פרקליטות המדינה פרסמה הבוקר (שלישי) את הסיכום השנתי שלה לשנת 2021, אשר משקף את מגוון הנושאים והאתגרים עימם היא מתמודדת. מהדו"ח עולה כי במהלך 2021 נפתחו במחוזות הפרקליטות 28,945 תיקים, על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה. כ-35% מתוכם סווגו מראש ע"י המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום.
כ-8% מתוך כ-29 אלף תיקי הפרקליטות שנפתחו כללו לפחות חשוד אחד שהוא קטין (בן פחות מ-18). כ-69% מתיקי הקטינים טופלו כבר באותה שנה, וזאת כפועל יוצא של הדגש ששמה הפרקליטות על קיצור פרקי הזמן בטיפול בתיקי קטינים, נוכח ההבנה שלחלוף הזמן השפעה ניכרת על חייו של קטין.
עוד עולה כי בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בשנת 2021, סעיף העבירה החמור ביותר שיוחס על ידי המשטרה לאחד מהחשודים בתיק עסק בעבירות אלימות, 14% בעבירות מין, 6% בעבירות רכוש וכ-8% בעבירות של הפרת הסדר הציבורי. כאשר בכ-54% מהתיקים התקבלה הכרעה סופית בתוך כחודש ימים ממועד קבלת התיק מהמשטרה.
כמו כן, ב-2021 התקבלה החלטה סופית (להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיים את ההליך בהסדר מותנה) ב-20,693 תיקים. 39% מהם הם תיקים שהמשטרה סברה כבר עם העברתם לפרקליטות שאין מקום להעמיד בגינם לדין.
מתוך 61% הנותרים, ב-32% הוחלט להגיש כתב אישום, ב-66% הוחלט לסגור וב-2% נוספים הוחלט לסיים את התיק בהסדר מותנה. מדובר בעלייה באחוזי הגשת כתבי אישום ביחס לשנת 2020.
לצד זאת, בשנת 2021 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-16,473 תיקים נגד כ-24,950 חשודים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. ב-55% מהתיקים שנסגרו העילה הייתה חוסר ראיות, 20% נגנזו בעילה של היעדר אשמה ו-18% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין.
בתוך כך, נוכח המציאות הקשה שהתפתחה במדינת ישראל של אלימות גואה ופשע משתולל בחברה הערבית בשנים האחרונות, במהלך השנה החולפת שמה הפרקליטות דגש מיוחד גם על צמצום תופעות אלו. בתוך כך, נערכה הפרקליטות לקידום מטרות החלטת הממשלה בעניין זה ויישום עקרונותיהן, באמצעות הגברת האכיפה בחברה הערבית, הן במסגרת אכיפה פלילית "קלאסית" והן במסגרת כלי אכיפה מגוונים מתחומי המשפט הכלכלי והאזרחי.
מנתוני הדו"ח עולה, כי בהשוואה לשנת 2020 ניכרת עלייה של 24% במספר הנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות נשק, ועלייה בשיעור 62% ביחס לשנת 2019. במהלך שנת 2021 הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניינם של כ-790 נאשמים שעמדו לדין בגין עבירות נשק, לעומת 650 נאשמים בלבד בשנת 2019 וכ-670 בשנת 2020. כ-95% מהנאשמים בעבירות נשק שההליכים בעניינם הסתיימו בשנת 2021 הורשעו.
עלייה בכתבי האישום
4,434 כתבי אישום הוגשו בשנת 2021, עלייה של כ-4% ביחס ל-2020 וכ-10% יותר משהוגשו בשנת 2019. בכ-32% מהם סעיף העבירה הראשי בכתב האישום עסק בעבירת אלימות, כחמישית בעבירות מין, כ-10% בעבירות נשק ואמל"ח וכ-8% בעבירות סמים. כ-14% מכתבי האישום הוגשו נגד קטינים.
לגבי כ-90% מהנאשמים שהסתיים ההליך השיפוטי בעניינם בשנת 2021 נפסק כי ביצעו את העבירה שיוחסה להם בכתב האישום. כ-2% מהנאשמים זוכו ובכ-4% מהמקרים הפרקליטות חזרה בה מהאישום.
