העותרים: האלוף (במיל') אורי אור, שהשתתף בקרבות הבלימה הקשים ברמת הגולן; המרכז למלחמת יום הכיפורים, שהוקם במטרה לשמר את זכרה של המלחמה ולהנציח את נופליה; יו"ר המרכז, סא"ל (במיל') רמי סווט, שנלחם ברמת הגולן ובתעלה ושכל את אחיו סרן יאיר סווט ז"ל בקרבות בעמק הבכא; ופרופ' אורי בר יוסף מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, שחוקר את מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה.

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין בנימין ברץ, משה נחמן ורותם רוזנצויג־סימה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, נטען כי מרבית החומר המבוקש כבר הוכן לפרסום ועבר את כל הבדיקות הנדרשות, אולם ארכיון המדינה ו/או הממשלה נמנעים מפרסום החומרים והמסמכים, כאמור, מטעמים שונים.

לדברי העותרים, "אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי פרסום החומרים בעניין מלחמת יום הכיפורים, לרבות פרוטוקולים של דיוני הממשלה, ההתייעצויות, הליך קבלת ההחלטות ובירור המצב העובדתי האמיתי בעניין המלחמה - יש לו ערך היסטורי ומחקרי אדיר, הן בלימוד וניתוח הפעולות שנעשו בזמן אמת והן במסגרת הפקת הלקחים מפעולות העבר".

תעלת סואץ, מלחמת יום כיפור. צילום: רון אילן, לעתעלת סואץ, מלחמת יום כיפור. צילום: רון אילן, לע

"למסמכים המבוקשים יש ערך ציבורי משמעותי על מנת ללמוד מה היה המידע שהוצג בפני הדרג המדיני לפני ולאחר פרוץ המלחמה; מה היו השיקולים שנשקלו על ידי הדרג המדיני; ומה היה מגוון הדעות שהוחלפו בין המנהיגים בזמן אמת", נאמר עוד בעתירה.

העותרים מוסיפים כי יש גם ערך אישי בפרסום. שכן, הם פיקדו על חיילים רבים בגזרות לחימה שונות, והיו אחראים, במידה לא מועטה, לחייהם של הלוחמים. 

לדבריהם, החומר המבוקש יכול לשפוך אור על שאלות ולבטים המלווים את העותרים, בני משפחותיהם, חבריהם לנשק ובני משפחותיהם, בני משפחות החללים וכל מי שהמלחמה קרובה ללבו. 

העותרים סבורים כי הגבלת פרסום החומר המבוקש למשך כ־47 שנים, היא תקופת הגבלה מספקת, שיש בה כדי למלא את תכלית ומטרת החוק בהגבלת הפרסום. הם מדגישים כי דור הלוחמים והמפקדים שלקחו חלק במלחמה הולך ומתמעט. כל עיכוב נוסף בפרסום החומרים עלול להביא לכך שהם לא יזכו לדעת מה הכיל החומר המבוקש.

לסיכום, נכתב בעתירה: "יש חשיבות עליונה בפרסום מלוא המידע והמסמכים על המלחמה". לדבריהם, גם אין חשש לפגיעה בביטחון המדינה.