בחודש שעבר ניתן פסק דין של ביהמ"ש העליון שדן בחלוקת עסק משפחתי שירשו שני אחים. לא דובר בעסק זניח, אלא במספר חברות שהחזיקו תחתן בית מלון, בית דיור מוגן ואולם אירועים, בשווי כולל של כ 150 מיליון ₪. החברות היו שייכות לאבי האחים, שהלך לעולמו, והאחים החזיקו במניות בחלקים שווים. על מנת שלא תהיה מחלוקת בשאלה מי ינהל את העסק, פוצלו מניות החברה "הרגילות" ממניות ה"הנהלה". במילים אחרות שמי שמחזיק במניות ה"רגילות", זכאי להנות מחלוקת הרווחים, אולם מי שמחזיק במניות ה"הנהלה", הוא שינווט את החברות, יוכל למנות דירקטורים ולהצעיד את החברות קדימה. במקרה זה, מניית ההנהלה ניתנה לאח אחד, ששימש גם כמנכ"ל החברות, ולא לאח השני.
מערכת היחסים בין האחים התדרדרה, עד כדי קרע של ממש. האח שלא מחזיק במניית ההנהלה, טען שאחיו כמנהל החברות, מקפח אותו, מושך כספים מהחברות לכיסו הפרטי, מעביר כספים לבתו, לא מחלק דיבידנדים, לא מוסר לו דו"חות בקשר לחברה, ממדר אותו והלכה למעשה עושק אותו.
המקרה התגלגל לביהמ"ש המחוזי שקבע כי אין מנוס ועל הצדדים להיפרד. אלא שאז עלתה השאלה, איך הצדדים צריכים להיפרד? כל אחד מהצדדים היה מוכן לשלם לצד השני את חלקו בהתאם לשוויה של החברה (150,000,000 ₪). האח שמשמש כמנכ"ל החברה, טען כי לו זכות הראשונים לרכוש את המניות של אחיו, כיוון שהוא זה שניהל את החברות, השיא את שוויין, ובזכות השקעתו רבת השנים החברות בעלות שווי גבוה. במילים אחרות, לו יש זיקה גדולה יותר לחברות, מכיוון שלו מניית ההנהלה. אחיו, מן הסתם, התנגד לקביעה הזאת.
בית המשפט קבע שלשני האחים זכויות שוות בחברות, וכי מניית ההנהלה, כשמה כן היא מניית ניהול, אך אינה מקנה למי מהצדדים זכות עודפת ברכישת המניות של האחר.
הפתרון אליו הגיע ביהמ"ש לקוח מתורת המשחקים; ביהמ"ש קבע קבע מנגנון חלוקה הוגן: כל צד ירשום את הסכום בו הוא מעוניין לרכוש את החברה, והגשת ההצעה תהיה באופן סימולטני, כך שצד אחד לא ידע מה רשם הצד השני. יזכה הזוכה שהציע את ההצעה הגבוהה יותר, אבל... הוא ירכוש לפי ההצעה הנמוכה. כלומר הקונה יהיה זה שיציע יותר כסף, אך הוא ישלם את הסכום שהמוכר ביקש לקבל (ולא את הסכום שהקונה הציע). בית המשפט העליון אישר את המנגנון.
מנגנון מסוג זה מוכר בכינוי "מכרז מחיר שני" או "מכרז ויקרי", על שמו של זוכה פרס נובל בכלכלה, פרופ' וויליאם ויקרי. יתרונו של מכרז זה, הוא שהוא מבטיח יעילות. כל אחד מהמשתתפים במכרז צפוי להציע את המחיר שבו הוא מעריכים את השווי של המוצר שעומד למכירה, והמוצר יימכר למי שהעריך אותו בַּשווי הגבוה ביותר. משתתף לא כדאי להגיש הצעה שהיא נמוכה מסכום הערכתו, כיוון שכך הוא יקטין את סיכוייו לזכות, מבלי להגדיל את רווחיו במקרה של זכיה. בנוסף, לא כדאי לו להציע הצעה הגבוהה מסכום הערכתו, כיוון שכך הוא אמנם מגדיל את סיכויי הזכייה שלו, אך זאת בתחום המהווה עבורו עסקת הפסד.
במקרים רבים בהם מדובר בעסקים משפחתיים, ההעברה הבינדורית לא נעשית לאחר מחשבה ותכנון, אלא בקרות אירוע, לרוב - מותו של הבעלים המייסד. ככל שהדברים נעשים בצורה מסודרת ומספיק זמן מראש, אפשר לקבוע מנגנונים שונים, לקבל החלטות תוך כדי ניהולו של העסק, לבחון מי מתאים לניהולו ומי לא, האם ניתן לצרף בני משפחה נוספים כגון צאצאים נוספים, כיצד יתנהל העסק ולא פחות חשוב כיצד הצדדים יוכלו להיפרד. תהליך העברה בינדורית, ידאג לשימור העסק, אבל לא פחות חשוב מכך, לשימור המשפחה.
הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, גדעון פישר ושות', מתמחה בהעברה בינדורית וסכסוכי ירושה.
הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, מתמחה בדיני ירושה והעברה בינדורית
שותפה במשרד גדעון פישר ושות'
מעבירה את ההרצאה "הדירה ברח' 'מה פתאום!' על טעויות משפחתיות נפוצות" לחברות, ארגונים ולקהל הרחב.
052-3350816 | [email protected]
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il