ככל שאתם עובדים ו/או מנהלים ו/או בעלים של עסק או חברה בענפי המלונאות, התיירות, התרבות, חיי לילה, האירועים על כל תתי ענפיו ואפילו ענף המסעדנות, כנראה כבר הבנתם שהגל השני עם הנחיות הממשלה טרף את כל הקלפים וגם בעונת הקיץ הקרובה תישארו סגורים.
במילים פשוטות אם חשבתם שהקורונה מאחורינו ולפנינו ימים טובים וחמים, עם הכנסות גבוהות במשק הפועל בשיא תפוקתו בקיץ, קרוב לוודאי שכבר הבנתם שלפנינו ימים סוערים וחלקנו ככל הנראה לא נשרוד בשלום את הסערה הכלכלית שלפנינו.
לצערי הרב צריך לומר את הדברים בצורה פשוטה, יהיה גל פיטורין שהמשק לא ידע כמותו, יהיה גל של חברות שיכנסו לפירוק בשל הליכי חדלות פירעון ואליהם יצטרפו הבעלים כפושטי רגל ובשמם החדש לפי חוק חדלות פירעון "יחידים".
במהלך הגל הראשון כאשר המשק הושבת לראשונה, היה כבר ברור שאת הנזקים הכלכליים שנגרמו בעקבות ההגבלות, יקח זמן רב לשקם.
היום כולם מבינים שהקורונה פה ולא הולכת לשום מקום, וגם כאשר תבחר להיעלם מחיינו, הנזק הכלכלי שתותיר לא יעלם במהרה וישאיר אחריו אדמה חרוכה של אזרחים טובים שרק רצו להתפרנס בכבוד.
לפניה ישירה אל משרד עורכי הדין אלגבי אגבלי ושות', לחץ/י כאן
אז יש משבר כלכלי והגל השני כבר לא מילה גסה - איך נפטרים מהחובות שמצטברים?
משבר הקורונה הביא בעלי עסקים רבים למצב כלכלי שטרם ידעו. הערכות שונות גורסות כי עשרות עסקים יגיעו למצב של חדלות פירעון בשבועות הקרובים, בעיקר בשל סגירת המסחר לתקופה ממושכת, שנובעת בשל מגפת הקורונה וההגבלות שחזרו בגל השני. בכתבה זו לא אעסוק בדרכים להציל את העסק מפני סגירה ואולי בעתיד אציג את הדרכים בכתבה נוספת, כרגע רק אציין ואסביר מהן הדרכים המצויות בפני החייבים בדרך לחיים חדשים ללא חובות.
אין מחלוקת כי מרבית בעלי העסקים ו/או החייבים יפנו לפתרון שהפך להיות "ברירת מחדל" במשרדי עורכי דין העוסקים בחדלות פירעון, אשר יציעו לאותם בעלי עסקים את ההסדר המצוי בחוק חדלות פירעון החדש. החוק, שנכנס לתוקף החל מחודש ספטמבר האחרון נועד להגן על אלו המגיעים למצוקה כלכלית ולשמור על רווחתם העתידית, תוך שמירה על האינטרסים של הנושים.
עבור אותם חייבים אפרט מה משמעות החוק, ומהם החלקים הטובים והחלקים הטובים פחות בו, ובמילים פשוטות אסביר מה עורכי הדין לא מסבירים לכם בפגישות הייעוץ. בהמשך אני אחשוף בפניכם כיצד ניתן למחוק את החובות מבלי להיזקק להליכי פשיטת רגל או להליכים מכוח חוק חדלות פירעון.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ומטרותיו
משבר הקורונה מפיל את ענפי הכלכלה השונים בזה אחר זה כמו אבני דומינו ונראה שגם עסק רווחי ויציב, המנוהל באופן אחראי ומסודר, אינו חסין מפני פגיעה. בניגוד לחוק הישן, אשר ביטא תפיסה שלפיה בעל החוב כפוף למרותם של הנושים, החוק החדש חיובי ומעניק אפשרות של פיתוח ויציאה לדרך חדשה. משכך, הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי האמור יכול להוות אחד מהפתרונות האידיאליים עבור חייבים רבים.
