בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שני) את עמדת ארגוני הקהילה (מעברים, פרויקט גילה להעצמה טרנסית, אגודת הלהט"ב והאגודה לזכויות האזרח) ודחה ניסיון לחייב באמצעות תביעה ייצוגית את רשת ארומה ורשתות אחרות להפסיק להציע ללקוחות תאי שירותים יחידניים לא ממוגדרים, ופסק כי הצבת תאי שירותים יחידניים לא ממוגדרים לא גורמת כל נזק ללקוחות, ולא פוגעת בביטחונם.

בית המשפט ציין כי יש לקחת בחשבון גם את הזכויות של האנשים הטרנסג'נדרים ודחה מכל וכל את הטענה של התובעות שמדובר בקבוצה זניחה, שאין להתחשב בה.

תחילתו של הסיפור עת מספר עמותות וארגונים העוסקים בזכויות אזרח ומייצגים, בין היתר, את קהילת הלסביות, ההומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים בישראל, הגישו בקשה להצטרף להליך כידידי בית המשפט. לשם הגשת חוות דעת בעניין פרשנות תקנות הרישוי ובקשתם אושרה.

מחאת הפונדקאות של קהילת הלהט''ב (צילום: אבשלום ששוני)מחאת הפונדקאות של קהילת הלהט''ב (צילום: אבשלום ששוני)

לטענת הארגונים יש לפרש את התקנה באופן שמאפשר את הפרקטיקה של המשיבות אשר יש בה להגשים עבור ציבור הטרנסג'נדרים ובעלי זהות לא מוגדרת את הזכות לשימוש בתאי השירותים. איסור גורף של שימוש בתאי שירותים יחידניים תעביר את התקנה כולה לתחום של אי חוקתיות, וזאת בשל פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של המשיבות ובזכותם של לקוחות בעלי שונות מגדרית לכבוד, להגנה על שלמות הגוף ולשוויון.

לעומתם עמדת משרד הבריאות היא, כי הוראת תקנה 54 (א) לפי לשונה, מעלה פרשנות אחת אפשרית המחייבת סימון של חדרי השירותים. בסופו של דבר נדחתה התביעה הייצוגית ואיתה חובת הסימון לאחר שלא הוכח קשר בין היעדר סימון לקשיים תברואתיים ואחרים.

עורכי הדין שייצגו את ארגוני הלהט"ב, עידו קטרי, רעות כהן וגיל גן-מור מסרו:  "טרנסים סובלים על בסיס יומי מהתעמרות ואף אלימות בחדרי שירותים ממוגדרים, וחלקם מדירים עצמם מחדרי שירותים אלו. תאים יחידניים יוניסקס הם פתרון מצוין להם ולקבוצות אחרות כמו הורים המלווים ילדיהם לשירותים או מטפלים את הקשישים. לצערנו התפתחה תעשיית תובענות ייצוגיות, מעל 20 כאלו, ששמה על הכוונת דווקא את אותן רשתות שעשו פעילות מבורכת לכיוון הקהילה הטרנסית, ועברו לתאי שירותים יחידניים לא ממוגדרים, ואנו שמחים שפסק הדין שניתן היום ישים לה סוף. אנו מברכים את ארומה שלא התפשרו וניהלו את התיק עד הסוף".