הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
ובכן אין לי דעה. אין לי דעה משום שאין לי את התמונה כולה. בהחלט ייתכן שצביקה ז"ל דאג לילדיו הבגירים עוד בחייו, ומשעה שידע שהביא לעולם ילדים בגיל מבוגר, עליו לדאוג להם בצוואתו. אולי הוא סבר שילדיו הגדולים כבר "מסודרים" וזוהי אחריותו לדאוג דווקא לקטנים. כשעורכים צוואה מסתכלים על המשפחה כולה ועל המכלול כולו, וכאשר אנחנו לא יודעים ולא מכירים, אין דרך לדעת.
פניות נוספות היו בגלל שבצוואה הושאר מנגנון של נאמנות, ובו צביקה החליט למנות את בנותיו (דניאלה או שרונה) אחראיות על הרכוש של ילדיו, ולא את שירה, אימם של הילדים. אנשים תהו מה זה אומר, והאם ניתן לעשות את זה.
בפתח הדברים אציין שאינני מכירה את צביקה פיק ז"ל, והאמור להלן הינו דוגמא בלבד ולא קשור לפיק ז"ל בשום דרך או אופן.
לפרטים נוספים אודות עו"ד הילה צאירי לחצו כאן
אבל זו כן הזדמנות טובה להסביר על נאמנות בצוואה, מה המשמעות ומתי זה מומלץ. על אף שזה נשמע די חריג, נאמנות בצוואה היא נושא מאד שכיח, ולרוב דרך מצוינת לוודא שרצון המוריש נשמר.
ניקח לדוגמא זוגות גרושים; כידוע, אם אדם הולך לעולמו ויש לו ילדים אך אין לו בן.ת זוג, רק ילדיו יורשים אותו בחלקים שווים ביניהם. על פניו, זוהי תוצאה רצויה. אבל... אם אותו אדם גרוש, והילדים מתחת לגיל 18, המשמעות היא שהרכוש יהיה של הילדים, אך הגרוש.ה יהיו אלה שינהלו את הרכוש עבור הילדים, בתור אפוטרופוס/ית שלהם. יש גרושים/ות שלא רואים בכך בעיה וסומכים על הגרוש.ה שידאג לילדים.
לעומתם, יש כאלה שכמעט חוטפים התקף לב למשמע האפשרות. לאחרונים יש בעיה, מצד אחד הם רוצים שהילדים יקבלו את הרכוש, מצד שני עצם המחשבה שלגרוש.ה יהיה קשר או נגיעה ברכוש שישאירו, גורמת לחלחלה. מה עושים? משאירים מנגנון של נאמנות. במנגנון של נאמנות העיזבון יעבור לילדים, אבל יישאר בנאמנות וינוהל על ידי נאמן, איש שהמוריש סומך עליו, עד שיגיע מועד מסוים (למשל הילדים יגיעו לגיל 25). במצב כזה הנאמן – ולא הגרוש.ה - יהיה זה שינהל את הרכוש, ויפעל בהתאם להוראות הנאמנות שהושארו לו בצוואה.
הוראות הנאמנות יהיו בהתאם לרצונו של המוריש, ישנם מורישים שקובעים שהנאמנות תנוהל עד הגיע מועד העברת הכספים ליורשים, מבלי לתת להם כספים כלשהם עד למועד זה, ישנם מורישים שקובעים שהנאמנות תשלם עבור הילדים, כספים להורה שנותר בחיים, כל חודש, או עבור צרכים מסוימים (למשל צרכים רפואיים), אפשר להשאיר גם הוראות של שחרור כספים לטובת לימודי תואר ראשון, רכישת רכב, בית, חתונה ועוד.
מנגנון של נאמנות לא שייך רק לגרושים וגרושות, אלא נותן מענה למגוון רחב של מצבים. למשל, ההמלצה שלי היא לשקול מנגנון של נאמנות, גם במקרה שבו יש זוג הורים נשואים ויש להם ילדים קטינים. זאת כדי למנוע מצב שבפטירת שני ההורים גם יחד (חו"ח), הילדים לא יפגשו עם כסף בגיל 18, שאז ייתכן ואין להם עדיין את שיקול הדעת להבין מה עליהם לעשות עם הרכוש שנפל לידם (דבר שלא פעם גורם לבזבוז כספים אדיר).
מנגנון של נאמנות הכרחי גם במצב שיש יורש שצריך שידאגו לו, גם אחרי שיבגר, למשל במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים. אלה ילדים שככל הנראה לא יצליחו להסתדר בכוחות עצמם, לא יודעים ו/או יכולים לנהל כספים, וככל שלא ניתֵן הוראות לניהול כספי הירושה שלהם במסגרת נאמנות, אנחנו נגיע למצב שבו הכספים יועברו לניהול האפוטרופוס שלהם. אם האפוטרופוס הוא גורם חיצוני, אזי גורם חיצוני יהיה מעורב ברכוש המשפחה. אם האפוטרופוס הוא בן משפחה, הרכוש יישאר במשפחה, אך היכולת של אפוטרופוס – לעומת נאמן – לנהל כספים היא הרבה יותר מוגבלת.
הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, מומחית לסכסוכי ירושה, עריכת צוואות והעברה בינדורית.
שותפה במשרד גדעון פישר ושות'.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).