הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר

הרכב בית הדין הרבני חייב גבר בתשלום מלוא הכתובה בסכום של 180 אלף שקלים. בית הדין קיבל את תביעתה של האשה לגירושין ולתשלום כתובתה, ואת טענותיה באמצעות עו"ד סיון אלה לוי, כי ניסתה לשכנעו לשוב לביתו, אך הוא התעלם ממנה ורק כעבור תקופה ארוכה של 5 חודשים פנתה בתביעה לביה"ד לגירושין, דבר המלמד על כוונותיה.

לפרטים נוספים אודות עו"ד סיון אלה לוי לחצו כאן

מדובר בזוג שנפרדו כאשר הייתה בתם בת כשנה, שידע מריבות קשות, ואשר גם היעוץ הזוגי אליו פנו, לא הצליח להועיל להם. לאחר כשנתיים של נישואין עזב הגבר את הבית. לטענת האשה, שיוצגה על ידי עו"ד אלה-לוי, היא לא ידעה מה הייתה הסיבה לעזיבתו. לגרסתה, הגבר נהג לישון בסלון בשל המריבות ביניהם. לדבריה, לאחר כל ריב אמר לה "אני לא רוצה אותך פה, אני רוצה שתצאי מהבית, אני רוצה שתעזבי את הדירה". לדבריה, היה בין השניים חוסר תקשורת, התעלמות, אלימות כלכלית והוא אף מנע ממנה יחסי אישות, כאשר לאחר המריבות אף לא השאיר בידה די כסף למחיה בעוד שלא עבדה כלל וגידלה את בתם. ואם לא די בזה, הרי שהגבר נרשם גם לאתר הכרויות המיועד לנשואים ונשואות. 

במסגרת המריבות המרובות בין בני הזוג השליך הגבר את בגדיה של האישה מחוץ לבית וכשיצאה לאסוף אותם נעל בפניה את דלת הכניסה ורק הגעתו של אביה באישון לילה הרגיעה את הרוחות וגרמה לבני הזוג לישון באותו הבית אם כי בחדרים נפרדים. 

הגבר, אשר סירב לתשלום הכתובה טען כי דווקא האשה היא שהייתה נוהגת להשפיל אותו. לדבריו, נוצר ריב ביניהם בנושא העישון של האשה. בית הדין דחה טענה זו וקבע כי האיש נישא לאישה בידיעה מלכתחילה כי היא מעשנת. 

עורכת הדין סיון אלה לוי (צילום: סם יצחקוב)
עורכת הדין סיון אלה לוי (צילום: סם יצחקוב)

בסיכומו של דבר, ברוב דעות, קיבל הרכב בית הדין הרבני את טענות באת כוח האישה עו"ד סיון אלה-לוי והורה לגבר לשלם את הכתובה בסך 180 אלף שקלים. בית הדין הרבני קבע בפסק דינו כי האיש עזב את הבית מיוזמתו, ובחר לפרוש מהייעוץ הזוגי אליו פנו, רק כעבור תקופה ארוכה של חמישה חודשים, ורק אחרי שהבינה שאי אפשר לשכנעו לחזור הביתה, הגישה האישה את תביעת הגירושין. 

בהתאם לפסק הדין, עזיבת האיש כשלעצמה, נידונת כמרידה, ובעטיה ניתנת הזכות לאשה להגיש תביעת גירושין ולקבל את מלוא כתובתה, כאשר מנגד, עזבה האשה עזבה את הבית לתקופות קצרות, בעקבות מריבות שהיו ביניהם. לכאורה, נידון צעד זה גם כמרידה. אלא שחובת האיש היא לפייס עד כמה שביכולתו את האשה ולשכנעה לחזור, וכל עוד לא עשה זאת זכאית למזונותיה ולכתובתה במלואם. 

באשר לטענת האיש לעניין חוסר כבוד מצדה של האישה כלפיו, קבע בית הדין הרבני בפסק דינו כי "...בכדי להביא להפסד כתובה, יש צורך בקיום מעשים ופגיעה קיצונית של האשה בבעלה, על פי אמות המידה המופיעים בהלכה, או בקרוב לכך. חוסר כבוד, או אי-ציות להוראותיו, אף שהדבר מגונה ומצער, אינו גורם להפסד הכתובה".

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).