הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
זה סיפור ביום שלישי בכלל ונמשך כמעט ארבעה חודשים, נורית שהיתה יפה במיוחד וצעירה מאד לא ממש אהבה את ההצבה שלה בבסיס הסגור בדרום, היא חיילת טובה נורית ולכן מצאה את עצמה בקדחתנות שולחת מכתבים, מביעה תרעומות מתנהלת ביעילות שיא, הכל כדי לצאת מהבסיס הזה שאפילו האבק בו מתנהל בעייפות.
אין כמעט דבר שלא ניסתה – אלרגיות לקרדית, פחד מאוהלים, אח תינוק שנולד בלי שיניים, כל דרך אפשרית, ככה היא פלסה דרכה עד למב״ס, אל״מ שבחדר שלו בנוסף למזגן המקפיא גם פועלים שני מאווררים, איש עסוק המב״ס הוא שמע בקשב רב את מה שהיה לנורית להגיד ופסק, את צריכה לעבור לטיפול השליש, הוא יראה איך לסייע לך.
ונורית העקשנית, היא לא מישהי שתרפה, עלתה על הא׳ מרחה מעט בושם נעים, ונכנסה כמו משב רוח רענן ליביל שהיה כתוב עליו בטוש עבה ״שלישות״, החיילות היו מאירות פנים, הקצינים חייכנים, היא הבינה שפה בתוך היביל הזה הכללים לגמרי אחרים.
את ר׳ קצין השלישות היא ראתה נכנס ושמעה את הלחישות, הוא גבר נאה ר׳, צעיר, בוטח וגבוה, מהסוג שאוהב את החיים הטובים, כזה שקונה מותגים, שיוצא לבלות בכל המקומות הנחשבים, זה שבנות רוצות להיות איתו ובנים רוצים להיות הוא, נורית העקשנית מבינה מהר מאד מה היא אמורה לעשות..
זה מתחיל בפלירטוט, הודעה קורצת בוואסאפ, מחמאה חצי תמימה, אף פעם לא במסגרת הפגישות, לעולם לא בהקשר של הבקשות שלה, פה חופשה מיוחדת, שם יציאה לקורס, אלו מתועדים ורשומים, אבל הסמסים, הוו האס אמ אסים הם הולכים ומתלהטים, אוגוסט בבסיס סגור בדרום, חיילת יפה וקצין שלישות צעיר.
הוא שולח מגילות, היא עונה בלבבות, הוא דורש בשלומה היא שולחת תמונות שקשה יהיה לסווג אותן תמימות, הוא מסביר על געגוע, משורר תשוקה, היא נעתרת, היא מתמסרת, פה תמונה של שפתיים משורבבות, שם נקודת חן שובבה, לאט לאט נוספות להודעות סימני שאלה ״למה לא אשרת לי חופשה?״, ״מה לא מגיע לי קורס?״ ״מתי תמליץ עלי לקצונה?״ ר שלנו אוהב את החיים הטובים, אבל ישר כמו פלס, הוא עונה בסבלנות אין קץ על קריטריונים, מסביר על אפשרויות, אבל לא מפסיק לשלוח הודעות של תשוקה.
כשנורית מבינה שהיא מבזבזת את הזמן שלה היא מפסיקה, מי צריכה חבר שליש אם שום דבר טוב לא יוצא ממנו, מה הטעם רק ב״אהבה״, ר' שבור הלב ממשיך לחזר, הוא שולח הודעות, הוא מעביר מסרים, אבל גם זה הולך ודועך, זה טיבה של דחייה וזה טבעה.
אף אחד לא יודע איך ההודעות האישיות בין נורית לר' התגלגלו למצ״ח, אבל הם לא ממש מצאו את החיזור כמו משהו מקסים, נפתחה חקירה בקול תרועה רמה, ר' הפך משליש לסוטה מסוכן שמציע ללקק חיילות, כך הוא הגיע למשרדנו, לא קצין רציני וישר, אלא כזה שנחקר על שליחת הודעות זימה, לא עזרו לו כל ההסברים, במצ״ח היו נחושים, תהיה פה הרשעה!
זו לא הפעם הראשונה שזה קרה לו לר׳ הוא ידוע כפלרטטן, כמחזר נלהב, ולא מעט חיילות בבסיס הדרומי מצאו עצמן מתגפפות אתו.. עם נורית אגב, זה מעולם לא קרה..
וכך אני מוצא את עצמי יוצא למסע תקדימי, האם קשר בין קצין לבין חיילת הוא קשר לגיטימי ומה גבולותיו? לא אלאה אתכם בפרטים אבל אומר רק שבזכות ר' ונורית נקבע שאם אין יחסי מרות אין באמת עבירה של הטרדה מינית ור' זוכה מעבירה זו.
לר׳ אולי קצת נשבר הלב, ונורית לא קבלה את השיבוץ שרצתה, אבל כפי שנקבע בפסק הדין של קצינת השיפוט, נשיקה והתגפפות במשרד צבאי עם חיילת או קצינה שאינה פקודתו של הנאשם, עמה מתקיים קשר בהסכמה, בצנעה, בשעות מאוחרות, אין בהם כדי להוות עבירה של הטרדה מינית.
לכן, על אף עידן ה- Me Too, ניתן לקוות שלא חלפה עדיין הרומנטיקה בצה"ל, וכפי שהיה בעבר נמשיך לראות זוגות ששרתו באותה יחידה ואף נכנסו יחד תחת החופה.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).