ראשית, החוק מבחין בין הליכים אשר נפתחו לפני ולאחר יום 15.09.19. היות ומשבר הקורונה הגיע לאחר התאריך הנקוב, ניתן להניח שכל חייב, המגיע למצב של חדלות פירעון בשל נזקי הקורונה, יוכל להשתמש רק בחוק החדש - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
אבחנה נוספת שיוצר החוק החדש הוא בין חייבים בעלי שיעורי חוב שונים. החוק מסדיר שני מצבי חוב שונים, האחד כאשר שיעור החוב נמוך מ- 150 אלף שקלים, והשני כאשר שיעור החוב עולה על הסכום האמור.
פגיעה בדירוג האשראי בעקבות פתיחה בהליכי חדלות פירעון
באופן אישי אני מסרב להמליץ לחייבים שחובותיהם מתחת ל-150 אלף שקלים לפנות להליכי חדלות פירעון. זאת מאחר שקיימים עבורם פתרונות חלופיים שכוללים פחות הגבלות ומביאים לפגיעה פחותה בדירוג האשראי שלהם גם לעתיד הקרוב וגם לזה הרחוק.
כל חייב שיפנה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ללא קשר לגובה חובותיו יוכרז כפושט רגל, דירוג האשראי שלו יוכתם והוא לא יהיה זכאי לקבלת משכנתא במשך שנים רבות. מדובר בקריאת אזהרה ברורה לחייבים צעירים ששוקלים לפנות להליך ומקווים לקחת משכנתא לצורך רכישת דירה בעתיד.
ככל שבכל זאת אין כל דרך חלופית לאותם חייבים בעלי חוב הנמוך מ-150 אלף שקלים, אלו שיבחרו להשתמש בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוכלו לפנות באופן ישיר אל ההוצאה לפועל, ללא ביצוע עצירה בבית המשפט, כפי שהיה נהוג במצב הישן. בעל החוב יוכל להגיש בקשה להקפאת הליכים - מצב ביניים המצוי בתוקף עד להשגת הסדר בין החייב ובין הנושים. יש לציין כי במצב של הקפאת ההליכים, הן קרן החוב והן הריבית בגין החוב הקיים אינן גדלות.
מחיקת חובות וניהול מו"מ מול בנקים-
מסגרת הזמנים של הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
גם בעלי חוב שחובותיהם מסתכמים בסך שמעל 150 אלף שקלים, אינם נותרים מקופחים. החוק החדש קובע, כי הליך חדלות הפירעון יימשך לתקופה מינימאלית של 12 חודשים ולא כפי שנקבע בחוק הישן למשך 18 חודשים. בהתאם לחוק החדש תוכנית הפירעון תוגבל לתקופה של 36 תשלומים, בניגוד לחוק הישן לפיו ניתן היה לקבוע גם תוכנית של 72 תשלומים. בפועל בהתאם לחוק החדש מתחילת ההליך ועד להפטר חלוט וסופי לוקח לחייב 48 חודשים בלבד שהם למעשה תקופה של 4 שנים.
בסיום התקופה האמורה, החייב יהיה פטור מכל סכום שטרם הספיק להחזיר. המצב האמור שונה מהמצב הקודם ויוצר מצב טוב יותר עבור בעל החוב, שכן בעבר החזר החוב נפרס לשנים ארוכות.
בשל העובדה שלמשק ייקח לא מעט זמן עד להתאוששות מלאה, בין היתר בשל החשש מיציאה לבילויים, הקפאת ענף התיירות והתעופה ומצבם הכלכלי הרעוע של רבים, ייתכן שמדובר בפתרון אופטימלי עבור רבים. יחד עם זאת, חשוב לי לציין שלא מדובר בפתרון היחיד וישנם עוד שלל פתרונות יצירתיים שנועדו לאפשר יציאה לחיים חדשים מבלי להיזקק לפשיטת רגל או חדלות פירעון.
