שופט בית משפט השלום, זיכה את תושב אחת הערים בדרום, מעבירות איומים על עורך דין לענייני משפחה שייצג את גרושתו. השופט קיבל בין השאר את טענות הסנגור עו"ד מור עטיה, כי נפלה טעות משפטית בניסוחו של כתב האישום, שכן על פי המתואר בכתב האישום, בנוסחו, המאוים הוא המתלונן העורך דין ולא הוא הדבר.
לפרטים נוספים אודות עו"ד מור עטיה לחצו כאן
על פי כתב האישום, המתלונן הינו עורך דינו במקצועו, שהתגורר בראשון לציון. הנאשם, על רקע ההליך המשפטי, הגיע לכתובת מגורי המתלונן כשהוא מצויד במכשיר מגה-פון, כאשר בבית שהו רעיית המתלונן ושלושת ילדיו והנאשם החל לצעוק באמצעות המכשיר "שחרר אותי, אם לא אני מתפוצץ פה עם בלון... אין לי מה להפסיד, שחרר אותי, אני מרים אתכם פה איתי ביחד עם האוטו, אני לא צוחק, אין לי מה להפסיד... החיים זה לא משחק, שחרר אותי...החיים זה לא משחק... אף גבר לא יגדל את הילדים שלי תרד ממני, תרדו ממני, אני דפוק בראש...".
לטענת התביעה המשטרתית, מעשי הנאשם נועדו להטיל אימה ופחד על המתלוננים ומשכך, מקיימים את יסודות עבירת האיומים. הדבר נלמד החל מ"פוסט" אותו העלה הנאשם כנגד המתלונן ברשת החברתית "פייסבוק" ועד להגעתו המתוכננת בסמוך לבית המתלונן, מצויד במכשיר מגה-פון. לטענת המאשימה, דברי הנאשם עוררו פחד בקרב המתלונן ובני משפחתו.
מנגד הנאשם ציין באמצעות הסנגור עו"ד מור עטיה כי הרקע לכך היה הליך הוצאה לפועל בו הוגדר כ"חייב" וגרושתו הוגדרה כ"זוכה". לדברי הנאשם, במסגרת הליך זה הוטלו עליו מגבלות שהקשו על חייו, לרבות בכל הנוגע לעסק שבבעלותו. הנאשם הכחיש כי במעשיו היה משום איום בפגיעה שלא כדין על המתלונן, מאחר ולדבריו, כפי הנלמד מהמלל, הנאשם התריע, אך על פגיעה בעצמו. הנאשם אף הכחיש כי פעל כפי שפעל במטרה להפחיד או להקניט את המתלונן, שכן לטענתו, "מטרת מעשיו המובהקת הייתה קריאת מצוקה ממשית, על מנת לפרוק את שעל לבו ולקבל מזור לכאביו ותחושותיו הקשות". כמו כן ציין עו"ד עטיה כי הנאשם הגיע לפני המחאה לתחנת המשטרה כדי לקבל אישור.
השופט שזיכה את הנאשם ציין בהחלטתו כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר, השימוש במשפט "אני מרים אתכם פה איתי ביחד עם האוטו" ולכן אין לכחד כי הנאשם איים לפגוע בעצמו, ולצד איום בפגיעה עצמית.
"קיים לדידי ספק באם בבחירתו של הנאשם לעשות שימוש בביטויים הנוספים, שצוטטו לעיל, נחצה "הקו האדום" המוביל לקיום יסודות עבירת האיומים. מדובר בביטויים הממחישים את תסכולו של הנאשם, ותחושת הייאוש שהייתה מנת חלקו, והנם פועל יוצא של הנסיבות אליהן נקלע ומצבו הנפשי המורכב. ספק זה צריך לפעול לטובת הנאשם... בנוסף, נדמה, והדברים נרשמים במלוא הזהירות, כי אדם המבקש לאיים על מאן דהוא, ככלל, לא יפנה לרשויות האכיפה בבקשה לקבלת אישור להפגין בסמוך לביתו של המאוים", כתב השופט בהחלטתו והוסיף: "למעלה מן הצורך, סבורני כי נפלה טעות משפטית בניסוחו של כתב האישום, שכן על פי המתואר בכתב האישום, בנוסחו, המאוים הוא המתלונן ולא הוא... ככל וקיימים "מאוימים", הרי שאלה רעיית העורך דין ואחותו, אשר נחשפו לביטויים בהם עשה הנאשם שימוש כנגד העורך דין ומאחר וכתב האישום נוסח כאילו העורך דין הוא המאוים, בניגוד להנחיות פרקליט המדינה, הרי בטעות יסודו".
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il