הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר
את אפרת (שם בדוי) אני מכיר כבר המון שנים, היא ויוסי בעלה (שם בדוי) נעזרו בי פה ושם במהלך השנים בכל מיני עניינים משפטים שהיו קשורים למשפחה המורחבת, יפוי כוח מתמשך לאמא של אפרת, צוואות הדדיות להוריו של יוסי. שיגרה ברוכה.
השניים תמיד נתפסו בעייני כמי שהצליחו במשך שנים ארוכות לשמר זוגיות טובה שמבוססת על אהבה, כבוד ודאגה אמיתית וכנה אחד לשניה. לכן, מאוד הופתעתי כשאפרת התקשרה וביקשה להיפגש איתי לבד כדי לשוחח איתי בנושא אישי.
לפרטים נוספים אודות עו"ד רן רוט לחצו כאן
בקלות רבה היה אפשר לזהות את המבוכה של אפרת כשנפגשנו. אחרי כמה משפטי פתיחה בהם סיפרה על החוויות שלה ושל יוסי מהביקור האחרון של הגדולה שלהם בניו יורק, ואחרי שהתעניינה במה חדש אצלי בעבודה, וכשכבר נוצר הרושם שאין עוד על מה לדבר, שאלתי אותה בצורה ישירה במה אני יכול לעזור לה. "האמת שאין שום דבר ספציפי" היא ענתה בהיסוס "רציתי רק להבין כמה דברים שקשורים בהסכם ממון ואם הוא מתבטל אוטומטית או שאפשר לבטל אותו באיזשהו שלב של הנישואים או משהו דומה".
יש להודות כי בהתחלה חשבתי שאפרת מתעניינת בנושא בהמשך לביקור שלה בניו יורק. הבת הבכורה של השניים עברה לשם לפני מספר שנים עם החבר שלה וסברתי שאולי הם החליטו למסד את הקשר, אבל אז היא המשיכה: "אתה יודע שיוסי ואני חתמנו על הסכם ממון לפני אלפיים שנה כשהתחתנו? אבא שלו שיגע אותנו בזמנו שנחתום" אפרת כנראה קראה את המחשבות שלי ולכן הזדרזה להוסיף: "לא, לא. אל דאגה. הכל בסדר אצלנו. אנחנו לא מתגרשים ולא נפרדים ולא שום דבר כזה, אבל לפני כמה חודשים חיפשתי איזשהו אישור של הטאבו לאחד הנכסים וכשחיטטתי בתיקיה המשפטית שלנו ונתקלתי בתיקייה של החתונה, ובין הכתובה, ההזמנה הבודדת שנשארה לנו למזכרת ומברק ההתנצלות שקיבלנו מדודה שרה שלא הגיעה, היה גם את הסכם הממון שחתמנו עליו, והאמת שהייתי מאוד פנויה ובמצב רוח נוסטלגי, אז קראתי אותו ופתאום הבנתי שאם מחר בבוקר יוסי מחליט שהוא קם והולך, אני נשארת כמעט בלי כלום. נכון שכשהתחתנו אני הגעתי באמת בלי כלום ויוסי שבא מבית מבוסס הגיע עם הבית ועם החברה, אבל עברו מאז המון שנים, זאת כבר ממש לא אותה החברה, גם הרבה נכסים שקנינו במהלך השנים נרשמו על שם החברה וזה נראה לי פתאום גם לא הגיוני וגם ממש לא פייר שלי לא יגיע כלום אחרי כל כך הרבה שנים של מאמץ משותף יחד. זה לא משהו שאמור להתבטל אחרי כמה שנים או לפחות להשתנות?"
הסברתי לאפרת כי קשה מאוד לבטל הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, ושבדרך כלל ביהמ"ש יטה לבטל הסכם ממון אם מי מהצדדים לא היה מיוצג או לא הבין את משמעות החוזה וההשלכות שלו, טעה והוטעה, מי שהחתימה על ההסכם נכפתה עליו או במקרים בהם מדובר בהסכם שתנאיו גרועים או לא סבירים במידה קיצונית, ושבכל מקרה הוא אינו מתבטל מעצמו, גם אם חלף זמן רב.
אבל, גם הבהרתי לאפרת שהסכם ממון הוא בסה"כ עוד סוג של הסכם, ושאפשר לשנות אותו בהסכמה של שני הצדדים, וכי אם השינוי נעשה בהסכמה, הוא יכול להיות אפילו רטרואקטיבי, ושלחתי הביתה לדבר עם יוסי.
למחרת בבוקר התקשרה המזכירה של יוסי וביקשה לתאם פגישה. הטלפון של אפרת הגיע קצת אחרי "הוא קרא לי משוגעת" היא אמרה "קצת כעס עליי שבזבזתי את הזמן שלך עם השטויות שלי ושאל מה היה הטעם בללכת לבד. הוא הבטיח שהוא יפנה לזה זמן, ושבשבוע הבא נקפוץ אלייך כדי לעדכן את ההסכם שלנו. הוא גם אמר לי שעדיף שאני לא אעשה יותר סדר כי יוצא מזה רק בלגן, והכי כיף" היא אומרת ושומעים את החיוך בקול שלה "בהתחלה כשדיברתי איתו על פרידות והסכמים, הוא כל כך נלחץ, ולי זה היה כל כך נעים".
לא רק אפרת הייתה מחויכת בשיחה, גם אני שמחתי בשמחתה, כי למרות שישנם רבים הסבורים שעורכי דין לעיתיים מחרחרים מלחמות ומלבים את היצרים, גם אנחנו, כמו כולם, אוהבים סוף טוב.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד רן רוט לחצו כאן
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).