משפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נמשך גם היום (שני), כאשר היום העיד רואה החשבון זאב פלדמן, שהיה מנהלם העסקי של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. היום הסתיימה החקירה הראשית של העד והחקירה הנגדית תהיה מחר.

פלדמן העיד תחילה בנושא מעמד המס של מילצ'ן, ואמר כי החל מ-2010 הוא נחשב כתושב חוזר והדבר "מקנה למי שמקבל בעיקר פטור ל-10 שנים ממס בישראל ולגבי הכנסות מחוץ לישראל, גם פטור מדיווח.

כאשר נשאל פלדמן מה ידוע לו על מידת החשיבות שהוא ראה השיב העד: "זה הקנה לו הטבות". פלדמן הוסיף כי מילצ'ן "היה מעוניין בהארכה אבל אני חשבתי שזה לא אפשרי ולא רצוי. אני עם שאריות של איש המערכת, רשויות המס בצדק מתנגדות לתיקון הזה".

לדבריו של פלדמן, הוא הציע לקדם בניית מפעל להרכבת אוטובוסים ורכבות בישראל, שהעובדים בו יהיו פלסטינים וירדנים, והתוצרת תיוצא למדינות המזרח התיכון. בשביל הקמת המפעל נדרשה חקיקה, ומילצ'ן פנה לראש הממשלה דאז נתניהו, כדי שיקדם אותה.

פלדמן אמר כי מילצ'ן שאל אותו אם "לפנות לרה"מ בנושא, לשר האוצר... אחד הדברים שעלו במסגרת הדיבורים על הארכה, שהיא תהיה מותנת בהיקף פעילות מסוים בישראל", אמר. מה צריך לקרות נשאל פלדמן. "חקיקה", השיב.

בהמשך נפגש פלדמן עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אייל גבאי, שהביע ספקות לגבי העברת החקיקה. "הוא אמר שהוא לא מוכן ללכת לכלא על חקיקה כזאת", סיפר פלדמן, והוסיף: "האמירה הייתה נראית לי מוגזמת".

בהמשך נשאל פלדמן על נסיבות כניסתו של מילצ'ן לערוץ 10. "נוכחתי בפגישה שבה נדון נושא כניסה לערוץ 10, מי שהוביל היה עוזר של מילצ'ן באותה תקופה. מטעם לקוח בדקנו את ההיתכנות, וראינו שאין היתכנות אמיתית לפעילות הערוץ. מילצ'ן נכנס והשקיע בסך הכל 60 מיליון דולר", השיב. לאחר מכן נשאל כמה זמן מילצ'ן המשיך להזרים כסף. על כך השיב: "כמה שנים טובות". ומדוע הפסיק? נשאל פלדמן. "הגיע למסקנה שאין היתכנות כלכלית", ענה והוסיף: "רוב ההשקעה לא הייתה במניות אלא בהלוואה, המניות ממילא לא היו שוות".

התובע מסביר את עמדת התביעה בעניין ערוץ 10 ומדוע העד נשאל על זה: "ערוץ 10 מופיע במספר נקודות בכתב האישום, בעניין פעילות עסקית של מילצ'ן, עד מכירה לאותה חברה. הנאשם בסעיף במענה לכתב האישום טוען שנתניהו פעל לרעת האינטרסים של מילצ'ן בערוץ 10. באותה עת, מחליט נתניהו כשר האוצר, ביומיים אחרונים לכהונתו לפני כניסת כחלון, לקבוע את החוב של ערוץ 10, שהקונה החדש יצטרך לשאת. נתניהו מחליט לקבוע על סכום גבוה למרות שהיו בפניו חוות דעת אחרות. מילצ'ן יותר רצה את העסקה שנחתמה. אני לא טוען שנתניהו ניסה לפעול לטובת האינטרסים של מילצ'ן, אבל כאשר נטען שנתניהו פעל בניגוד לאינטרסים רלוונטי להביא ראיות שיתייחסו לטענה הזו".

