בכיר הפרקליטות לשעבר, עו"ד אורי קורב, שוחח הבוקר (ראשון) עם ינון מגל ובן כספית ב-103FM על ההשלכות המשפטיות של האסון בהר מירון, והאפשרויות השונות לחקר האירוע.
"זה די ברור שהכתובת הייתה על הקיר בצורה חריגה, קשה לחשוב על מקרים שהדברים היו כל כך מובנים מאליהם וידועים מראש. נשאלתי קודם אם מח"ש היא הגוף הנכון לחקור את זה והתשובה ברורה - לא. מח"ש הוא לא הגוף שיכול לחקור את זה כי יש לו סמכות רק על שוטרים, וזה לשים את האיקס איפה שנוח. הסיפור יותר רחב ממשטרת ישראל, למרות שיש למשטרת ישראל אחריות כוללת על ביטחוניים של אזרחי ישראל בכל אירוע. שום דבר לא הגיע כאן בהפתעה, לכן ברור שצריך לבדוק מה המשטרה עשתה, מה לא ולמה. זה לא פוטר מאחריות אף אחד אחר, כל אותם גורמים שידעו", אמר קורב.
"למח"ש אין סמכות לחקור אזרחים, וזה גם לשים את האיקס במוקם הנוח, הרי אנחנו יודעים שזה לא מתחיל ונגמר במשטרה. האירוע הזה בניגוד לאירועים אחרים הכי דומה לזה הוא אסון ערד. אסון ערד זה שיש מפיק, יש אחראי לאירוע, וגם שם קבעו אחריות פלילית לקצינים בכירים שהיו צריכים לעשות עניינים ולא עשו. כולם נטפלים על מפקד המחוז, מפקד המחוז יכול להגיד המפכ"ל, מצד שני יש אנשים ספציפיים שצריכים לטפל באירוע הזה. ברור לחלוטין שהמקום לא מתאים למספר האנשים שנכנסים אליו, דרכי היציאה משם לא מספיקות", המשיך.
בהמשך התייחס לשאלה מה ניתן היה לעשות כדי למנוע את האסון: "רבותיי, מופרך ככל שזה נשמע, גם השנה היה נס כי אם תסתכלו על המספרים של סעודיה, 1,500 באירוע אחד, זה מה שקורה כשיש אירוע המוני ומתחילה בריחה. בעולם אומרים שהיה אירוע בריחה וכך קרה האסון, אבל זה לא נכון, לא היה אירוע בריחה. אם היינו נמצאים בסיטואציה של נפילת טריבונה, שריפה, אירוע טרור היינו מגיעם למספרים במכפלות. יש משהו מאוד לא הוגן בחקירת האירוע עם האנשים שזה קרה באופן מקרי במשמרת שלהם. אתה פונה לקבוצת אנשים שבמקרה נמצאים שם אבל כולנו יודעים על זה כל שנה, ראינו את זה קורה. נכון שאנחנו מצפים ממשטרת ישראל שתעשה את העבודה שלה, ואני לא אומר שהם פטורים מאחריות אבל הם לא לבד בסיפור".
על הקריאות לבכירים במשטרה ובמערכת הפוליטית להתפטר מתפקידם אמר עו"ד קורב: "אני לא רוצה להציע להם הצעות, יכול להיות שיש אחריות לאירוע ולא להיות אשם, אבל צריך לבדוק את זה. על פניו, לא בדקנו, אם אתה אחראי אתה צריך להגיד מה עשית במסגרת האחריות כדי שהאירוע הזה לא יקרה. כמו שזה נראה כאן, 'הדבר מדבר בעד עצמו', לא צריך הסברים. צריך לשקול ועדת חקירה".
בהמשך נשאל קורב על כך שהוא מייצג את אחד המדריכים באסון צפית, שם נהרגו עשרה בני נוער, והשיב: "אני מייצג את אחד המנהלים של המכינה, זה מין שאינו דומה למינו. הצד הדומה היחיד בין שני האסונות זה אי התערבות של הרגולטור. לא היה כוח הרצון כי הם מקווים שיהיה בסדר, תמיד יש לך קבוצות לחץ ואתה כמשטרת ישראל צריך לדעת לעמוד על המשמר ולא לתת לדבר הזה לקרות כשמגיעים אותם פוליטיקאים ועמותות. זה שאין ריבונות על המקום זה חלק מהגורמים לאסון, אין ספק. זה שאסור היה להכניס כמות כזאת - אין ספק, זה שיצאנו בזול – אין ספק. אבל זה לא קשור לדיון שנעשה בהקשרים של קורונה, כשאומרים השרים 'אל תגבילו הגבלות קורונה' זה לא אומר 'תתעלמו משאר העניינים שיש בעולם'. הדבר הזה, כולנו יודעים, קרה כל שנה ואף אחד לא קם לעצור אותו. יש בזה הרבה יותר מאשר אשם אחד".
בהמשך מתח קורב ביקורת על תפקודו של בג"ץ: "מגיע בן אדם שאמור לקבל החלטות, הרשות המבצעת, שר במדינת ישראל, מגישים נגדו בג"ץ ושם זה נתקע. יש טענות על התערבות בג"ץ בניהול המדינה. כולנו יודעים שיש שם סכנת חיים, איך בג"ץ שולח את הצדדים להגיע להסכם?".
"היה צריך לעשות את הדבר הזה מזמן ולממשלה כמי ששלטה פה ב-70 שנה האחרונות, כל הממשלות למיניהן, היו צריכות לעשות משהו. הגיע מישהו וניסה לעשות משהו וזה נתקע בגלל קבוצות לחץ. הרי זה לא אסון טבע שמגיע יש מאין, למנוע את הדבר הזה, לא נעים להגיד, זה ממש קל. כשהתרחישים מדברים על מה יכול לקרות שם זה התרחיש הקל ביותר שיכלו לקרות במירון. הדבר הזה הוא פיגוע המוני בהיבט של הנפגעים וגם בהיבט של האחראים לפיגוע הזה, וזה עדיין לא פוטר את משטרת ישראל כמי שאחראית על שמירת ביטחון אזרחי ישראל", הוסיף.
"הגדר הזאת לא צמחה שם, זה לא צוק, זה לא משאב טבע. הגדר נבנתה ואף אחד לא מגיע ולא אומר היא לא צריכה להיות כאן, צריך להיות עוד מסלול חילוץ. שואלים מי אשם ומתגלה שיש הרבה אשמים, יותר ופחות. כולנו יודעים שהדבר הזה הוא סכנת נפשות, לא הייתי שם בחיים אבל לא הייתי צריך להיות כיד להבין שאם יקרה שם משהו אין דרך לצאת משם. אף אחד לא נותן את הדעת למספרי האנשים, לבטיחות, אין אבא לאירוע, אין מפיק. אנחנו מדברים על זה שהכישלון יתום ולהצלחה אבות רבים, לכישלון הזה יש הרבה מאוד אבות", סיים קורב את דבריו.