חיינו רצופים מפגשים עם בני אדם אחרים, בכל יום ובכל תחום. כך הם החיים בחברה המודרנית - המפגש עם בני אדם, קולגות, יריבים עסקיים, חברים ומשפחה הוא בלתי נמנע. אולם, ככל שאנחנו יוצרים יותר אינטרקציות עם הסובבים אותנו כך גם עולה הסיכוי לקונפליקטים, לסכסוכים וגם לתביעות בבית המשפט. הן אם מדובר בסכסוך בין בני זוג או בני משפחה, הן במצבים של סכסוך בין עובד למעסיק, בין לקוח לנותן השירות, בין שותפים עסקיים ולמעשה - בכל תחום ובכל צומת שבה נהיה.

אפשרות אחת היא להתנהל בדיונים בבתי המשפט, בתביעות ובהליכים שעשויים לקחת שנים ארוכות ולעלות, לכל הצדדים, הרבה מאוד כסף. אפשרות אחרת היא ליישב את הסכסוך בהליך גישור. הליך הגישור הינו הליך חדש שנולד מתוך החוק ומטרתו לפתור את הסכסוך בין הצדדים מתוך רצונם החופשי של המגושרים וללא כל כפייה. 

וכך כתב נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרון ברק: "ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה. פתרון זה אינו מבוסס על תפיסה של 'אדם לאדם - מלאך'. הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד לרצונות של השני, בבחינת 'אדם לאדם -זאב'. הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונאלית, בבחינת "אדם לאדם - אדם".

סודיות, כבוד והקשבה הדדית
הליך הגישור מתאפיין בסודיות, כבוד והקשבה הדדית. אלו נחוצים על מנת שהליך יישוב הסכסוך יפעל כנדרש וגם כדי שיצליח בסופו של דבר.

  • סודיות: כל צד חייב בסודיות מוחלטת בהליך הגישור. מה זה אומר? שאם אדם מסוים מצוי בהליך גישור הוא אינו יכול להשתמש בכל מסמך, בכל משפט או מילה שנפלטה מפיו של הצד השני במהלך ההליך שלא לצורך הגישור. הסודיות מאפשרת לצדדים לדבר זה עם זה בחופשיות. לעומת זאת, למשל, בביהמ"ש קשה לשמור על חופשיות זו בשיח. במקום שבו הדיונים מוקלדים לפרוטוקול שנרשם ושנשמר, תמיד קיים החשש שמי מהצדדים או העדים יכשל בלשונו. כשמדברים בחופשיות הזעם יורד, וכשהזעם יורד - הרי שהדרך להגיע להסדר קלה יותר.
  • כבוד הדדי: הצדדים בהליך הגישור מחויבים בכבוד הדדי - כל צד עבור משנהו. ואסור שצד א' פגע בצד ב' שכן הדבר יפגע ואף יכשיל את הליך הגישור.
  • הקשבה הדדית: שני הצדדים מחויבים להקשיב אחד למשנהו בלי לקטוע זה את זה באמצע השיח ולהיכנס זה בדברי זה. וכשהצדדים מוצאים מי שיקשיב להם, והם מקשיבים בכבוד ובחפץ לב לצד השני - אזי שעל הכל ניתן יהיה לגשר. 

הליך הגישור נובע מתוך רצונם של הצדדים וללא כל כפייה מצידם. המגשר עצמו אינו בעל סמכות שיפוטית ואינו מוסמך להכריע, כלומר אינו יכול לחייב את הצדדים על פתרון זה או אחר. הפתרון בהליך הגישור נובע מתוך רצונם החופשי של הצדדים ובהסכמתם החופשית והמלאה.

מהות ההליך
הליך הגישור מתבצע במספר שלבים והוא כלל ישיבת פתיחה, דיון של כל אחד מהצדדים בפני המגשר וישיבת סיכום.

בישיבת הפתיחה יושבים כל הצדדים ביחד. בשלב זה מסביר המגשר לצדדים את מהות הגישור ושומע את עמדתם לגבי הסכסוך. לאחר מכן, בשלב הבא, דן המגשר עם כל צד בנפרד. המגשר מקשיב לעמדתו של הצד, ומנסה מתוך נסיונו להבין את רצונו האמיתי והאנטרס האמיתי של כל צד לחוד.

לאחר מכן מתקיימת בשיתוף המגשר והצדדים ישיבת הסיכום. במהלכה, דנים כולם בדרך להסדר סופי שישביע את רצון כולם, כמובן מתוך רצון חופשי וללא כל כפייה.

ישנם מקרים בהם יש יותר ממגשר אחד באותו התיק. במקרים אלו, מוסמכים הם בין כל שלב ושלב לשבת לבד ולנסות ביחד לסכם את רצונם האמיתי של הצדדים מאחורי התביעה.

אדהם עראקי (צילום: יח''צ)
אדהם עראקי (צילום: יח''צ)

החסכון שבגישור
להליך הגישור יתרונות רבים, ובהם הימנעות מהליך משפטי ארוך ומתיש, חיסכון בכסף ויישוב הקונפליקט בדרך נינוחה וללא כעס.

  1. חיסכון בכסף: הליך משפטי רגיל עולה ביוקר ועלול להגיע לעשרות אלפי שקלים. זאת בניגוד להליך הגישור, שיעלה לכם הרבה פחות כסף. כדאי לשקול זאת ולהשקיע את הכסף שחסכתם בדברים אחרים. 
  2. חיסכון בזמן: פרט לעלותו היקרה של ההליך המשפטי הוא גם לוקח זמן רב, ועשוי אף להיגרר במשך שנים בין ערכאות המשפט השונות. הליך גישור יכול להסתיים בתוך ישיבה אחת או שתיים, ובכך חסכתם גם זמן, ייעלתם אותו וכן, שוב, חסכתם הרבה מאוד כסף.
  3. חסכון בעצבים: הישיבה בגישור נינוחה, הרבה יותר מהדיונים בביהמ"ש. כשאנחנו רגועים אנחנו יכולים להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות עבורנו, מתוך עמדה של כוח, אך נינוחה, ולהשיא עבור עצמנו את התוצאה הטובה ביותר.

סיכום
תאמינו בהליך המקסים שנקרא גישור,  כי זהו הליך שבא לקראתכם ולמענכם - התוצאות בו תלויות בכם, אתם המכריעים ואתם שיכולים להוביל את ההליך.

מוזמנים לפנות אלי לשיחת ייעוץ חינם - אדהם זיאד עראקי, מגשר מוסמך
בעלים של אדהם עראקי משרד מגשרים
כתובת המשרד: רפפורט 3, כפר סבא

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il