לפני כחודשיים יצא לאור סרט תיעודי חדש בנטפליקס, "Trust No One: The Hunt For TheCrypto King". הסרט מספר את סיפורו של ג'רלד קוטן, הבעלים של בורסת קריפטו הקנדית QuadrigaCX (בורסה של סחר במטבעות דיגיטליים), שהלך לעולמו במפתיע בגיל 30. הבעיה היתה שהוא היה היחיד שהחזיק בקוד לארנקי הקריפטו (האחסון הדיגיטלי של הכספים), ועם מותו נעלמההגישה לכסף. במילים אחרות, היות והבעלים של הבורסה היה היחיד שהחזיק בקוד, ולא היתהדרך לפצח את הקוד, לא ניתן היה להגיע לכספים בסכום כולל של 190 מיליון דולר!
העולם הטכנולוגי מתקדם בצעדי ענק, תקשורת מהירה, טלפונים חכמים, עננים, אחסון בגדלים עצומים, כסף וירטואלי, NFTועוד. אין ספק שהרבה יותר נוח לחיות בעולם מתקדם שכמעט הכל ניתן לעשות בו בלחיצת כפתור. הבעיה היא שאנחנו איננו עוצרים לרגע כדי לחשוב, מה יקרה לנכסים הדיגיטליים שלנו אם חלילה יקרה לנו משהו.
אם אדם הלך לעולמו והשאיר אחריו נכסים ממשיים, כמו למשל נדל"ן, כספים בבנק וכו', היורשים יוכלו לאתר את הרכוש בקלות (לפחות לגבי רכוש שקיים בארץ). לגבי נכסי מקרקעין, ניתן לפנות ללשכת רישום המקרקעין או לרמ"י. לגבי חשבונות בנק – ניתן לפנות לבנקים, לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות, נוכל לפנות לחברות השונות, לחפש דרך המסלקה הפנסיונית או האתר של הכסף האבוד של משרד האוצר.
אבל מה לגבי נכסים שאי אפשר לאתר אותם, או חמור מזה - בכלל לא ידועעל קיומם. מה לגבי הנכסים שגם אם יודעים היכן הם, היורשים לא יוכלו לקבל אותם, מבלי שקיבלו את הסיסמה? אם לא נטפל בנכסים הללו מראש, הנכסים האלה עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם. כך למשל אם מדובר במטבעות וירטואליים, NFT, מיילים, תמונות, עננים, ואפילו דף הפייסבוק שלכם.
כך למשל, מטבעות וירטואליים מבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, הדוגלת בפירוז וגאוותה על כך שאין איש או רגולטור היכולים לשלוט בה. המטבעות נשמרים בארנק דיגיטלי המוצפן בדרכים שונות. הסיסמה לארנק היא המפתח שלו. אבד המפתח – אבדה הגישה לארנק. ובניגוד לדלת רגילה, סיסמה של ארנק דיגיטלי, לא ניתן לפרוץ.
אבל לא מדובר רק בכסף. לפעמים היורשים רוצים גישה לנכסים שאין להם שווי כלכלי, אבל הם בעלי ערך סנטימנטלי גבוה מכל סכום כספי. כך לדוגמה, אם קרוב משפחה הלך לעולמו ושמר תמונות, סרטונים והתכתבויות בטלפון חכם המוגן בסיסמה. על היורשים יהיה לפרוץ את המכשיר כדי להגיע לסרטונים ולתמונות הללו, כאשר הפריצה לחלק מהמכשירים כרוכה בעלויות גבוהות, אם היא בכלל אפשרית. לעיתים היורשים מבקשים גישה לדף הפייסבוק של הנפטר, שם העלה את כל הבדיחות, ההגיגים, המחשבות, התמונות והשיתופים. אם לא הוגדר איש קשר לענייני הנצחה בחשבון הפייסבוק של אותו אדם, חברת פייסבוקהדוגלת בשמירה על פרטיות משתמשיה, לא תאפשר גישה לדף.
אגב ישנו גם השיקול ההפוך, אולי אדם ניהל חיים כפולים ואין לו עניין שאחרי מותו, תהיה למישהו גישה למיילים או להודעות פרטיות ששלח. גם על כך צריך לתת את הדעת.
אז מה צריך לעשות? קודם כל בכל גיל, להיות מוכנים לכל צרה שלא תבוא. רצוי להתייחס בצוואה לא רק לנכסים המוחשיים שלנו, אלא גם לנכסים הדיגיטליים. אפשר להשאיר שם משתמש וסיסמה לאתרים חשובים (או לרשום בצוואה היכן רשומים שם המשתמש והסיסמה), ישנם אתרים המתמחים באחסון סיסמאות והעברתן ליורשים במקרה של פטירה. יש לתת את הדעת בצוואה לשאלה, האם אתם מעוניינים לאפשר גישה לטלפון, למיילים, תצלומים ולתכתובות שלכם, להשאיר איש קשר לענייני הנצחה בפייסבוק ועוד.
הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, מתמחה בדיני ירושה והעברה בינדורית
שותפה במשרד גדעון פישר ושות'
מעבירה את ההרצאה "הדירה ברח' 'מה פתאום!' על טעויות משפחתיות נפוצות" לחברות, ארגונים ולקהל הרחב.
052-3350816 | [email protected]
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il