בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עו"ד עופר בן אב"י בשם מהנדס חומרה ותוכנה ששימש כסמנכ"ל טכני בחברת סטרט-אפ, לאחר שהתפטר מעבודתו.

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות קיבל בית הדין את טענותיו של העובד וקבע כי העובד רשאי למשוך את הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים שלו בסך של כ-120 אלף שקלים לאחר שהולך שולל על ידי מנכ"ל החברה וחתם על כתב ויתור ביחס לכספי הפיצויים. נוסף על כך נקבע, כי המעסיקה תשלם לעובד עבור עבודתו בשעות נוספות ועבור ניכויים שבוצעו משכרו שלא כדין בסך כולל של 210,488 שקלים.

לפניה ישירה אל עורך דין ומגשר עופר בן אב"י, לחץ/י כאן

תוספת שכר גלובלית בסך 2,000 שקלים עבור עבודה בשעות נוספות 
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, עובד בעל הכשרה של מהנדס חומרה, תוכנה ומערכות שימש בתפקיד סמנכ"ל טכני בחברת סטארט-אפ שעוסקת בתחום האנטנות והלוויינים במהלך התקופה שבין יום 1.6.12 ועד ליום 28.2.17. לפי הסכם העבודה שנכרת עם העובד, שכר הבסיס שלו עמד על סך 28,000 שקלים בתוספת שעות נוספות גלובליות בסך של 2,000 שקלים.

המנכ"ל החתים את העובד על מסמך שבו הוא ויתר על פיצויים מהמעסיק
מנכ"ל החברה החתים את העובד על מסמך, שבמסגרתו העובד, הסכים לכאורה, לוותר על קופת הפיצויים שלו בסך של כ-120 אלף שקלים ועל מסמך נוסף שבו ניתנה לקרן הפנסיה הוראה להחזיר למעסיקה כל סכום שנצבר בקופת הפיצויים.

עו"ד עופר בן אב"י טען בשם העובד, כי מנכ"ל החברה דרש מהעובד לחתום על המסמכים והבטיח למסור לו מכתב פיטורים. עוד נטען, כי העובד לא קרא את המסמכים בצורה מעמיקה מכיוון שהמנכ"ל דחק בו לחתום עליהם במהירות, מבלי שהסביר לו את משמעותם.

עוד נטען, כי העובד גילה בהמשך שהמעסיקה העבירה לקופת הפיצויים את כתב הוויתור למרות שהודיע למנכ"ל, לאחר חתימתו על המסמכים, כי הוא לא הבין לעומק על מה הוא חתם וכי הוא לא מתכוון לוותר על כספי קופת הפיצויים בסך של כ-120 אלף שקלים.

מנגד, המעסיקה טענה שהעובד היה מודע היטב למסמך עליו חתם, מרצונו הטוב והחופשי וכי לא הופעל עליו כל לחץ. עוד נטען, כי חתימת העובד על מסמך הוויתור ביחס לכספי הפיצויים והחתימה על מכתב סיום העסקה לא נעשו באותו היום, אלא בהפרש של 20 יום האחד מהשני, כך שהעובד למעשה אשרר את הסכמתו לוותר על הכספים, כפי שניתן במסגרת מכתב סיום ההעסקה.

העובד טען שביצע שעות נוספות רבות מבלי שקיבל עבורן גמול ראוי
עו"ד עופר בן אב"י טען בשם העובד, כי במהלך תקופת עבודתו בחברה, עבד בשעות עבודה נוספות רבות, מבלי שקיבל עבורן תשלום ראוי, על כן נטען, כי התשלום החודשי בגין שעות נוספות גלובליות, שקיבל העובד בסך של 2,000 שקלים לחודש, אינו משקף את מלוא התמורה שהגיעה לעובד על פי החוק. טענה נוספת שהעליתי הייתה, כי במהלך עבודתו של המהנדס בחברה, המעסיקה ניכתה משכרו כספים שלא כדין.