תובע: "מתי שמעת על אפשרות של כניסת של מילצ'ן לחברת רשת?"
פלדמן: "שמעתי ממילצ'ן על הרעיון להיכנס לרשת, שמעתי שיש הצעה שהוא ישקיע בתוך חברת רשת, בסכום של 30 מיליון דולר, כשלאחר מכן, שזה יהיה חלק מתהליך, קודם יכניס ויזרים כסף לתוך רשת, ואז רשת תתמזג עם קשת, וביחד".
תובע: "עמדת מילצ'ן?"
פלדמן: "חשב עליה בחיוב מבחינה עסקית".
תובע: "העמדה שלך?"
פלדמן: "אמרתי לבדוק, כניסה לרשת לבד לא נראה לי, אבל מיזוג קשת רשת זה משהו שנראה לי כלכלית".
תובע: "ממה ששוחחת עם מילצ'ן ידוע לך אם שוחח עם גורם נוסף?"
פלדמן: "כן, רה"מ".
תובע: "מה שמעת?"
פלדמן: "רה"מ תומך ברעיון".

התובע המשיך ושאל: "מה מילצ'ן ביקש?".
פלדמן: "לבחון היבטים לקידום הנושא. הייתי בפגישה אצל רשת, הציגו לי, אודי אנג'ל ומנכ"ל הערוץ אבי צבי באותו זמן. פגשתי גם נציג ממשפחת וורטהיים, יוני קפלן. התנאי להמשך היה שקבוצת וורטהיים דרשה 51% אחוז, הקבוצה של רשת לא הסכימה".
תובע: "את מי מעדכן?"
פלדמן: "אודי וארנון. פגישה בבית ינאי, רה"מ, פילבר, מילצ'ן ואני. בבית של מילצ'ן בישראל. דיברנו על הרעיון של מיזוג קשת ורשת. פילבר היה אז מנכ"ל משרד התקשורת".

לאחר מכן  התמקד הדיון בשאלת האזרחות/תושבות/מעמד של ג'יימס פאקר.
התובע: "מה מעמדו של פאקר מבחינת מס הכנסה?"
פלדמן: "היה תושב, שילם פה מס על חלק יחסי מההכנסות שלו בעולם".
התובע: "באיזו מידה הגיע להסכם עם רשויות המס?"
פלדמן: "הוגדר בהסכם אופן חיוב המס, בהנחה שהוא עומד בתנאים שהוגדרו, שהייה בישראל, פעילות. שהייה הוגדרה מינימום 120 יום, עמד בזה שנה אחת בלבד".
התובע: "מה היתרונות שמפיק לצרכי מס? מה אתה יכול לספר?"
פלדמן:" זה מסמך שמקבל ממס הכנסה, מאשר שבהיותו תושב ישראל חלות עליו הקלות או הוראות למניעת כפל מס. המשמעות היא שהוא נהנה מעמלות למניעת כפל מס".

התובע המשיך: "מבחינת משרד הפנים מה המעמד?". "תייר", השיב פלדמן.
תובע: "באיזו מידה רצה אזרחות ישראלית?". פלדמן: "רצה, ביקש ממני לטפל בזה. ביקשתי מעו"ד יעקב ויינרוט לטפל, ביקש ממני לעשות פניה שנוסחה על ידו. התשובה של מנהל האוכלוסין הייתה זה שהוא צריך יותר 'סבסטנס' משמעותי בארץ".

עוה"ד עמית חדד מתנגד: "אמר העד אזרחות. לא מופיע בכתב האישום. עניין האזרחות של פאקר, באה מדינת ישראל, כתבו, יש הבדל בין אזרחות לתושבות".

התובע השיב: "איך השפעה של קבלת אזרחות יכולה להשפיע על מרכז החיים, כאשר נקבעת תושבות של אדם לצרכי מס. שאלת האזרחות משליכה על ענייני המס. שאלת תושבות נגזרת ממארג שיקולים. במסגרת זו, אין תנאי הכרחי להיות אזרח. לצורך בחינת תושבות, האזרחות היא שיקול לעניין בחינת התושבות. הדברים שלובים".