הרבה אנשים נרתעים מלערוך צוואה. ראשית, זה אומר להתעסק במוות של עצמך. ומי מאיתנו רוצה להכיר בעובדה שיום יבוא (אולי מוקדם מהצפוי?) ונלך לעולמנו. שנית, חלק גדול מהאנשים לא יודע מה החלוקה שקבועה בחוק הירושה, וגם אם יודעים מה קובע החוק, לא מבינים את המשמעות של החלוקה הזאת בפועל. 

אז כדאי שנדע, לכל אדם במדינת ישראל יש צוואה. אלא שלרוב המכריע של האנשים מדובר בצוואה ממש גרועה. זוהי צוואה שלא ניתן לערער עליה, היא יכולה לגרום לריבים ומחלוקות משפחתיים חמורים, והיא פוגעת בעיקר במשפחות צעירות. לצוואה הזאת קוראים "חוק הירושה". 

ועל אף שבכל שנה מתים בישראל כ-4,000 אנשים בני 30 עד 60 ולמרות מה שקובע חוק הירושה, פחות מ 1% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, טורח לעשות צוואה. 

בהתאם לחוק הירושה, כאשר אדם נשוי ויש לו ילדים, אז בן/בת הזוג יורשים מחצית מרכושו והילדים את החצי השני. אני מניחה שלחלק מהאנשים זה נשמע בסה"כ לא רע, נכון? אז זהו שלא.

ניקח לדוגמא זוג בני 40+ עם שני ילדים בני 10 ו 6, שיש להם דירה בבעלותם ורכוש נוסף, בעיקר כספים וחסכונות. ונניח שאב המשפחה, שהיה המפרנס העיקרי, נהרג בתאונת דרכים, לא עלינו. הרכוש שהשאיר אחריו, הוא חצי מהרכוש שצברו הצדדים ביחד; כלומר, חצי דירה וחצי מהכספים (החצי השני שייך לאשתו, האלמנה). לפי החוק, האלמנה יורשת חצי, ולכן יש לה 1/4 נוסף בדירה ובכספים, והילדים יורשים את החצי השני. לכן, יש לשני הילדים יחד 1/4 מהדירה ומהכספים. ובמילים אחרות, אחרי מותו של האב, האלמנה נשארת עם 3/4 דירה (1/2 שלה ועוד 1/4 ממה שירשה מבעלה), וכל אחד מהילדים עם 1/8 מהדירה. 

מכיוון שמדובר בשני ילדים מתחת לגיל 18, הלכה למעשה  1/4 מהרכוש של בני הזוג מסונדל... הוא שייך לילדים והוא יחכה להם כשיגיעו לגיל 18. גם במקרה בו האלמנה נותרה ללא המפרנס העיקרי והיא צריכה את הכספים לקיים את המשפחה, היא לא תוכל לגעת בכסף של הילדים. בנוסף, מכיוון שיש קטינים שיש להם בעלות על דירה, אפשר למכור את הדירה רק באישורו של ביהמ"ש וחייבים להראות לביהמ"ש איך ישמר חלקם של הילדים. על דירה כזאת לא ניתן יהיה לקחת משכנתא. 

ככל שהאלמנה תרצה לרכוש דירה אחרת, ולרשום את החלק של הקטינים על שמם, גם כאן חייבים לקבל את אישור ביהמ"ש (אגב אם הקטינים יירשמו על הדירה החדשה, האלמנה כנראה לא תוכל לקבל משכנתא). ומה יקרה כשהילדים יגיעו לגיל 18 ויקבלו לא מעט כסף? לכל ילד יש 1/4 מהדירה + 1/4 מהכספים של ההורים. האם הם ידעו לכלכל את צעדיהם הכלכליים נכון בגיל 18? סביר להניח שלא והכסף הזה יירד לטימיון.

לפני מספר שנים פגשתי אלמנה ששכלה את בעלה בתאונת צלילה והיא נותרה עם שני קטינים ובלי הרבה רכוש. כל אחד מהילדים ירש סך של חצי מיליון ₪ מאביו ופגש את הכספים שהגיע לגיל 18. מכיוון שהם לא היו רגילים לחיות ברווחה, חצי מיליון ₪ נראה להם סכום עצום והם התחילו להנות עם הכסף, לנסוע לחו"ל לצאת למסעדות, לקנות רכב חדש, ועוד. מפתיע באיזו קלות יכול להעלם כמעט לחלוטין סך של חצי מיליון ₪ בתוך שנים בודדות. 

עורכת הדין הילה צאירי (צילום: יח''צ)עורכת הדין הילה צאירי (צילום: יח''צ)

עוד חשוב לדעת, שכל מי שיש לו חלק בדירה או בבית, תמיד רשאי לבקש למכור את החלק שלו, ולא משנה אם יש לו חצי או אחוז בודד אחד. אם השותף/ים לא רוצה לקנות את חלקו, מוכרים את הדירה. ולכן כל ילד בהגיעו לגיל 18 יכול לדרוש את החלק שלו בדירה, גם אם זה אומר למכור אותה ולהשאיר את האלמנה ללא קורת גג. לפני שתגידו "לי זה לא יקרה", אספר על אדם שהכרתי ששכל את אשתו למחלת הסרטן בטרם הגיעה לגיל 50. היות ולא היתה צוואה, לכל ילד היה חלק בדירת המגורים, בית קרקע יקר ערך בתל אביב. למרבה הצער לאחר שהאב הכיר אישה חדשה, הילדים החלו להתנכר לו, וכשכל ילד הגיע לגיל 18 הוא דרש את חלקו בבית או שהבית יימכר. בצר לו האב רשם לכל ילד שיק על חלקו בבית, כדי שלא יפנו לביהמ"ש ויבקשו למכור אותו.

אגב, מי שמחייך בהנאה בגלל שהילדים שלו מעל גיל 18, שיחשוב שוב. הם אמנם יכולים להחליט שהם מוותרים על החלק שלהם לטובת ההורה, אבל באותה מידה הם יכולים לדרוש את חלקם, באופן מיידי. ובל נשכח לצרף למשוואה את החתנים והכלות שמצטרפים לכל מערך השיקולים ומשמשים "יועצים" לילדים שלכם. יהיו שיגידו "לי זה לא יקרה", אך בפועל, אנחנו לא באמת יכולים לדעת. 

תתפלאו כמה אנשים המומים מההתנהלות של הילדים בערוב ימיו של ההורה, ילדים שהם גידלו ודאגו להם. גם אסור לשכוח שגם ילד "טוב" שלא התכוון לממש את החלק שלו ולזרוק את ההורה מהדירה, יכול להיות במצב שחלקו בדירה נמכר לטובת חובות שלו, עיקולים וכו'.

המחסום המרכזי בפני אי עריכת צוואה הוא נפשי בעיקרו, אך הנזק הנגרם מכך הוא כלכלי לחלוטין. חשבו על כך שהרכוש שלכם, שחסכתם בעמל רב, פשוט יוצא מחזקתכם, ואין לכם יכולת להשתמש בו. יש שאומרים שזה מפחיד לערוך צוואה, אך האמינו לי — מפחיד הרבה יותר למצוא את עצמך בתוך הסטטיסטיקה, מבלי שנערכה צוואה.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי.

הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, מומחית לסכסוכי ירושה, עריכת צוואות והעברה בינדורית.
שותפה במשרד גדעון פישר ושות'.
מעבירה את ההרצאה "הדירה ברח' 'מה פתאום!' על טעויות משפחתיות נפוצות" לחברות, ארגונים ולקהל הרחב.

ליצירת קשר עם עו"ד הילה צאירי במייל לחצו כאן
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il