הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
עשרות זוגות שביצעו בשנים האחרונות טיפולי פוריות באותו בית חולים מתקשרים, מבקשים להיפגש, מנסים להבין מה המשמעות של הילדים שנולדו, מתלבטים האם לבצע בדיקות רקמות או לא, ומבועתים מהמחשבים שאולי העוברים שלהם הופרו בגוף אחר והפכו לחיים, כל אלו ניתנים לבירור ואסביר:
בשנים שחלפו, ייצגתי זוגות ויחידים בהליכי פונדקאות, אימוץ, אומנה, חטיפה בין הורים, גילוי של אבא שהילד שגידל לא שלו ביולוגית, וגילוי שילד שגדל רחוק ממנו – בעצם שלו. תביעות של הורה, שלאחר פרידה מבן/בת הזוג, רוצה להמשיך את הקשר עם הילד שגידל, הגם שאינו שלו ביולוגית, אך ריגשית חד משמעית כן! ואין ספק בכלל בכנות ובעומק הקשר הריגשי, גם כשאינו ביולוגי, עד כי אינני יכולה להסכים אוטומטית, שקשר ביולוגי חזק באופן מובנה מקשר ריגשי.
בשלב כלשהו נוצר במשרד המושג "הילד/ה שהלב שלי ילד", לא בטוחה מה מקורו, אך מה שבטוח, לפי ניסיוני רב השנים, לבבות של אב ושל אם, יכולים גם יכולים ללדת ילדים ולאהוב אותם עד בלי די. גם כשאלו אינם ביולוגים. לא כי הלב נסוג, לא כי הלב חלש יותר, אלא מהסיבה הפשוטה כי היכולת של מערכת המשפט היא מוגבלת ואין לה כל יכולת אחרת מלהיעתר לבקשת הורה ביולוגי פוטנציאלי ואף קטין ביולוגי פוטנציאלי, לבירור הקשר הגנטי.
לפרטים נוספים אודות עו"ד אווה קליין לחצו כאן
וכך, בכל אותם ההליכים בהם ייצגתי משך השנים צדדים מנוגדים, הרי שלמרבה הצער או אולי השמחה לחלקם, כאשר קשר הדם (כשהיה כזה) היה בעל אופי מתפקד, מיטיב ומסוגל- הוא זה שניצח באופן מוחץ את הקשר ש"הלב ילד". אך תמיד, בידי הורה/ים ביולוגיים, מתפקדים ומיטיבים, הותירה מערכת המשפט את ההחלטה.
לשם השוואה, ניהלתי תיקים קשים מנשוא, עם אימהות ואבות ביולוגיים שעברו תקופות נוראיות, במודעות ומבחירה, או שלא, וגם בנסיבות דומות, ייצגתי את משפחות האומנה שהיו הצלה של ממש והפכו להורים ומשפחה אמיתית לאורך שנים לילדים קטנים, ומשעבר אחד ההורים הביולוגים תהליך שיקום משמעותי, ויכול היה כבר לחזור לשמש הורה, הושב הילד למשמורת ואפוטרופסות ההורה הביולוגי – גם בתור ילד בן 3, בן 5, בן 7, ובן 10.
וניקח צעד קדימה לתוך ההליכים המשפטיים האגרסיביים יותר שהמערכת יכולה להפעיל, הליכי אימוץ: הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ, יכולה להתבצע רק לאחר הלידה, ולכך נילווים שני תנאים: הראשון הוא שצו אימוץ סופי יכול להינתן בישראל רק בחלוף 6 חודשים מיום הלידה; השני הוא כי להורה הביולוגי עומדת זכות להתחרט עד 60 ימים מיום חתימתו על מסמך מסירת ילדו לאימוץ או 60 ימים מיום מסירת הילד למשפחה המאמצת. כן כן – בידי ההורה הביולוגי להתחרט. עדיין. לפי כל אלו ועוד תנאים לטענות והוכחות.
או אז, דנים באפשרויות האימוץ - אימוץ סגור (ללא קשר למשפחה הביולוגית, החלפת מספר זהות ושם מלא) או "אימוץ עם קשר" (הנקרא "אימוץ פתוח") ומאפשר קשר עם המשפחה הביולוגית.
נקודת המוצא החקיקתית בישראל, כי לכל קטין זכות לקשר מיטיב עם משפחתו הביולוגית. לכך תוסיפו את תביעות האבהות, שלא ממש מותירות ברירה לאב, הגם אם לא חתם על אבהותו בסמוך ללידה, והאחרון ייאלץ לעשות בדיקה ולהירשם כאב לילדו, לעת תביעה שכזו.
ועוד ראו, את הזכות המוקנית בחוק לכל הורה וגם למשפחה המורחבת, וודאי לסבים ולסבתות ביולוגיים, לקשר מיטיב עם הקטינים שארי בשרם.
והרי, שעוברית המחלוקת שבלב הוריה נושאיה, אינה יכולה להתנתק מהביולוגיה הנוכחת והקרובה, גם של הוריה הביולוגיים, גם של אחיה הביולוגיים, סביה, דודיה, קיימים, מתפקדים ומצפים לה.
וכן, אין ספק בכלל שגם למשפחה שליבם ילד אותה ונלחם על חייה, יש משפחה שלמה שמצפה לה, והלב נשרף מלחשוב על קריעתה מהם.
אולי לשם כך יצר היקום אפשרויות נוספות של קשר, אם יכולים לעמוד בו בתנאים מיטיבים לכולם.
ומה בליבם של אמהות, אבות, זוגות ובודדים שביציות, זרע, או עוברים הופקדו בידי אסותא שם התגלה המחדל? פגשתי כאמור בשבועות האחרונים רבים מהם, ששנתם נודדת במחשבה על ילד/ה נוספת, אח או אחות לילדיהם, שייתכן ונולדה במשפחה אחרת, כאן בישראל, ומסתובבת קרוב ועלולה אפילו לייצר אי אלו קשרים עם ילדיהם, מבלי לדעת שהיא/הוא שאר בשרם.
למערכת המשפט יש את הסעדים שאתם זקוקים להם, ההליך הראשון שעליכם לנקוט הוא פניה משפטית ברורה ומסודרת לבית החולים אסותא לקבלת העתק מלא מהתיק הרפואי שלכם, להבין את הכמות (של ביציות, זרע ו/או עוברים) שהופקדה שם לאחרונה. השלב השני יהיה דרישה דחופה לביצוע בדיקות DNA לוודא כי כל אלו ( לאחר שווידאנו כי הם תואמים את המספר הכמותי) אכן שלכם, או אז ובהנחה שהתוצאות יתאמו כמותית ואיכותית את הנ"ל- תשקלו באם להותירם שם או לבקש להעביר למוסד רפואי שהתנהלותו מוסדרת ואמינה יותר עליכם, בשלב הזה.
והרי, שתחזרו לישון רגוע אם יימצאו כל המבחנות שלכם, תואמות, שמורות כראוי.
אך שערו מקרה בו לא תימצא התאמה מלאה של מלוא הכמות במבחנות האמורות להיות הרשומות על שמכם, או אז לפחות, תוכלו לדעת ולקבל החלטה אם בכלל ומה אתם רוצים לעשות הלאה.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד אווה קליין לחצו כאן
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).