נאיביות כנראה לא הייתה שם. אחרת קשה להסביר כיצד פרקליטים, מהבכירים בפרקליטות, לא הבינו שכתב אישום, שנראה לי כרשלני, נגד ראש ממשלה מכהן עלול להיחשף ביום מן הימים כחסר מסד משפטי.

יש הטוענים שהם ציפו לכך שהגשת כתב האישום תוביל לאיזו עסקת טיעון ושאיש לא יבקש לפשפש בקרביים של חומר הראיות, אולם בהכירי את הנפשות הפועלות, נדמה לי שזאת הייתה תקוות שווא.

אינני יודע מה הניע את היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום דווקא ביום שבו עמד בנימין נתניהו לקיים מסיבת עיתונאים היסטורית עם נשיא ארצות הברית, אולם אני לא חושב שהוא עשה את זה בלב כבד, כפי שהוא טען במסיבת עיתונאים משלו.

הוא הגיע בצהרי היום למזכירות בית המשפט המחוזי, שנמצאת בצדו השני של הרחוב שבו נמצאים משרדיו, כדי להגיש כתב אישום שנראה מחורר ומבוסס על תזה משפטית לא מוצקה, אף שנדמה שראיות רבות, רלוונטיות מאין כמותן, בכלל לא נבחנו.

כך או כך, בעוד פרקליטות המדינה מתפתלת תוך שהיא מבקשת שוב ושוב לדחות את המשך המשפט על מנת לאפשר לה להעמיד לרשות הסנגורים את אינספור הפרטים שלטענת סנגורי נתניהו לא נמסרו להם, בין אם בשוגג ובין אם לאו, כבר עתה ברור שהמשפט הזה יימשך מספר שנים, אלא אם כן בשלב מסוים ירגישו השופטים שקצה נפשם בכל הסאגה המתחוללת לנגד עיניהם.

הדין הוא, כידוע, שבכל שלב של המשפט רשאי נאשם לטעון שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. זה הדין והוא נותן סמכות לבית המשפט, בין השאר, גם לבטל את כתב האישום (כולו או חלקו).

אינני יודע אם לסנגוריו של נתניהו יהיה את האומץ לדרוש מבית המשפט לבטל, כבר בשלב זה, את החלק המייחס לו שוחד, בהכירם את מערכת המשפט הנוהגת במקומותינו. כל הממסד המשפטי יעמוד על רגליו האחוריות, אבל זה מה שצריך שופט הגון לעשות.

יכול להיות שאני תמים, אבל צריך לזכור שפרקליט המדינה, מי שזה מקרוב מונה, היה חלק מצוות האיפכא מסתברא שבחן את כתב אישום לפני הגשתו לבית המשפט.

דא עקא, כיום כבר ברור שמה שהוצג לצוות היה שונה מכתב האישום הנוכחי. הצוות נדרש, למעשה, לבחון את כתב האישום המקורי – ולא את זה שתוקן. המונח “היענות חריגה” לא היה מוכר לו; שלא לדבר על כך שחומרי החקירה שנמסרו לו היו חסרים.

מה שאומר, שעמית איסמן צריך, בתוקף סמכותו, לבחון מחדש אם יש סיכוי סביר להרשעה, באמצעות הצוות שלו, כמקובל בכל תיק פלילי. זאת, לנוכח המסמכים הרבים שהתווספו. חריגה מן הנורמה בוודאי שקשה יהיה להוכיח. הרבה מאוד כסף יכול להיחסך לקופת האוצר – וגם זמן שיפוטי יקר.

ההייתי כחולם, אני מקווה שלא.