תסמונת התעלה הקרפלית (CTS - Carpal tunnel syndrome) הינה תסמונת, המתאפיינת בפגיעה בהולכה העצבית של העצב המדיאני הממוקם בסמוך לגידים האחראים על כפיפת שורש כף היד. פגיעה זו עלולה להיגרם כתוצאה מעבודה רפטטיבית ומשכך עשויה להיות מוכרת בביטוח לאומי כמחלת מקצוע.
מחלת מקצוע מוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי, כאשר עבור אדם שלגביו לא מתקיימים התנאים שבתקנות להוכחת מחלת מקצוע, פתוחה הדרך להכרה ובהמשך אף לקבלת פיצוי מן הביטוח הלאומי באמצעות תורת המיקרוטראומה.
על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בפגיעה בעבודה כאשר העבודה מתבצעת תוך תנועות חוזרות ונשנות באופן תכוף ובכך, כל אחת מהתנועות תיחשב כפגיעה זעירה שכל אחת מהן גורמת לנזק זעיר עד להצטברות של נזק ממשי.
לפניה ישירה אל עורכת דין יעל קוזמנקו, לחץ/י כאן
מה הם הסימפטומים המצביעים על בעיה רפואית?
- כאבים בשורש כף היד ובאצבעות המופיעים תוך ביצוע פעולת אחיזה או כיפוף ויישור של שורש כף היד, כאשר הכאב עלול להקרין עד הכתף.
- תחושת זרמים, עקצוצים ונימול באמה, באצבעות ובכף היד.
- החמרה של הסימפטומים בלילות או בבקרים.
- חולשה בעת אחיזת חפצים באמצעות האגודל ובשלבים מאוחרים יותר גם ירידה בכוח.
זה יכול לקרות לכל עובד ולכל עובדת
הנזק לתעלה הקרפלית מופיע בעיקר אצל בעלי מקצוע שבהם נעשה שימוש בכפות הידיים תוך ביצוע של פעולות אשר חוזרות על עצמן, או תוך גרימת לחץ על אזור פרק כף היד או בעבודות שבהן נעשה שימוש בידיים לאורך זמן לצורך שימוש בכלים רוטטים.
להלן מספר דוגמאות של עובדים במגוון של עיסוקים שבהם תיתכן הכרה במחלת מקצוע בכפות הידיים או לחילופין, הכרה בדרך של מיקרוטראומה:
עובדי מוסך, מסגרים או נגרים שעושים שימוש במברגה במסגרת עבודתם במשך תקופה ממושכת, עובדי ניקיון, קלדנים, חשמלאים, מתקיני מזגנים, נגנים, צבעים, עובדי בניין, תכשיטנים - שעוסקים בין היתר בליטוש יהלומים. כמו כן ניתן לציין ספרים ועובדים נוספים שנדרשים להפעיל כלי עבודה רוטטים מגוונים במסגרת עבודתם למשך שעות רבות ואף עובדים שבמהלך עבודתם באים במגע ידני עם חומרים קפואים.
מחלת מקצוע - לא רק לשכירים
כל העובדים, ללא יוצא מן הכלל שכירים, עצמאיים, בעלי שליטה וכו' שאובחנו כסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית, זכאים להגיש תביעה לביטוח הלאומי. התביעה תוגש באמצעות טופס ייעודי לכך לצורך הכרתם כסובלים ממחלת המקצוע תוך הצגת התמונה המלאה בקשר לעבודתם ובהתאם לאופי העיסוק שהוביל לנזק.
החשיבות הקריטית בהגשת תביעה להכרה במוסד לביטוח לאומי
תביעותיהם של עובדים רבים נדחות על ידי המוסד לביטוח לאומי ואחת הסיבות הנפוצות לדחייה היא שהתביעה לא הוגשה בצורה נכונה ומדויקת.