74% מהנאשמים שההליך בעניינם הסתיים בשנת 2021 חתמו על הסדר טיעון במסגרתו הודו בביצוע המיוחס להם. נאשמים אלה מהווים 83% מכלל הנאשמים שהורשעו.
עלייה באחוז העמדה לדין בגין עבירות מין
בשנת 2021 נפתחו בפרקליטות 3,815 תיקים שכללו לפחות עבירת מין אחת, ביחס ל-4,222 חשודים (נתונים דומים לנתוני שנת 2020). 544 מהחשודים שלהם נפתח תיק בגין עבירת מין היו קטינים. כרבע מהתיקים הללו סווגו מראש על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום והועברו לטיפול הפרקליטות משום שלה הסמכות להכריע בהם.
ב-32% מהתיקים (אשר לא סווגו על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה) הוחלט על הגשת כתב אישום. ב-67% מהמקרים הוחלט לסגור את התיק בלא העמדה לדין. מדובר בעלייה באחוז ההחלטות בדבר העמדה לדין ביחס לשנת 2020 (אז עמד שיעור ההעמדה לדין על 29.5%).
בשנת 2021 למעלה מ-50% מכתבי האישום שכללו עבירת מין הוגשו לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים או בקשה לשחרור בתנאים מגבילים. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לשנת 2020 (42%). הסיבה נובעת מכך שפעמים רבות קיים צורך במעצר הנאשם לאורך ההליך הפלילי, כאמצעי להגנה על הציבור בכלל ועל נפגע העבירה בפרט.
בשנת 2021 הסתיימו 679 הליכים שיפוטיים שהתנהלו נגד 696 נאשמים בעבירות מין בבתי משפט השלום ובתי משפט מחוזיים (בהליכים שהחלו באותה שנה או קודם לכן). לגבי כ-83% מהנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2021, נקבע כי הם ביצעו את העבירה המיוחסת להם: כ-77% מהנאשמים הללו הורשעו באופן מלא או חלקי, ולגבי כ-6% נוספים נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך יש להימנע מלהרשיעם, מרביתם קטינים.
כמו כן, במהלך השנה הוצג לבית המשפט הסדר טיעון (שכלל הודאה באשמה) בעניינם של 445 נאשמים בעבירות מין שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים באותה שנה. נאשמים אלה מהווים כ-77% ממי שהורשעו או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה וכ-64% מכלל הנאשמים שהסתיים ההליך השיפוטי בעניינם בשנת 2021 בתיקי עבירות מין (לעומת כ-83% וכ-74% מהנאשמים בכלל העבירות, בהתאמה).
בשנת 2021 הסתיימו ההליכים השיפוטיים נגד 251 נאשמים בעבירות מין, בלא שהוצג לגביהם הסדר טיעון. בכ-53% מהמקרים הללו ההליך הסתיים בהרשעה חלקית או מלאה, או בקביעה שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה. כ-15% מהנאשמים הללו זוכו.
הפרקליטות פועלת להגן על הציבור מפני עברייני מין גם לאחר סיום ההליך הפלילי. לאחר ריצוי העונש ולקראת שחרורם ממאסר של מי שהורשעו בעבירות מין, היא פועלת להוצאת צווי פיקוח ומעקב. בשנת 2021 הגישה הפרקליטות 681 בקשות לפיקוח על עברייני מין, ופרקליטי המחוזות הפליליים השתתפו ב-1,836 דיונים בבתי המשפט בנושא זה.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)
בשנת 2021 הגישה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) 68 כתבי אישום, ונחתמו 21 הסדרים מותנים. מתוך 536 תיקים שנסגרו ללא העמדה לדין וללא הסדר מותנה, 189 תיקים הועברו למחלקת משמעת במשטרה להמשך טיפול במישור המשמעתי.
בשנת 2021 הגישה מח"ש 26 כתבי אישום (נגד שוטר אחד או יותר) בגין עבירות שימוש בכח במסגרת תפקיד, המהווים 72% מכלל כתבי האישום בשנה זו בגין עבירות אלימות. מדובר בנתון דומה לשנת 2020 (אז הוגשו 24 כתבי אישום בגין עבירות אלימות במסגרת תפקיד, שהיוו 75% מכלל כתבי האישום שהוגשו בשנת 2020 בגין עבירות אלימות).
