בחודש ספטמבר בשנת 2019, נכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". החוק החדש שמחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה נחקק במסגרת רפורמה שתכליתה לייעל ולקצר תהליכים, תוך מתן אפשרות לחייבים לשקם את חייהם בהיבט הכלכלי ולצאת לדרך חדשה ונטולת חובות. בעוד פקודת פשיטת הרגל הישנה התמקדה באינטרסים של הנושים, החוק החדש נותן עדיפות לשיקום החייב ולשילובו מחדש בחיי הכלכלה תוך הסרת הסטיגמה שנלוותה ל"פושטי רגל" אשר ייחסה להם חוסר אחריות והיעדר תום לב.
החוק החדש מבוסס על ההבנה כי בתקופה המודרנית כל עסק או אדם עלול להיקלע לחובות ולקשיים כלכליים בשל נסיבות שונות ומגוונות. עם זאת, החוק מאפשר לנושים לקבל את הכספים שמגיעים להם ומעניק לחייב הזדמנות לפתוח בחיים חדשים ונקיים מחובות.
לפניה ישירה אל עורכת הדין הילה כהן, לחץ/י כאן
כיצד פותחים בהליך מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
לפני פתיחה בהליך מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, החייב יצטרך לאסוף נתונים ביחס לחובותיו, ולצרף לבקשה לפתיחת ההליך את כל המסמכים הפיננסיים הרלבנטיים אשר נוגעים אליו ואל בני משפחתו (בני זוג, הורים וילדים מעל גיל 18) החולקים עימו את אותו משק בית.
נוסף על כך, החייב נדרש לצרף לבקשה מסמכים שונים שכוללים בין היתר יתרת חשבונות בנק, דו"ח פנסיה, תלושי שכר או דו"ח מרואה חשבון, אישורים על החזקה בנכסי מקרקעין ופירוט הכנסות מנדל"ן וממניות. יתרה מזאת, החייב נדרש לפרט את כלל חובותיו ואת כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו. לצורך אימות הוצאותיו החייב צריך לצרף לבקשה גם תדפיסי כרטיסי אשראי ואישורי תשלום שכר דירה, משכנתא, חשבונות לרשויות ועוד.
חובת הגשת תצהיר הסתבכות כלכלית עם הבקשה לפתיחת ההליך
כדי להגיש בקשה לפתיחת הליך מכוח החוק החדש, המבקש מחויב לצרף תצהיר הסתבכות אשר במסגרתו הוא צריך לפרט את נסיבות ההסתבכות הפיננסית שהביאה אותו למצב של חדלות פירעון והיעדר אפשרות לשלם את חובותיו. כמו כן, החייב יצטרך לחתום על טופס ויתור סודיות ולשלם אגרת פתיחת הליך בסך של 1,600 שקלים.
חייב שסכום חובותיו הכולל הוא יותר מ-50 אלף שקלים אך פחות מ-150 אלף שקלים נדרש להגיש את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לרשם ההוצאה לפועל באופן ידני או באופן מקוון. המשמעות של מתן אפשרות להגיש את הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל במקום לבית המשפט היא חיסכון של כסף וזמן עבור החייב ומתן אפשרות ליהנות מהקפאת הליכים משפטיים בשלב מוקדם יחסית ומעצירת צבירת הריבית המתווספת לקרן החוב.
תקופת הביניים שלאחר קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון
חייב שסכום חובותיו הכולל הוא יותר מ-150 אלף שקלים נדרש להגיש את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון. אם התקבלה הבקשה וניתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ימונה לו נאמן על חובותיו. במהלך תקופת הביניים שלאחר קבלת הצו נאסר על החייב לפרוע את חובותיו, אלא לפי הוראות החוק, הוא יחויב לשתף פעולה עם הנאמן, ולהעביר תשלום חודשי ודיווחים תקופתיים על הוצאות והכנסות. יתרה מזאת יחולו עליו הגבלות שונות שנועדו למנוע ממנו להגדיל את החובות. בין שלל ההגבלות ניתן לציין בין היתר עיכוב יציאה מהארץ, סטטוס של לקוח מוגבל מיוחד בבנק, הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב ואיסור על הקמת תאגיד או השתתפות בו.
בסמוך לסיום תקופת הביניים, הנאמן יגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון את דו"ח ממצאי הבדיקה שערך אודות החייב הכולל מידע אודות מצבו הכלכלי, הסיבות להסתבכותו הכלכלית והנכסים והכספים המצויים בקופת הנשייה. לאחר מכן הממונה יגיש לבית המשפט את הצעתו לתוכנית לשיקום החייב. התוכנית תכלול התייחסות למימוש הנכסים והכספים שהצטברו בקופת הנשייה, לתשלומים שהוטלו על החייב, להגבלות שיוטלו עליו, לאפשרות מתן הפטר ולהכשרה להתנהלות כלכלית תקינה.
קבלת צו לשיקום כלכלי
בהמשך, בית המשפט יערוך דיון אשר במסגרתו ייבחן את הצעת הממונה לתוכנית השיקום הכלכלי של החייב ובסיומו ייתן לו צו לשיקום כלכלי. בפועל הצו מהווה תוכנית להחזר החובות ולשיקומו הכלכלי של החייב. בית המשפט עשוי לתת לחייב הפטר מידי מחובותיו יחד עם הצו לשיקום כלכלי, בהתאם להסדר עם הנאמן או בכפוף לפירעון הסדר החוב. במקרה שלא ניתן לחייב הפטר מידי מחובותיו יחד עם הצו כאמור, תחל תקופת שיקום כלכלי של שלוש שנים אשר במהלכה ימשיכו לחול עליו הגבלות והוא יהיה מחויב להמשיך להעביר תשלומים לצורך פירעון החוב, תוך שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה והשתתפות בהכשרה להתנהלות כלכלית תקינה.
במקרים שבהם החייב עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי במשך כל תקופת השיקום הכלכלי הוא יוכל לקבל הפטר מחובותיו. זאת למעט חובות שאין אפשרות לקבל עליהם הפטר כגון חוב מזונות לפי פסק דין, חוב שנוצר עקב תשלומים עונשיים כמו קנסות וחוב שנוצר במרמה.
קבלת הפטר מהחובות בסיום התהליך
חשוב לציין כי במסגרת החוק החדש ההליך כולו מוגבל לתקופה של ארבע שנים אשר במהלכן החייב ישלם חלק מהחוב לפי המתווה שקבע רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט ובסיומו יקבל הפטר מחובותיו. יש לציין כי החוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי תורם באופן ממשי לייעול ההליכים ולקיצורם ותוך כך מאפשר לחייבים לקבל כלים להתנהלות כלכלית נבונה וזהירה, לשקם את חייהם ולשוב לחיי הכלכלה כגורמים מועילים.
עורכת דין הילה כהן עוסקת בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון לרבות הסדרי חובות ופשיטת רגל. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לחדלות פירעון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.