לטענת העותרים, המשטרה היא אינה גוף מפקח. ואם ניתנת לה סמכות פיקוח הכוללת דרישת הזדהות, היא צריכה להינתן במפורש, כמו שנעשה באכיפת חוקי הקורונה.
העותרים גם טוענים שללא אמת המידה הקבועה בחוק לעיכוב אדם על ידי שוטר - חשד סביר לביצוע עבירה, השוטרים מונעים מדעות קדומות, תחושות בטן והטיות, המובילות לאכיפה שרירותית ומפלה, ממנה נפגעים בעיקר בני המיעוט - יוצאי אתיופיה, ערבים, מזרחים וחרדים.
לצד העתירה הזו, הוגשה לבית המשפט העליון עתירה נוספת נגד שיטור יתר שמכוון בעיקר נגד יוצאי אתיופיה. בבית המשפט העליון החליטו לאחד את הדיון בשתי העתירות, ולהערכתם בסוגיה הם יצטרכו לשרטט את הגבולות הלגיטימיים של הדרישה להזדהות בפני שוטר.
התרעות פיקוד העורף