בהתאם להנחיית פרקליט המדינה בעניין העמדה לדין בתיקי שימוש בכוח שלא כדין על ידי שוטרים, בשנת 2021 העבירה מח"ש 44 תיקים שנגעו לשימוש בכוח שלא כדין במסגרת התפקיד למחלקת משמעת במשטרת ישראל עם הוראה מחייבת להעמדה לדין משמעתי. זוהי עלייה של 52% לעומת מספר התיקים שהועברו בשנת 2020 (29 תיקים).
מתוך 55 תיקים שההליכים השיפוטיים בהם הסתיימו בשנת 2021, כ-71% הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, וכ-14% נוספים בקביעה כי העבירה בוצעה אך הנאשם לא יורשע. כ-4% מהמקרים (2 נאשמים) הסתיימו בזיכוי. בעניינם של 31 נאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2021, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון שכלל הודאה באשמה.
מח"ש הציגה פחות הסדרי טיעון בהשוואה ליתר מחוזות הפרקליטות (56% מהנאשמים שעניינם הסתיים, לעומת 74% בכלל המחוזות). מכאן גם שמשך הזמן לניהול תיקי מח"ש הינו ככלל ארוך באופן יחסי.
עלייה בעבירות בתחום הסייבר
בשנת 2021 נפתחו 164 תיקים פליליים ביחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, העוסקים בעבירות שהתרחשו במרחב המקוון. ניתן לראות כי מגמת העלייה של השנים האחרונות המשיכה גם בשנת 2021 עם עליה של כ 14% במספר התיקים.
בשנת 2021 נפתחו ביחידת הסייבר 55 תיקים בעבירות מקוונות ממניע כלכלי (קטגוריה הכוללת עבירות מרמה והונאה, הלבנת הון ועבירות מס), המהווים כ-33% מכלל התיקים שנפתחו ביחידה. מדובר בעליה משמעותית ביחס לשנת 2020, אז מספר התיקים עמד על 23 והיווה 16% מכלל התיקים שנפתחו ביחידה.
בשנת 2021 הוגשו 47 כתבי אישום. מדובר בעליה של 11% לעומת שנת 2020, אז הוגשו 42 כתבי אישום. 41% מכתבי האישום שהוגשו בשנת 2021 כללו עבירות מין.
בשנת 2021 הגישה יחידת הסייבר כתבי אישום בגין הפצת תכנים מיניים של 276 נפגעות שונות, שתמונות וסרטונים מיניים בהם הן נחזות, הופצו ב"טלגרם" וב"דיסקורד". כמחצית מהתכנים המיניים שהופצו צולמו או נוצרו כאשר נפגעות העבירה היו קטינות, ואחוז משמעותי מתוכן היו מתחת לגיל 15.
אירועי "שומר החומות" ועבירות מכוח חוק המאבק בטרור
עם פרוץ אירועי "שומר חומות" באפריל 2021, משהתברר כי מדובר באירוע רחב היקף וייחודי, הוחלט בפרקליטות על היערכות מיוחדת. מתחילת המהומות בירושלים ובמהלך תקופת "שומר חומות", הגישה הפרקליטות כ-400 כתב אישום נגד כ-616 נאשמים.
נוכח חומרת האירועים, שכללו בין היתר, אירועי לינץ', פגיעה בתשתיות ובשירותים חיוניים, הצתות של מבנים, ירי והשלכות בקת"בים לעבר כוחות הביטחון או אזרחים, הוחלט לייחס במקרים המתאימים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור, שנועד לתת כלים נוספים להתמודדות עם ארגוני טרור ומעשי טרור המבוצעים ע"י ארגוני טרור ויחידים.
במהלך תקופת "שומר החומות", הוגשו על ידי הפרקליטות כתבי אישום נגד 239 נאשמים בעבירות בנסיבות המחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני. אירועי שומר החומות כללו אירועים חמורים וקשים ממניע לאומני-אידאולוגי, מתוך מטרה לעורר פחד ובהלה בציבור ואשר יצרו סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם או לפגיעה בתשתיות או בשירותים חיוניים. עקב כך, הוחלט ליחס במקרים המתאימים עבירות מכח חוק המאבק בטרור.