הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר

על פי ויקיפדיה "טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות. בין השאר, טקטיקת הטרור מושתתת על הפעלת לחץ על ממשלים ועמים, תוך חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת משטרים. החוקרים נחלקים ביניהם בנוגע להגדרה המדויקת של המושג טרור. כך למשל, ישנה מחלוקת האם לתאר מעשי אלימות מסוימים מצד מדינות כמעשה "טרור מדינתי".״

גולשים רבים ברשתות החברתיות קראו בסוף השבוע האחרון להחרים את רשת "זארה" בישראל, לאחר שנודע כי הזכיין של החברה בישראל, ג'ואי שוובל, אירח חוג בית עם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, לקראת הבחירות לכנסת ה-25.

"הכיעור של 'זארה בן גביר ישראל'", כתב חבר הכנסת אחמד טיבי, וגם הגולשים זעמו. "לא מתקרבת לסניפי הרשת בישראל", כתבה אחת מהן, ואחרת הוסיפה: "ביי ביי זארה, לא עוד". ראש עיריית רהט פאיז אבו סהיבאן תקף: "יבואנית קבוצת זארה היא מהמממנים הפשיסטים של חה"כ איתמר בן גביר, לפי ערוץ 12. העמדה שלנו חייבת להיות ברורה כלפי החנויות הללו התומכות בפשיסטים". גולש אחר כתב: "החברה הבינלאומית זארה נושאת באחריות לסניפיה. אם זארה לא תתנתק מהשלוחה הישראלית, אז הם יהיו שותפים לפשע של הסתה לגזענות, פשיזם וכיבוש קולוניאלי".

לא ברור מה תהיה מידת ההשפעה של אירוח חוג הבית על מכירות זארה בישראל, מאחר ומדובר באחד ממותגי האופנה המצליחים בישראל, אם לא המצליח ביותר, אשר פופולרי גם בקרב הציבור הערבי. לפי הערכות, 15%–20% ממכירות הרשת מגיעות מלקוחות מהחברה הערבית. 

זארה אף מפעילה חנות גדולה ביישובי החברה הערבית — בביג פאשן שבנצרת. זוהי גם החנות היחידה של זארה בישראל שפועלת בשבתות.

בכירים בקניונים המובילים דיווחו כי נכון ליום שישי, לא ניכרה פגיעה במכירות של המותג זארה בקניונים, וכי גם המכירות של רשתות נוספות של הקבוצה בישראל, כמו פול אנד בר, לא נפגעו עד כה. "לאירוע הזה תהיה אפס השפעה על המכירות של זארה בישראל", אמר בכיר באחד הקניונים. "חרם בישראל לא מחזיק מים, אלא אם מדובר בחברה החרדית". הוא הוסיף כי "סביר שנראה פוליטיקאים ערבים מגיעים לחנויות זארה וכותרות בנושא בתקשורת, אבל שם זה ייגמר".

אחד הגורמים שיקבעו אם האירוע יסתיים בפגיעה מינימלית לשוובל וזארה ישראל או לפגיעה משמעותית יותר הוא תגובת העולם הערבי, אם תהיה כזאת. זאת, משום שזארה פועלת במדינות ערביות רבות בעולם, וחברת האם היא נקודת המפתח להבנה האם הנזק הוא מהותי או נקודתי, אך השאלה המשפטית החשובה ביותר היא ההפרדה בין הישות המשפטית ובין בעלי המניות.

ברמה המשפטית, בין החברה לבעליה חוצץ מסך ההתאגדות והכוונה היא שלחברה עצמה ישנן זכויות וחובות מבחינה משפטית, היא יכולה לקחת צד בהליכים משפטיים, לתבוע ולהיתבע, להיות הבעלים של רכוש, לערוך חוזים והסכמים ועוד, בזמן שבעליה לרוב מוגנים מפני פעילויותיה והחלטותיה המשפטיות של החברה, באופן שבו בכל מקרה של חובות הקשורות אל החברה ניתן לתבוע רק אותה ולא את מייסדיה או בעליה.

האם קריאה לחרם ויצירת נזק כלכלי לגוף מסחרי רק משום שבעליו אוחז בדעות שאינן עולות בהכרח בקנה אחד עם פלח שוק כזה או אחר, היא ראויה ומותרת?

נראה כי כאשר עסקינן בדיון פוליטי,  אין בציבור הפרדה בין האדם ובין המותג.

האם שוובל היה צריך לעצור עצמו מלקיים חוג בית בביתו הפרטי, בזמנו הפרטי, רק משום שהמדינה בתקופת בחירות?

ובעיקר האם ישנה עילת תביעה בגין הנזק שנגרם לו, ואולי אף לזארה ישראל, בעקבות הקריאה לחרם מצד חברי כנסת, ראשי עיר ומובילי דעת קהל שונים, כלפי אדם, שאינו איש ציבור, שכל חטאו בחשיפת דעותיו הפוליטיות?

במדינתנו הקטנה, בה נערכות בחירות בממוצע כל שנתיים, אנו נתקלים בתופעות שכאלה למכביר. נראה כי התשובה לשאלות אלו תתברר ביום שבו מי מהדמויות הנפגעות ירים את הכפפה, ויתבע את המסיתים והממרידים בבוא העת.

הפגיעה במטה לחמו של אדם רק בשל דעותיו או אמירות שלו מעמידות עילה לתביעה בשלל עילות , עו"ד בקי בתחום יוכל לכמת את הנזק ולפעול להשבת המצב לקדמותו.

ליצירת קשר
מייל: [email protected] 
טלפון: ‭076-5384724‬

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).