האם נדרשת רפורמה? הפרקליטות מפרסמת הבוקר (ראשון) את דוח סיכום שנת 2019. הדוח מחולק לשני חלקים עיקריים – הפרקליטות הפלילית, והפרקליטות האזרחית ואלו מחולקים למעל 20 תתי נושאים שונים לפי יחידות ונושאים.

בסך הכל הועברו במהלך השנה החולפת מהמשטרה 31 אלף תיקי חקירה. הפרקליטות מטפלת רק בכ-10% מהתיקים הפליליים, בדרך כלל בעבירות חמורות, והיתר על ידי חטיבת התביעות במשטרה. כ-39% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 18% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש וכ-7% בעבירות הונאה.

כ-22% בממוצע רב שנתי מכלל התיקים שמגיעים לידי הפרקליטות מסתיימים בסופו של דבר בכתבי אישום. מתוך כתבי האישום אחוזי ההרשעה עומדים על 84% בתום ההליך המשפטי. בסך הכל הפרקליטות הגישה 4,003 כתבי אישום בשנה החולפת. מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2019, עבירות האלימות הן בעלות הנפח המשמעותי ביותר (29%) ולאחר מכן עבירות המין (20%) והסמים (9%).

שי ניצן, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)
שי ניצן, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)

הדוח השנה כולל פרק נפרד העוסק בעבירות מין מהווים 15% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנה החולפת. ב-57% מכתבי האישום העבירה החמורה ביותר הייתה מעשה מגונה, ב-12% עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, ב-8% אינוס, ב-7% מעשה סדום וב-6% עבירה של מעשה מגונה בפומבי. 74% מכתבי האישום שהוגשו בעבירות מין הסתיימו בהרשעה.

הדוח מציין כי המחלקה לחקירות שוטרים הגישה בשנה החולפת 66 כתבי אישום, חתמה על 32 הסדרים מותנים ו-335 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרה. למעלה משליש מ-66 כתבי האישום הם בגין עבירות אלימות. 20% מכתבי האישום הוגשו בגין עבירות על טוהר המידות והסדר הציבורי ו-18% בגין עבירות מין והטרדה מינית. עוד עולה כי בכ-83% מכתבי האישום שהגישה מח"ש בגין עבירות מין והטרדה מינית, נפגעי העבירה היו שוטרים.

מפגינים מול שוטרים ברחוב הרכבת בת''א (צילום: אבשלום ששוני)
מפגינים מול שוטרים ברחוב הרכבת בת''א (צילום: אבשלום ששוני)

היחידה לאכיפה אזרחית הגישה 184 תביעות יזומות בהיקף כולל של 706 מיליון שקלים, רובן מתחום הנזיקין, המקרקעין וחוזים וחיובים. הדוח גם סוקר את בקשות למשפט חוזר ומציין 23 בקשות כאלה בשנת 2019. ב-15 מהן ניתנו החלטות על ידי בית המשפט העליון שדחה 14 ואחת התקבלה בהסכמת הפרקליטות.

מנתוני הדוח עולה כי מחלקת הבג"צים טיפלה במהלך השנה החולפת ב-1855 הליכים. 22% מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים, 13% בענייני איו"ש ועזה, 6% בענייני הגירה ומינהל אוכלוסין, 6% נוספים במניעת פגישה עם עו"ד ושיעור דומה בענייני משפט פלילי.