המעסיקה הוסיפה כי העובד אינו זכאי לקבל תוספת עבור שעות נוספות שביצע מאחר והועסק במשרת אמון המצדיקה להחריגו מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ולכן לא בוצע כל מעקב אחר שעות עבודתו והיעדרויותיו מהעבודה. לפי גרסת המעסיקה הפחתת השכר משכרו של העובד נעשה בידיעתו של העובד, עקב יציאה לחופשה ללא יתרת ימי חופשה צבורים ועבור הפקדות לקרן ההשתלמות של העובד.

המנכ"ל הפעיל לחץ על העובד כדי שיחתום על מסמכי הוויתור
לאחר בחינת תמליל הקלטת שיחתם של העובד והמנכ"ל ביחס לוויתור על כספי הפיצויים, קבע השופט, כי מנכ"ל החברה הפעיל על העובד לחץ כדי שהעובד יחתום על המסמכים, תוך שהוא מציג את עצמו כמי שמעוניין בטובתו, ותוך הבטחה כי בכל מקרה החתימה על המסמכים לא תפגע בזכויותיו לקבל את קופת הפיצויים בסך של כ-120 אלף שקלים כאמור. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קבע, כי גרסתו של העובד נתמכת בחומר הראיות שבתיק, וזאת מאחר והעובד לא הבין לעומק את משמעות המסמכים עליהם חתם, כתוצאה מכך שהוטעה והולך שולל על ידי מנכ"ל החברה שהתנהל מולו בחוסר תום לב.

השופט קיבל את טענתו של עו"ד עופר בן אב"י וקבע שחברת הסטארט-אפ אינה רשאית לדרוש מהעובד לקבל לידיה את כספי הפיצויים, שנצברו לטובתו בקופת הפיצויים בסך של כ-120 אלף שקלים. השופט פסק שהעובד רשאי למשוך את הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים שלו ולכן הוציא צו המורה לקרן הפנסיה לשחרור כספי הפיצויים בסך של 120,000 שקלים לטובת העובד.

לא הונחה תשתית ראייתית לכך שהעובד הועסק במשרת אמון
השופט קבע, כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהמהנדס הועסק במשרת אמון המצדיקה את החרגתו מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, מכיוון שהמעסיקה ידעה להצביע על שעות עבודתו של העובד ועל הסיבות להיעדרותו. על כן נקבע, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל ביחס למהנדס ולכן הוא זכאי לקבל תשלום עבור עבודתו בשעות נוספות. לאחר בחינת הניכויים שבוצעו משכרו של העובד, קבע השופט, כי המעסיקה מחויבת לשלם לעובד סך של 23,697 שקלים בגין ניכויים שבוצעו משכרו שלא כדין.

בסופו של דבר, קבע השופט, כי קרן הפנסיה תשחרר לעובד את כספי הפיצויים בסך של כ-120 אלף שקלים ובנוסף קבע, כי המעסיקה תשלם לעובד סך של 186,791 שקלים בגין אי תשלום שעות נוספות וסך של 23,697 שקלים בגין ניכויים שבוצעו משכרו, שלא כדין. כמו כן נקבע כי החברה תשלם לעובד השתתפות בשכר טרחה ובהוצאות משפט בסך של 10,000 שקלים.

פסק הדין מדגים עד כמה חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מנוסה בתחום דיני העבודה בנוגע להוראות חוזה העבודה שעליו חותם העובד עם תחילת עבודתו אצל המעסיק, כמו גם לפני חתימה על מסמכים בעלי השלכות מרחיקות לכת ביחס לזכויות העובד, כגון כתב ויתור על כספי קופת פיצויים.

יתרה מזאת, פסק הדין ממחיש עד כמה חשוב לשמור מסמכים, הוכחות והקלטות של שיחות עם המעסיק והבטחות שנתן לעובד. בפסק הדין ניתן לראות באופן ברור כי הראיות שהיו בידי העובד וההקלטה שהקליט העובד את המנכ"ל בעת חתימת העובד על כתב הוויתור סייעו מאוד לו ולעורך דינו בהוכחת התביעה ובסופו של דבר גם הובילו לתוצאה בפסק הדין.

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.