מדיניות הממשלה על רקע נזקי הקורונה - להקל על כולם
אחד החששות הגדולים ביותר האופפים את מקבלי ההחלטות, הוא עומס על מערכת המשפט. גורמים בכירים מצביעים על עלייה של 20% - 10% במספר הליכי חדלות הפירעון המוגשים לטיפול. במערכת המשפט, שעוד בטרם המגפה סבלה מעודף תביעות ומחסור חמור בכוח אדם, חוששים שגל הבקשות האמור יהא קשה מנשוא.
משכך, אחד המהלכים אותם מקדם משרד המשפטים, הוא מתן אפשרות לבית המשפט להורות על הקפאת הליכים אוטומטית, זאת בניגוד להליך הפרוצדורלי הקבוע, הדורש צו פתיחת הליכים או מינוי בעל תפקיד לחברה בטרם מתן צו הקפאת הליכים.
יש שתי נקודות נוספות עליהן יש לעמוד בעניין זה. ראשית, מתן צו הקפאת הליכים כפוף לצו איסור הוצאת נכסים וכספים מהחברה. שנית, התנאי לקבלת הצו האמור, הוא אפשרות ממשית להגעה להסדר בין בעל החוב לנושים.
שורת הקלות נוספות בחסות הממונה על הליכי חדלות פירעון - כונס הנכסים הרשמי
נראה כי כלל הגופים במערכת המשפט התגייסו לאור המשבר, ומנסים להקל ככל יכולתם על בעלי חוב שנפגעו בשל מגפת הקורונה. הממונה על הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי קבע שורה של הנחיות חדשות, שנועדו להקל על החייבים במהלך התקופה הקשה.
ראשית, החריג הממונה מספר תשלומים ו/או קצבאות המתקבלים בתקופה זו. בין התשלומים ניתן למצוא את דמי האבטלה, מענקי הסיוע לעצמאיים ומענקי הסיוע לחג הפסח, להם זכו תושבים שונים בארץ. המשמעות היא שכספים אלו יהיו מוגנים מקופת החוב, ויישארו בחזקתו של החייב.
הקלה נוספת נוגעת למפוטרי הקורונה, אשר מצויים בעיצומו של הליך חדלות פירעון. אותם תושבים, העונים על הקריטריונים הללו, יוכלו להגיש בקשה לבית המשפט, באמצעותה יוכלו לקבל את כספי הפיצויים המגיעים להם מכוח הפיטורין.
הקלות נוספות שניתנו לנפגעי המשבר כוללות היתר להחזקת כרטיס חיוב מידי, או בשמו השני כרטיס דביט לבעלי חוב, וכן הפחתת שיעור החוב המשולם מדי חודש. הפחתת שיעור החוב ניתנת הן לשכירים והן לעצמאיים, ויכולה אף להגיע למצב של פטור זמני מתשלום, בכפוף להוכחת נזק משמעותי בתקופה זו.
מחיקת חובות ללא הליכי פשיטת רגל-
אז מה ניתן לעשות לפני שמחליטים לבקש מבית המשפט להיכנס להליך חדלות פירעון?
להמשך קריאת הפתרונות האפשריים, בקרו באתר המרכז לחובות של משרד עורכי הדין אלגבי אגבלי ושות' בקישור המצורף- https://www.hovotlaw.co.il/a-a-lawyers/
עו"ד חן אגבלי, מתמחה במחיקת חובות מבלי להיזקק להליך פשיטת הרגל ובשמו החדש חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. עורך הדין אגבלי מנהל את המרכז לפשיטת רגל ומחיקת חובות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לחדלות פירעון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.