בשנת 2019 בבע"מ 7628/17 פסק ביהמ"ש העליון כי הסמכות לדון סוגיית מזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. אז איך קרה שבית הדין הרבני הגדול פסק אחרת?
בפסיקת העליון שיצאה בשנת 2019 נקבע ברוב דעות, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים למעט בתביעה להשבת הוצאות. מזונות ילדים, כך נקבע, יידונו תחת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. פסיקה זו תואמת הלכה קודמת שיצאה תחת ידיו של ביהמ"ש העליון כבר בשנות ה-70 - הלכת שרגאי.
והנה, בשנה שעברה הוציא בית הדין הרבני הגדול פסיקה הסותרת את זו שניתנה בעליון ובה הוא קובע כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות קטינים במסגרת תביעת גירושין. בכך מנסה בית הדין הרבני הגדול לשנות את הפסיקה ולמשוך את סוגיית מזונות הילדים הרגישה תחת סמכותו.
בפסיקה בית הדין הרבני הגדול, שפורסמה באוקטובר 2021, נקבע כי לבתי הדין הרבניים ישנה הסמכות לדון במזונות קטינים ככל שהם כרוכים בתביעת גירושין. בפסיקת בין הדין צוין כי הלכת שרגאי לא שללה את סמכות בית הרבני לדון במזונות ילדים וכי בפסיקתו משנת 2019 סטה ביהמ"ש העליון מהלכה זו. עוד לטעמו של בית הדין הרבני, הוא אינו כפוף לפסיקת ביהמ"ש העליון.
להחלטה של בית הדין הרבני הגדול עשויות להיות השפעות רבות על זוגות מתגרשים וכן על ילדיהם. מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין ביהמ"ש למשפחה עלול להחריף ולהפוך לקרב של ממש. כל אלה עלולים להוות כלי ניגוח נוסף עבור זוגות מתגרשים בדרכם לנהל מאבקים עקשניים ומרירים זה מול זו, וחבל.
על כן, אולי הגיע העת להתערבות חקיקתית בנושא שתקבע באופן ברור וחד משמעי את חלוקת הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה בנושא הגירושין בכלל ובסוגיית מזונות הילדים בפרט ותעשה סדר בנושא. ויפה שעה אחת קודם.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
ניתן ליצור קשר עם עו"ד בנימין פרימר-דקל ב- Whatsapp: