"אם יש קלון הוא קלון מלא, אין חצי קלון ורבע קלון. זה או בלי הרחקה, או הרחקה לשבע שנים. אנחנו רוצים להראות שיש אפשרות חוקית ונכונה לדעתנו ללכת על קלון שהוא סוג של קלון אמצע. מדברים על מעין חציוני אבל זה הרעיון", הוא הוסיף.
עוד הוא הסביר כי "אם נתניהו והיועמ"ש יגיעו להסכמה על קלום מסוים, והנשיא שותף להסכמה הזו, אז יש בסמכות הנשיא להוריד כל מרכיב בסנקציה על עבירה. בית המשפט גם לא צריך לאשר את זה, הנשיא הוא סמכות חוננת שלמזלנו לא נמצאת תחת בית המשפט הפלילי בעניין זה".
על האפשרות שיוגש בג"ץ נגד חנינה מצד הנשיא השיב ביטון: "כבר הלכו לבג"ץ על החלטות של נשיא. באופן עקרוני הוא חסין מהליכים משפטיים אבל שיקול דעתו, לצערי הרב, הוכפף במקרים מסוימים בצורה מדודה תחת שיקול הדעת או ש הביקורת של בג"ץ . זה דבר נורא כי כל המטרה שיש גוף חונן כמו מלכת אנגליה והנשיא זה לוודא שאם הכללים המשפטיים הביאו אותנו למקום לא טוב, במקרה ספציפי, לא יעיל ולא צודק, יהיה משהו שיחלץ אותנו אחרת נכניס את עצמנו למצב נורא שנעשה משהו שכולנו חושבים שהוא לא בסדר רק בגלל הכללים".
לסיום, הוא התייחס לפרשת האזנות הסתר של המשטרה שנחשפה הבוקר ואמר: "יש חוק ברור, אלא אם זה לצורך ביטחון, יא אפשר להתיר את זה ללא צו בית משפט". על כך השיבו השדרים כי טוענים שהיועמ"ש של המשטרה אישר את האזנות הסתר, אך ד"ר ביטון סיכם באומרו כי "לא מכיר סמכות כזו של היועץ המשפטי של המשטרה".
על המאמר שפרסם ביטון , אותו הוא כתב יחד עם ד"ר אלון כהן, הוא טען כי "אנחנו לא מנתחים שם את ההסדר המתגבש, אלא מתייחסים רק לאלמנט הקלון. לא מביעים תמיכה או התנגדות. אנו שואלים, אם הצדדים תקועים במצב שמסכימים על הכול, ורוצים עסקה והדבר היחיד שלא מסכימים עליו הוא הקלון, חושבים שצריך לשקול את הרעיון שאנו מציעים. הבעיה המרכזית עם קלון היא שהוא גורם לתוצאה של 0 או 1 לא משנה מה נסיבות העבירה".
"אם יש קלון הוא קלון מלא, אין חצי קלון ורבע קלון. זה או בלי הרחקה, או הרחקה לשבע שנים. אנחנו רוצים להראות שיש אפשרות חוקית ונכונה לדעתנו ללכת על קלון שהוא סוג של קלון אמצע. מדברים על מעין חציוני אבל זה הרעיון", הוא הוסיף.
עוד הוא הסביר כי "אם נתניהו והיועמ"ש יגיעו להסכמה על קלום מסוים, והנשיא שותף להסכמה הזו, אז יש בסמכות הנשיא להוריד כל מרכיב בסנקציה על עבירה. בית המשפט גם לא צריך לאשר את זה, הנשיא הוא סמכות חוננת שלמזלנו לא נמצאת תחת בית המשפט הפלילי בעניין זה".
על האפשרות שיוגש בג"ץ נגד חנינה מצד הנשיא השיב ביטון: "כבר הלכו לבג"ץ על החלטות של נשיא. באופן עקרוני הוא חסין מהליכים משפטיים אבל שיקול דעתו, לצערי הרב, הוכפף במקרים מסוימים בצורה מדודה תחת שיקול הדעת או ש הביקורת של בג"ץ . זה דבר נורא כי כל המטרה שיש גוף חונן כמו מלכת אנגליה והנשיא זה לוודא שאם הכללים המשפטיים הביאו אותנו למקום לא טוב, במקרה ספציפי, לא יעיל ולא צודק, יהיה משהו שיחלץ אותנו אחרת נכניס את עצמנו למצב נורא שנעשה משהו שכולנו חושבים שהוא לא בסדר רק בגלל הכללים".
התרעות פיקוד העורף