בג"ץ החל לדון היום (חמישי) בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגון "פרטיות לישראל", נגד השימוש הלא מידתי, לכאורה שעושה משטרת ישראל במערכת "עין הנץ". מדובר במערכת אוטומטית שעוקבת ומתעדת את תנועתם של אזרחים הנוסעים בכבישי הארץ, באמצעות פענוח לוחית זיהוי הרכב וצילום נוסעי הרכב.
עוד הוסיפו כי בהעדר הסמכה מפורשת בחוק, השימוש במערכת אינו עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש להפסיקו לאלתר. בעתירה צוין כי אף אם היתה המערכת פועלת מכוח הסמכה חוקית מפורשת, פגיעותיה בזכויות היסוד אינן עומדות במבחן המידתיות, והחוק המסמיך לא היה צולח את הביקורת החוקתית. על כן, לדבריהם, אין להתירו במדינה דמוקרטית – לא בחקיקה מסמיכה, ולבטח לא בהעדרה.
המערכת מאתרת אזרחים או כלי רכב "מבוקשים" בעת שהם חולפים באזור מצולם. בנוסף, המערכת אוגרת ושומרת את פרטיהם של כל האזרחים שרכביהם חלפו על פני המצלמות כולל צילומי וידאו וסטילס של הרכב ונוסעיו. באופן זה, המשטרה מחזיקה במאגר מידע עצום, המתעד את תנועותיהם של אזרחים שנעים בכבישי הארץ.
"פעמים רבות, בזמן הצילום, החשד או הצורך בסיכול טרם התגבש, ולא ניתן לדעת איזהו רכב 'תמים' ואיזהו רכב שהצילום שלו יתברר בדיעבד כבעל ערך לשם ביצוע תפקידי המשטרה". המשמעות היא שכלל הנהגים בכביש מוחזקים בגדר חשודים פוטנציאליים. מלבד זאת, טענה המדינה כי לשיטתה יש למשטרה סמכות להפעיל את מערכת עין הנץ מכוח הסעיפים הכלליים שקובעים את תפקידי המשטרה למנוע עבירות ולתפוס עבריינים ושהיא מופעלת באופן מידתי בזכות נוהל משטרתי חסוי שמסדיר את השימוש בה.
התרעות פיקוד העורף