כניסת הרשתות החברתיות לחיינו, ב-15 השנים האחרונות, שינתה דברים רבים. עולם הפרסום עבר מהפכה, הזמן הפנוי שלנו מחולק בצורה שונה וכמות הפייק ניוז שאנחנו צורכים גדלה. ביחד עם אלו, ושינויים אחרים, הרשתות החברתיות מספקות כר פורה להוצאת דיבה ולפרסומים של לשון הרע.
אם בעבר תביעות העוסקות בלשון הרע הוגבלו למדיה הכתובה והמשודרת, כיום כל פוסט שמתפרסם בפייסבוק ובטוויטר למשל או סרטון שעולה באינסטגרם או בטיקטוק לדוגמה, ובו נאמרים דברים מכפישים על אודות אדם, יכול להסתיים בתביעת לשון הרע.
בפסיקה, השופטים , שהיו בדעת רוב, קבעו מבחני משנה, אשר על פיהם שופטים יוכלו לקבוע בעתיד אם קיימת הצדקה למתן פיצוי נפרד כנגזרת של כמות הפרסומים. בין המבחנים אפשר למצוא את השוני בין התוכן של הפוסטים, משך הזמן שחלף בין פרסום לפרסום ומי קהל היעד שקורא אותם.
התרעות פיקוד העורף