הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר

לאחרונה אישר בית הדין הרבני האזורי בנתניה הסכם גירושין בין בני זוג שנפרדו. ההחלטה לאשר את ההסדר התקבלה, אף שבדעת מיעוט חריגה, קבע אחד הדיינים, כבוד הרב אוריאל אליהו, כי אין לאשר את ההסכם משום שהוא מקפח את הגבר. "הסכם גירושין", כתב הדיין, "הינו הסכם שמטרתו היא לסדר את הנושאים הכלכליים והעניינים הנובעים מהתפרקות המשפחה. הסכם צריך שייעשה מרצון חופשי תוך שקלול טובת כל הצדדים". דבר, שלדבריו, לא נעשה במקרה שלפניו. למרות שדעה זו לא התקבלה, חשוב לקרוא ולשנן את עמדתו של הדיין, בה הוא מפרט את העקרונות, הברורים לשיטתו, להסכם גירושין הוגן ולא מקפח. 

עורכת הדין מיכל אופיר (צילום: יח''צ)
עורכת הדין מיכל אופיר (צילום: יח''צ)

במרכז הבקשה שהוגשה לפתחו של בית הדין הרבני, אישור הסכם גירושין בין בני זוג ולהם שלושה ילדים. ההסכמות בין הצדדים כללו את התחייבות האב לשלם מזונות בסך 3,250 שקל בחודש, וזאת למרות שהילדים ישהו עמו 40% מהזמן, כלומר כמעט משמורת משותפת. 

האב התחייב לתשלום של 3,250 שקל למזונות 3 קטינים, בנוסף ישלם מחצית הוצאות חינוך והוצאות בריאות חריגות, כך שהתשלום החודשי יעמוד סביב כ-4,000 שקל בחודש. האב התחייב לתת מדור לקטינים ולהמשיך לשלם את חלקו במשכנתא עד שהבן הקטן יגיע לגיל 18, ומדובר בעלות נוספת של כ-2,000 שקל.

על פי החישוב של כבוד הרב אליהו, האב עובד במשרה מלאה ומשתכר כ-10 אלף שקל בחודש, ואילו האם עובדת ב-85% משרה ומשתכרת 6,500 שקל בחודש. בנוסף, האב שכר דירה בריחוק מקום כך שעלויות הסעת הקטינים מוטלות עליו והינן גבוהות ומוערכות כ-1,000 שקל בחודש. למעשה, לאחר שהאב משלם עבור עצמו שכר דירה - 2,500 שקל, דמי מזונות כ-4,000 שקל, דמי מדור במשכנתא ושיפוצים כ-2,000 שקל, עלויות נסיעה כ-1,000 שקל - נותר לו למחייתו ולמחיית ילדיו הקטינים כ-500 שקל בלבד. 

"התחייבויות כאלו", כתב הדיין, "יובילו בוודאות לחרפת רעב, ולמצב שהאב לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, והאישה תפעיל את ההוצל"פ, דבר שימוטט אותו באופן ודאי".

"הנני סבור", הוסיף הדיין, "כי ההסכם איננו הגון ונחתם תחת לחץ, הסכם כזה הינו חד צדדי, ואיננו מאפשר לאב ולקטינים בזמן שהותם אצלו שום יכולת מחיה. הסכם זה הינו גזר דין מוות כלכלי על האב, ובוודאי שיתקשה מאוד לבנות זוגיות חדשה ולהינשא לאשה חדשה, דבר שיאלץ אותה לפרנס אותו ואת ילדיו, במקום שהוא יפרנס אותה. הנני מעריך כי סכום זה הינו גבוה ממה שהיה מחויב האב אילו לא היה חותם על ההסכם והיה ממשיך להתדיין בביהמ"ש".

בהמשך דעת המיעוט של כבוד הרב אליהו, הוא מפרט מהו הסכם גירושין הוגן. הסכם גירושין הינו הסכם שמטרתו היא לסדר את הנושאים הכלכליים והעניינים הנובעים מהתפרקות המשפחה. לרוב ישנם שלושה צדדים להסכם, האיש, האישה והילדים.

"מטרת ההסכם", כותב הדיין, "צריכה שתהיה להיפרד באופן שכל אחד מהצדדים יפגע כמה שפחות, ואף לאפשר לכל הצדדים להמשיך את חייהם ולמצוא זוגיות ומשפחתיות חדשה".

על פי עמדתו, הסכם צריך שייעשה מרצון חופשי תוך שקלול טובת כל הצדדים. על ההסכם לתת לבני הזוג את האפשרות להשתקם מהגירושין ולבנות משפחה חדשה. עליו להיחתם ברצון חופשי ללא כפייה.

לפרטים נוספים אודות עו"ד מיכל אופיר לחצו כאן

"הסכמים רבים אישרתי", סיכם הדיין, "וכשחקרתי וירדתי לדעתם של בני הזוג ראיתי פעמים רבות מדי שהאב לא הבין את המשמעות ארוכת הטווח של התחייבויותיו, ואף לעתים חשב בטעות שהסכומים שהוא מתחייב בהם הינם מוחלטים וכך הוא 'החוק', לרוב ההתחייבות הינה תחת לחץ או איום בתביעה, ולעתים מתוך פזיזות ורצון להצטייר כג'נטלמן".

"הדברים הנ"ל נכונים", כך הוא מוסיף, "גם במצבים בהם האישה היא זו שנותנת ומתחייבת במה שאינה מחויבת מן הדין, אך בהליכי גירושין לרוב האיש הוא המתחייב ואילו האישה לכל היותר מוותרת אך לא נזקקת לשלם לאיש מה שאיננה חייבת, ולכן לצערי לרוב ההסכמים יוצרים מעמסה כמעט בלתי אפשרית על האבות ולא על האימהות".

אף שהסכם הגירושין שנידון בפניו של כבוד הרב אליהו, אושר לבסוף משום שעמדתו שלא לאשרו הייתה בדעת מיעוט, חשוב לשנן את העקרונות שפירט בעמדתו בדרך לקביעת הסכם גירושין הוגן ולא מקפח. זכרו כי הרבה יותר קל לשנות את נוסח ההסכם לפני חתימתו מאשר לבטלו בערכאות השונות בהמשך הדרך. אישור ההסכם בבתי הדין ובבתי המשפט למשפחה הופך את ההסכם לפסק דין חלוט וסופי.על בני הזוג לקרוא ולהבין היטב כל מילה בהסכם הגירושין שכן לכל מילה משמעות וחשיבות. תפקידם של באי כוח הצדדים הוא לדאוג שבני הזוג יבינו את ההשלכות של כל מילה בהסכם.  מדובר בדרך כלל בהסכם ארוך טווח אשר ישפיע על חיי המשפחה כולה לאורך שנים.לכן, התייעצו עם עורך דין מומחה בתחום הגירושין בטרם תחתמו על ההסכם.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).