הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר

מטופלים סיעודיים רבים זקוקים להשגחה מלאה של מטפל סיעודי. בשנים האחרונות קיים מחסור בעובדים הסיעודיים, ולכך טרם נמצא פתרון. כיצד מקבלים היתר להעסקת עובד זר? ומתי ניתן להאריך את רישיונו וכיצד עושים זאת? על כך במדריך שהכנתי. 

החוק בישראל עוסק להעסיק עובדים זרים ללא היתר העסקה למעסיק וללא אשרת עבודה לעובד, בכל תחום שהוא וכך גם בתחום הסיעוד. במידה ויש צורך בהעסקת עובד זר בתחום הסיעוד יש לפנות לקבלת היתר העסקה מרשות האוכלוסין וההגירה. לאחר קבלת ההיתר תוכלו להירשם באחת מהלשכות הפרטיות להשמת עובדים זרים בסיעוד. אותן לשכות יפעלו להנפיק אשרת עבודה (ויזה ב'1) לעובדים הזרים, אך עליכם, כמעסיקים, לוודא כי לעובד שלכם יש אשרת עבודה תקפה וכי דרכונו תקף ל-18 חודשים לפחות. 

עורכת הדין מיטל בן שושן (צילום: יח''צ)
עורכת הדין מיטל בן שושן (צילום: יח''צ)

אך מה קורה אם רישיונו של העובד המועסק בתחום הסיעוד פג? כיצד תוכלו להאריך את היתר העסקתו? על רקע המחסור בעובדים, כמו גם מתוך רצון שלא להחליף שוב ושוב את המטפלים לחולים הסיעודיים, קמה הוועדה המייעצת להארכת רישיונות של עובדים זרים בענף הסיעוד. ועדה זו דנה במקרים של הארכת הרישיון מטעמים הומניטריים מיוחדים. 

הוועדה מאפשרת למטופלים סיעודיים הזקוקים להעסקת עובדים זרים מסוימים השוהים בישראל מעל 63 חודשים, להגיש בקשה להמשך העסקתם מטעמים הומניטריים מיוחדים. מי שיכול להגיש את הבקשה הם מטופלים בעלי היתר העסקה פנוי ובתוקף, להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד. 

לבקשה צריך לצרף מכתב מוסבר ומנומק, החתום על ידי המטופלים או בני משפחתם (או האפוטרופוס החוקי) המפרט את הסיבות ההומניטריות החריגות שבגללן יש צורך בהמשך העסקת העובד. בנוסף, יש לצרף חוות דעת מנומקת שקובעת כי יש טעם הומניטארי לבקשה זו. לחוות הדעת יש לצרף מכתב של הרופאים המטפלים, הכולל את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מצבו הרפואי ודוח תפקודי. 

בנוסף, יש להגיש לבקשה תצהיר של העובד הזר, שבעניינו מוגשת הבקשה. התצהיר צריך לכלול את הסכמתו להצטרף לבקשת המטופל, וכן את הבנתו כי יהיה עליו לצאת מישראל במידה ולא תאושר הבקשה להעסקתו. עוד יכלול התצהיר את המצב המשפחתי של העובדים בארץ ומחוצה לה וכן הסכמתם כי במידה והבקשה לא תתקבל – הם לא יוכלו להיכלל בבקשות של מטופלים אחרים.

לצד מסמכים אלו, ישנם מספר תנאים שעל העובד הזר לעמוד בהם על מנת שהבקשה תידון בפני הוועדה המייעצת. בין השאר, מדובר בעובדים שסיימו 63 חודשים בישראל ושבמועד הגשת הבקשה לא חלפו יותר מ-90 ימים מסיום תקופת העסקתם החוקית האחרונה בישראל. תנאים נוספים הם, בין השאר, כי לא עברו 8 שנים מיום כניסתו של העובד לישראל לראשונה לצורך עבודה בסיעוד וכי רישיונו לא הוארך בעבר בנסיבות הומניטריות. 

על פי תקנות שנכנסו לתוקף בשנת 2014, על העובדים להיות משובצים לאזור גאוגרפי שמאפשרים להם להיות מועסקים אצל מגיש הבקשה ועל מנת לעבור לאזור גיאוגרפי אחר – עליהם לקבל על כך אישור מראש.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לעוד מידע אודות משרד עו"ד מיטל בן שושן לחצו כאן

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).