מילוי טפסים תוך פירוט תנאי העבודה שהובילו לנזק בצורה מדוקדקת, מגדילה את הסיכוי להכרה במצב הרפואי כפגיעה הקשורה לעבודה ובהתאם, לקבלת פיצוי מהביטוח הלאומי התואם את המגבלה שממנה סובל העובד.
חשוב להדגיש, את התביעה יש להגיש בתוך שנה מהיום שאובחנה הבעיה הרפואית, שכן לאחר מכן עלול המוסד לביטוח לאומי לבצע קיזוז מהזכויות המגיעות לעובד.
לפיכך, במידה והנכם סובלים מהתסמינים שפורטו לעיל כגון כאבים, הירדמות, חוסר תחושה ונימול בכפות הידיים, חשוב לפנות ולהיבדק אצל רופא תוך ציון אופי העיסוק. לאחר מכן מומלץ להמשיך בבירור ובטיפול רפואי רציף ובמקביל, לפנות ללא דיחוי לגורם המתמחה בייצוג מול הביטוח הלאומי לצורך בחינת נסיבות הפגיעה, הגשת התביעה וליווי מלא מול המוסד לביטוח לאומי.
זכאות לקצבת נכות או מענק נכות
כדי לבחון זכאות לקצבה או למענק (הזכאות תלויה בגובה הנכות שנקבעת), ישנה חובה להגיש את התביעה לנכות מעבודה על גבי טופס ייעודי לכך למוסד לביטוח הלאומי ובהמשך לעמוד בפני ועדה רפואית בנוכחות רופא, שיבדוק את העובד ויקבע את נכותו ככל שהיא קיימת.
חשוב להדגיש את החשיבות הרבה בהגשת תביעה לנכות בתוך 12 חודשים ממועד ההכרה על ידי הביטוח הלאומי בפגיעה בעבודה. כדי להבטיח שזכויותיו לא תיפגענה, העובד מחויב להגיש את התביעה לגמלת נכות בתוך שנה מהמועד שבו המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה בעבודה.
הטיפ שלי לכל נפגעי העבודה, בין אם בדרך של תאונת עבודה במובן הקלאסי שלה ובין אם לנפגעים כתוצאה ממחלת מקצוע, היא לעמוד על זכותכם ולהגיש תביעה להכרה למוסד לביטוח הלאומי.
אין עוררין כי הפרוצדורה לצורך מיצוי הזכויות של העובד מול המוסד לביטוח לאומי היא מייגעת, ארוכה ואף מתישה אבל יחד עם זאת היא מהווה "תעודת ביטוח" עבור העובד.
לעיתים, עם חלוף השנים, בעת החמרת מצב באיבר שהוכר, העובד יידרש לניתוח ובהתאם לכך גם לימי מחלה בתקופת השיקום ובמקרים חמורים, אף יאלץ לבצע שינוי מוחלט של אופי עיסוקו.
במקרה שמדובר באיבר אשר הוכר עם פגיעה של מחלת מקצוע/תאונת עבודה, הביטוח הלאומי מעניק פתרון למצוקה הכלכלית שנובעת מהשינוי במצבו הרפואי של העובד. זאת, בין אם מדובר בנכות זמנית באותו פרק זמן שבו העובד נדרש לשיקום לאחר ההחמרה באמצעות תשלום גמלה בתקופה זו, ובין אם מדובר בשיקום מקצועי הנדרש לעובד שהפסיק את העיסוק בעבודתו נוכח הבעיה הרפואית שהוכרה וזאת, ללא חשיבות בפרק הזמן שחלף מאז ההכרה.
עורכת דין יעל קוזמנקו עוסקת בתחום דיני הנזיקין, במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי במחלת מקצוע ומיקרוטראומה, נכות כללית, נכות מעבודה, ייצוג בוועדות רפואיות, ועדות ערר לצורך קביעת אחוזי נכות, אובדן כושר עבודה וייצוג מול חברות הביטוח. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למחלת מקצוע LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
